העבר מוכיח כי המשקיעים בבציר, ברינה יקצורו

מגפת הקורונה צפויה להוביל למיתון עולמי ולשינוי בפעילות הכלכלית שאותה הכרנו. מנהלי השקעות ומשקיעים צפויים לאתגרים לא פשוטים. כיום שוק האג"ח הממשלתיות נחשב למרכיב הבטוח בתיקי ההשקעות, אך מה בעתיד?

ממשלות בעולם נתקלות היום באתגר חדש - מניעת התמוטטות המשק כתוצאה מהמיתון. הפעילות הננקטת במאבק זה כוללת "פיזור כסף ממסוקים", ערבויות מדינה וגירעונות מתעצמים. לא מן הנמנע כי פעילות זו תהפוך אשראי של חברות ספציפיות לבטוח ביחס לאשראי המדינה. מנגד, הגירעונות הגדלים צפויים להקשות על מדינות לשמר את רמת הריבית הנמוכה שבה מגויס החוב הממשלתי, ואת ביטחון המשקיעים ביכולת המדינה לעמוד בהתחייבויותיה.

בתחום האג"ח הקונצרניות, באופן כללי החברות החזקות טרם המשבר צפויות לצאת ממנו כשידן על העליונה. אלו גם יזכו להגדלת נתח השוק כאשר החברות החלשות לא יוכלו לעמוד בתחרות. בנוסף, חברות גדולות שנפילתן "מסוכנת" למדינה יזכו ל"הגנה" ממשלתית ויצלחו את המשבר בזכות הטבות ממשלתיות (עד כדי הלאמה).

בשוק המניות, נוסף על פיזור ענפי "מוטה" קורונה (מזון, רשתות קמעונות, טכנולוגיה, שליחויות וכד'), גם בהיבט המנייתי החברות הגדולות צפויות לצלוח את המשבר ולהגדיל את נתח השוק שלהן על חשבון המתחרות החלשות יותר.

בתחום האלטרנטיבי - "המזומן הוא המלך". העבר מוכיח כי תקופת המשבר והתקופה שלאחריו מניבות עודפי תשואה משמעותיים למשקיעים בקרנות ההשקעה. כך, קרנות השקעה שיגייסו כספים במהלך השנתיים הקרובות צפויות ליהנות משוק מוטה הזדמנויות.

3 שנים השקעה, 3 שנים השבחה, ואז מימוש

בהקשר של קרנות אלו מעניין לדבר על "שנת בציר" הקרן (VINTAGE), שהיא שנת הסגירה הראשונית ואשר בה מתחילה הקרן לבצע השקעות בפועל. לשנת הבציר השפעה עצומה על תשואות הקרנות. תקופת חיי קרנות ההשקעה משתרעת על פני 7-15 שנים (כשני מחזורים עסקיים של הכלכלה), כשלעיתוי הקנייה והמכירה ביחס למחזור העסקי משמעות גדולה, הבאה לידי ביטוי בפערים בתשואות שנות הבציר השונות.

דוגמה לכך ניתן לקבל בגרף המצורף, המציג תשואות IRR (שיעור תשואה פנימי) ממוצעות לפי שנות בציר של 442 קרנות השקעה מבצירי 1997-2014 ( IRR המחושב עד 2016), ובו ניתן לראות שונות גבוהה. שנת הבציר הגרועה מכולן הייתה 2006 - תשואת IRR ממוצעת של קרן משנת בציר זו עומדת על 5.3%, בעוד שממוצע ה-IRR לקרן משנת בציר 2001 היה מקנה למשקיע תשואה של 24.9%.

מהגרף ניתן לראות כי זיהוי של "תקופות בציר" יכול לסייע משמעותית לשיפור תוצאות התיק. השנים 2005-2007 היו בעלות IRR נמוך משמעותית מהממוצע (ממוצע IRR - 16.08%), לעומתן השקעה בשנות הבציר 2001-2004 הניבו למשקיעים תשואת IRR של 20%-25%, הגבוהות משמעותית מהממוצע.

 זיהוי תקופות בציר יכול לסייע לביצועי תיק ההשקעות

לצערם של משקיעים רבים, מנהלי השקעות וועדות השקעה, ובדומה לתחומי ההשקעה הסחירים, הקושי ב"בחירת העיתוי" הינו עצום. בעוד שבתחום הסחיר ניתן לזהות לעתים (רחוקות) בועות, מחירים גבוהים או נמוכים במיוחד ולהגיב, בתחום קרנות ההשקעה המשימה מורכבת יותר.

פערי התשואות בין שנות הווינטג' אינם מאפיינים רק קרנות BUYOUT ( קרנות שלרוב רוכשות נתח שליטה בחברה מבעלים קיימים, פועלות להשביח את החברה, ובהמשך למכור או להנפיקה). תהליך סבב השקעה של קרנות הינו כ-3 שנות השקעה, 3 שנות השבחה ולאחריהן 4 שנות מימוש. תהליך זה מסביר היטב את תוצאות ההשקעה הנחותות של שנות הבציר 2005-2007 - שכן הקרנות רכשו את עיקר נכסיהן רגע לפני המשבר העולמי (שפרץ ב-2008) ובמחירים גבוהים יחסית, וספגו במכירה את תוצאות המשבר.

מה שנכון בימי קורונה, וגם בלעדיה

מכך ניתן לגזור וליישם מספר מסקנות:

■ לקנות בזול - לרוב, לאחר משברים נוצרת הזדמנות קנייה בשוק הסחיר ושאינו סחיר. בטבלה המצורפת ניתן לראות כי השנים 2010-2012 שלאחר המשבר היו שנים שיצרו עודף תשואה.

■ בלתי אפשרי לזהות שנות בציר רעות - תהליך ההשקעה של הקרנות יוצר פער זמנים בין שנות הבציר החלשות (2005, 2006, 1998) לעיתוי המשבר (2001,2008), וקשה להאמין כי ניתן היה להימנע אפילו מחלק משנות הבציר הגרועות.

■ בניית תוכנית השקעה לקרנות השקעה - נכון לייצר תוכנית המכוונת לגודל תיק נדרש ובחלוקה לפי סקטורים - תשתיות, חוב, מניות, הון סיכון ועוד, וכן להחליט על קצב בניית התיק ופיזורו.

■ רצף בהשקעה - בניית תיק קרנות השקעה מחייב ריצה למרחקים ארוכים. כדי לייצר תיק חדש בגודל 10% מתיק ההשקעות, יש צורך להשקיע באופן רצוף על פני שנים, כדי להימנע מריכוז בשנות בציר מסוימות ומתנודות בגודל התיק האלטרנטיבי.

 ■ גמישות בהשקעה - כאשר מזהים בועה בתחום מסוים או בשוק בכללותו, נכון למתן במעט את ההשקעה בתחום או בכלל קרנות ההשקעה, וכן לפנות לתחומים המוגנים יחסית למשבר אפשרי. כמובן, לאחר משבר נכון להאיץ את תוכנית ההשקעה.

 ■ בחירת מנהלים - לבחירת מנהלים ההשפעה משמעותית ביותר על תוצאות ההשקעה. תוצאות עבר מוכיחות כי לקרנות המשך של קרנות מצטיינות (רביע עליון) הסתברות של 65% לסיים במחצית העליונה. מנגד, לקרנות שסיימו ברביע התחתון הסתברות של 64% לסיים במחצית התחתונה בקרן ההמשך. בתיק מפוזר יכולה להוביל תובנה זו לעודף תשואה משמעותי ביותר.

 ■ בחירת מנהלים 2 - נתון סטטיסטי משמעותי נוסף המצדד בהשקעת משאבים בבחירת מנהלי התחום הוא העובדה כי קרנות שסיימו ברביע העליון (בכל שנת בציר) הניבו בממוצע תשואות IRR הגבוהות ב-4% עד 7% לשנה ביחס לקרן הממוצעת. פער דומה נרשם בין IRR הקרן הממוצעת לקרנות שסיימו ברביע השלישי. פערים אלו מבליטים את חשיבות בחירת המנהלים בתחום האלטרנטיבי. מובהקות ההצלחה והיכולת לשחזר אותה, גבוהות בתחום האלטרנטיבי ביחס לסחיר.

לסיכום, לשנת הבציר השפעה מהותית על תוצאות ההשקעה בקרנות אלטרנטיביות, ויתכן כי דווקא משבר הקורונה יוצר היום עיתוי מעניין במיוחד להגדלת הרכיב האלטרנטיבי בתיקים.

הכותב הוא שותף באופטימום קפיטל - בנקאות להשקעות. אין לראות באמור לעיל ייעוץ בדבר כדאיות ההשקעה בניירות הערך או בנכסים הפיננסים ("המוצרים הפיננסיים") המאוזכרים בכתבה או כשידול, במישרין או בעקיפין, לקנות, למכור או להחזיק את המוצרים הפיננסים כאמור. אין באמור לעיל כדי להחליף שיקול דעת עצמאי ו/או התייעצות עם יועץ מומחה בקשר לעובדות מקרה פרטניות לרבות שיקולי מס. לכותב או גורמים הקשורים עמו, יש או יכולות להיות החזקות או עניין אחר במוצרים הפיננסים המאוזכרים לעיל