"להרבה לקוחות של עורכי הדין פשוט אין כסף לשלם להם שכר-טרחה"

מה שלומך?

"ברמה האישית, אני בסדר גמור. לשמחתי, סביבתי הקרובה בריאה, ואני שמח שגם באופן כללי יש יציאה ואופטימיות".

ומקצועית?

"כיו"ר מחוז תל-אביב, אני מאוד מוטרד מהמשבר הכלכלי שמשפיע על גם על עורכי דין רבים. הטיפול בעצמאים הוא איטי מדי, לא ממוקד, יש הרבה עסקים שלא עומדים ברף הנמוך של הפגיעה אבל עדיין נפגעו קשות, עסקים בינוניים בהם משרדי עריכת דין, והם לא מקבלים מענה מספק".

מה המצוקה העיקרית של עורכי הדין?

"אני וחבריי בלשכת עורכי הדין מקבלים הרבה מאוד פניות של עורכי דין שמבקשים את העזרה שלנו כאיגוד מקצועי. כידוע, הפעילות הכלכלית מאוד הואטה, וזה גורם לכך שלהרבה לקוחות של עורכי הדין פשוט אין כסף לשלם להם שכר-טרחה. גם עורכי דין שמקבלים ריטיינר מחברות, וגם עורכי שמייצגים אנשים פרטיים סובלים מכך שהלקוחות במשבר. גלי ההדף מורגשים בכל השכבות של עורכי הדין, אבל עורכי הדין הקטנים נפגעים יותר. צריך לעזור למשרדי עריכת הדין ולתת להם פתרונות כמו הלוואות, ופיצויים ועזרה נוספת".

יש גם אי-ודאות לגבי עבודת מערכת המשפט.

"נכון. תחום נוסף של מצוקה הוא חוסר הוודאות והבלגן סביב פעילות בתי המשפט. הרושם שלי נכון להיום הוא שאחרי ה-10 במאי לא יוארך צו החירום שעצר את עבודת בתי המשפט. אבל כרגע אין מספיק ודאות, ויש עורכי דין שנקבעו להם דיוני הוכחות, אבל לא ברור להם אם הם יתקיימו. זו בעיה שאנחנו מנסים לפתור אותה ובכלל, אנחנו מנסים להיות לעזר ככל שניתן. במחוז תל-אביב הקמנו צוות מיוחד כדי לפתור בעיות ייחודיות ולתת מענה מהיר לעורכי הדין".

איך אתה חווה את המשבר בכובעך המקצועי השני, כעורך דין שמייצג חשודים?

"יש הרבה מצוקה של חשודים ונאשמים שחורגת מהמצוקה הרגילה. למשל, חשודים בעבירות צווארון לבן שהם אנשי עסקים נמצאים במצוקה כלכלית קשה עכשיו והיא מחריפה לאור העובדה שהוקפאו להם חשבונות במסגרת ההליך הפלילי. אני חושב שהמדינה צריכה להתאים את עצמה למצב החדש גם בפן הזה. חשודים לא צריכים להגיע לפת רעב כדי שיתחשבו במצוקה שלהם. במציאות אחרת, רגילה, הקפאת כספים של חשודים היא יותר סבירה. היום היא פחות סבירה. גם אורך החקירות, הזמן שבו אנשים בחוסר ודאות, זה אף פעם לא בריא אבל היום צריך להתחשב בהם עוד יותר".

אנחנו אחרי יומיים של דיונים מאוד חשובים בבג"ץ. מה אתה חושב על מה שאנחנו רואים?

הדיון שראינו בבג"ץ חשף שיח מעמיק רציני ומכובד ותרבות דיון שהיא אחרת ממה שאנחנו רואים בזירה הפוליטית ובזירה הציבורית בכלל. בג"ץ במובן הזה עשה שירות מסוים לשלטון החוק. הנשיאה חיות אמרה במהלך הדיון לעותרים, כי גם אם העתירה שלהם תידחה, 'המבצר לא ייפול'. כולי תקווה שתחזיתה תתממש. הקריאות האיומות כנגד בית המשפט העליון, תופסות לצערי עוד ועוד אחיזה בציבור ועלולות למוטט את מבצר שלטון החוק על כולנו. מבצר שנועד להגן על זכויות הפרט, זכויות מיעוטים, על יכולתו של היחיד לעמוד מול הרבים, של הפרט לעמוד מול השלטון. אבל המשימה של 'השמירה על המבצר' לא מוטלת על כתפי השופטים בלבד. המבצר נועד להגן על כלל האזרחים, והם כולם - פשוטי העם כמנהיגיו - מצווים במשימה להגן עליו".

עבדת שנים בפרקליטות. מה אתה חושב על הסכסוך הקשה בין היועמ"ש אביחי מנדלבליט לבין ממלא-מקום פרקליט המדינה היוצא, עו"ד דן אלדד?

"הייתי שותף לעתירה לבג"ץ נגד המינוי של אלדד. אני חושב שהסכסוך הזה מוכיח דבר אחד: לשר המשפטים אמיר אוחנה אסור היה להתערב בצורה כה קשה ובוטה במה שקורה בפרקליטות. מהרגע הראשון שמענו ממנו קולות שהסאב-טקסט שלהם היה לערער את יציבות המערכת הזאת. לא הייתה שום סיבה בעולם להתעלם מעמדת היועמ"ש במינוי. שר משפטים אמור להיות ממלכתי. ובנוסף, אי-אפשר לנתק את ההחלטות של אוחנה מהתלות שלו בראש הממשלה נתניהו שהוא נאשם שהפרקליטות העמידה לדין. יש כאן חוסר צניעות לדרוש ממלא-מקום ומחליף זמני לפרקליט המדינה".

איפה האחריות של בכירי הפרקליטות? הם שיחקו לידיו של השר אוחנה.

"הפרקליטות, היועמ"ש, האנשים האלה נמצאים כבר למעלה משנה תחת לחץ בלתי פוסק שמלווה בהשמצות אישיות כפי שהיו נגד עו"ד ליאת בן-ארי ושי ניצן. ולכן אני יותר סלחן כלפיהם. ברגע שאלדד קיבל על עצמו את המינוי נגד עמדת היועמ"ש הוא בעצם גילה את דעתו שהוא מעדיף את עמדת השר שתלוי בדבר שימנה אותו. וזו הייתה שגיאה. אני בטוח שאלדד סומך על עצמו אבל בסוף כשהיועמ"ש אומר שאוחנה צריך לקבל את הסכמתו, זו עמדה משפטית שאלדד צריך היה להתחשב בה".