פרשנות: המאבק על פתיחת אמריקה מיטלטל בין זכויות אזרחיות לבין פחד מההשלכות

הנשיא קצר־רוח וזועף. הוא רוצה שהמגפה הארורה תיעלם. הוא דיבר עוד בתחילת פברואר על "נס", שישים לה קץ, כך פתאום. הוא חזר על המלה "נס" לפחות בשתי הזדמנויות. אבל נס גדול לא היה שם.

"איננו יכולים לסגור את ארצנו למשך חמש שנים", הוא אמר אתמול. כן, אנשי המדע מזהירים שאם אמריקה תקדים להיפתח, תהיה "התלקחות" חדשה. שתהיה. "אנחנו נכבה אותה".

שני מודלים סטטיסטיים, או לפחות טיוטה של מודלים, מעמידים השבוע בספק את כל החישובים הקודמים. אחד, מאוניברסיטת ג׳ונס הופקינס בבולטימור, מזהיר כי בתחילת יוני המספר היומי של נדבקים עלול לעלות מ־25 אלף ל־200 אלף. שני, ממכון בסיאטל, במדינת וושינגטון, מראה שמספר המתים יהיה כמעט כפול ממה שהמודל שלהם חזה קודם, ויגיע ל־134 אלף.

המודלים האלה אינם חקוקים בסלע. קודם כול, המודל הראשון, של ג׳ונס הופקינס, עדיין נמצא בתהליך עיבוד, ועורכיו בכלל אינם מבינים איך דלף. שני המודלים אינם תוצאה של התגלות אלוהית. הם מיוסדים על הנחות אנושיות, ועניין רגיל הוא שהנחות נמצאות חסרות, והן מתבדות. או מתאמתות. מי יודע.

"שונאי טראמפ"

בצל המודלים הלא־מושלמים־מאוד האלה, קוצר רוחו של הנשיא אינו מקל על תהליך רציונלי של קבלת החלטות. אתמול דיווחה התקשורת, והנשיא מיהר לאשר, שהוא עומד לפזר את "כוח המשימה" המיוחד לעניין נגיף הקורונה, אשר פעל בבית הלבן מאז סוף פברואר. בראש הכוח הזה עומד סגן הנשיא, מייק פנס, וחברים בו בכירי מערכת הבריאות ואנשי מדע. הכוח הזה עמד במרכז תדרוכיו היומיים של הנשיא, וחבריו שימשו מטרות תקופתיות לחקירות פומביות מאולתרות, למשל כאשר הנשיא תהה אם כדאי להזריק אקונומיקה לריאותיהם של חולי Covid19.

הכוח לא יפוזר מיד, אבל הוא נקלע אל קטגוריה אמריקאית מפורסמת: הוא הופך ל"ברווז צולע", מוסד או יחיד שימי כהונתם ספורים, וכוחם הממשי אזל.

הצורך של הנשיא להיפטר מכוח המשימה הוא גם נפשי וגם פוליטי. הוא בוודאי אינו רפואי, אם כי סביר שנמאס לו לציית לשלושת הרופאים הבכירים בפורום, האומרים פעם אחר פעם את ההפך ממה שהוא היה רוצה לשמוע.

אחדים מתומכי הנשיא במדיה החברתית קוראים לו זה כבר לפטר את ד"ר אנתוני פאוצ׳י, ותיק הלוחמים במגפות בממסד הרפואי האמריקאי, שהטראמפיסטים חושדים בלויאליות שלו לנשיא. בשבוע שעבר הודיע הבית הלבן, כי יאסור על פאוצ׳י להופיע בפני ועדה של בית הנבחרים. פורמלית, הבית הלבן מסביר, כי הוא חס על זמנו של הדוקטור. אבל הנשיא אישר השבוע מה שידע כמעט כל מתבונן: הוא אינו רוצה שהדמוקרטים, השולטים בבית הנבחרים, יוכלו לחקור את אחד מאנשי ממשלו, מפני שהם "שונאי טראמפ". לא ברור אם איזשהו נשיא השתמש בטענה כזאת אי פעם, כדי למנוע את הרשות המחוקקת מלפקח על הרשות המבצעת.

"לראות עצמם כלוחמים"

אתמול יצא טראמפ מוושינגטון בפעם הראשונה מאז הכריז "מצב חירום לאומי", בסוף פברואר. מחוז חפצו היה מפעל לייצור מסכות במדינת אריזונה. זה הופך את מחוז החפץ ליעד לגיטימי של ביקור נשיאותי, אבל הנשיא אל נכון גם זוכר שאריזונה היא "מדינה סגולה". זה הצבע שהמשקיפים הפוליטיים מעניקים למדינות, המתנדנדות בין דמוקרטים לרפובליקנים. היא הצביעה ב־2016 בעד טראמפ, אבל הסקר האחרון באריזונה, לפני חודש, העניק לג׳ו ביידן יתרון של 9%.

הביקור במפעל המסכות לא כלל כמובן מסכה. הנשיא מסרב לכסות את פניו, אפילו כאשר רעייתו חוזרת ומטיפה לשימוש רחב במסכות. בשורת טראמפ באריזונה היתה הנירמול.

על האמריקאים "לראות את עצמם כלוחמים", הכריז הנשיא, "עלינו לפתוח". הוא הוסיף: "אינני אומר שמשהו מושלם; ואמנם, האם כמה אנשים ייפגעו? כן, האם כמה אנשים ייפגעו קשה? כן. אבל עלינו לפתוח את ארצנו, ועלינו לפתוח אותה בקרוב".

"אני רוצה להיות אופטימי. אני לא רוצה להיות האיש המבשר בשורות איוב (באנגלית, Mr Doom and Gloom). זה נושא רע מאוד. אני לא רוצה להגיד לעם האמריקאי, כאשר איש עדיין אינו יודע מה קורה, ׳הא, זה הולך להיות כל כך טראגי׳".

שטוחה יותר מדי

צריך להגיד שאחדים דווקא יודעים מה קורה, ומה שקורה הוא טראגי למדי. אתמול נוספו בארה"ב כמעט 25 אלף מקרים ידועים של הנגיף, ומספר הנדבקים הכולל עמד על יותר ממיליון ורבע. אתמול נרשם סימן דרך נוסף: 2,350 אמריקאים מתו, ומספר המתים הכולל עבר את ה־70 אלף.

ניו יורק מוסיפה להוביל במספר ההידבקויות היומי (2,765), אבל לא במספר המתים. פנסילווניה וניו ג׳רזי עקפו אותה.

המספרים מבטאים יציבות, אבל המדענים קיוו ליותר מיציבות. העקומה המפורסמת שוטחה כמעט לפני חודש, אבל היא נשארת שטוחה, בשעה שהציפיות היו שהיא תתחיל לרדת.

רק לפני 48 שעות חזה IHME, מכון מוערך לדאטה רפואית, כי בארבעה באוגוסט מספר המתים יעמוד על 72 אלף ויותר. לפני 24 שעות קפץ המספר ל־134 אלף ויותר. השינוי הזה מיוחס לפתיחה ההדרגתית בשורה של מדינות. 38 מתוך 50 נמצאות בשלבי פתיחה מוקדמים או מתקדמים.

על כוכב לכת אחר

המדינה המאוכלסת ביותר בארה"ב, קליפורניה, מתחילה השבוע להסיר הגבלות. ביום ו׳ יורשו חנויות בגדים, ציוד ספורט ופרחים לחדש מכירות על המדרכה שבחזיתן. לפי שעה ההקלות האלה לא יחולו על מסעדות ועל משרדים, אם כי קליפורניה אינה מנסה לכפות קצב אחיד על כל מחוזותיה. אחדים מתכננים לפתוח לרווחה, מפני שפגיעת הנגיף בהם היתה קטנה מאוד. קליפורניה נמצאת בשליטה מלאה של המפלגה הדמוקרטית (מלאה, במובן הזה שהמושל הוא דמוקרט, ובשני הבתים של האסיפה המחוקקת יש רוב דמוקרטי).

טקסס ופלורידה, השניה והשלישית בגודלן, נמצאות בשליטה מלאה של המפלגה הרפובליקנית, והן סמוכות לראש התור של המדינות הפותחות. חופי פלורידה חוזרים והומים, ונראים עכשיו כמו צולמו על כוכב לכת אחר.

בשתי מדינות צפוניות, לעומת זאת, וויסקונסין ומישיגן, השלטון מתחלק בין מושלים דמוקרטיים לאספות מחוקקות עם רוב רפובליקני. בשתי המדינות, האספות המחוקקות תובעות עכשיו לדין את המושל (בוויסקונסין) ואת המושלת (במישיגן). הן טוענות שלמושלים אין הסמכות החוקתית להוסיף ולקיים סגר.

 ארצות הברית נפתחת

הנחיות הסגר של הממשלה הפדרלית פקעו באחד במאי. אבל מדינות אינן חייבות לציית להנחיות סגירה או פתיחה. החוקה מעניקה להן סמכויות אוטונומיות רחבות בתחומים שאינם מוגדרים בחוק הפדרלי.

הקיטוב בשתי המדינות האלה הוא מר במיוחד, ונודעת לו משמעות לאומית. שתי המדינות האלה, יחד עם פנסילבניה, הן שהושיבו את טראמפ בבית הלבן, כאשר ערקו מן המחנה הדמוקרטי ב־2016. לפני כן הן נהגו להצביע בעד הדמוקרטים עם מעט מאוד יוצאים מן הכלל.

בסוף השבוע שעבר ניתן ביטוי דרמטי לקיטוב במישיגן, כאשר עשרות מפגינים חמושים בנשק חצי־אוטומטי פרצו אל גבעת הקפיטול בלנסינג בירת מישיגן, חסמו את משרדי המושלת ואיימו על מחוקקים דמוקרטיים. אמנם החוק מתיר לנושאי נשק להיכנס לתחומי הקפיטול במדינה, אבל מחוות ההתרסה והאיום חרגה מן הגבולות הפורמליים של החוק.

נושאי הנשק נענו לקריאת הנשיא טראמפ ב־17 באפריל "לשחרר" מדינות הנמצאות בשליטת הדמוקרטים, ולהגן בהזדמנות הזו על התיקון השני לחוקה, המטעים את זכותם של אזרחים להחזיק בנשק פרטי.

"אני חושב שיש הרבה אופטימיות"

אי ההסכמה על היקף הסגר, או על מהירות הסרתו, התפתחה לפחות לכאורה, לעימות חוקתי על זכות היחיד להתגונן מפני שרירות־לבם של השלטונות. בתהלוכת מכוניות בוויסקונסין בתחילת השבוע, אחת המשתתפות הניפה שלט, דרך גג מכוניתה, "זכויותיי גדולות מפחדיך". צריך להודות שזו טענה מעניינת, והיא ראויה לדיון ארוך בבית משפט גבוה, או בסמינר מחלקתי. אבל הנסיבות של התגוננות מפני מגפה קטלנית קצת מקשות על בירורה ברחוב, או במהלך הפגנה עם פוטנציאל אלים.

מפת המדינות המתחילות להיפתח מזכירה קצת את המפה האלקטורלית של ארה"ב: הסגר עומד בעינו לפי שעה באוסף של מדינות צפופות אוכלוסין בחוף המזרחי ובצפון החוף המערבי. כמעט כולן הן דמוקרטיות. הרוב הגדול מאוד של כל השאר, המכסות אולי שלושה רבעים של אמריקה, הן רפובליקניות.

סקר דעת קהל (משותף ל׳וושינגטון פוסט׳ ולאוניברסיטת מרילנד), הראה אתמול כי רוב גדול של האמריקאים מתנגדים לפתיחת מסעדות ובתי מסחר. קניה בחנויות בגדים "מעוררת אי־נוחות" אצל 67%; אותה תחושה עצמה מתעוררת אצל 78%, כאשר הם נשאלים על ביקור במסעדה.

אגב, הסקר הזה גם מראה שהנשיא סובל מגרעון פופולריות של 12%. הוא המנהיג היחיד בעולם הדמוקרטי, שאיבד פופולריות מאז התחיל המשבר. הוא גם היחיד בשורה הראשונה העומד לבחירה חוזרת. זה מסביר את זעפו ואת קוצר רוחו. הוא אמר אתמול בראיון ב׳ניו יורק פוסט׳, "אני חושב שיש הרבה אופטימיות". אבל שני מספרים קצת מסיחים את הדעת: 72 אלף מתים ו־30 מיליון מובטלים. את המתים אי אפשר עוד להציל, אבל מה לעשות ב־30 מיליון המובטלים?

רשימות קודמות ב-yoavkarny.com וב-https://tinyurl.com/yoavkarny-globes
ציוצים (באנגלית) ב-twitter.com/YoavKarny