דעה: אסור "לבזבז" את המשבר, יש פה הזדמנות אמיתית

משבר הקורונה העולמי הוא עמוק, גלובלי, וגרם למיתון כלכלי עמוק ברחבי התבל. גם אצלנו רמת התוצר נפגעה קשות, הצמיחה הפכה להיות שלילית, האבטלה עלתה לממדים חסרי תקדים, ומשקי הבית והעסקים נקלעו למצוקה כלכלית קשה. לקראת כניסתה של ממשלה חדשה (שגודלה גם הוא חסר תקדים), אנחנו מצויים בצומת קריטית שמחייבת תיעדוף.

למשבר יש פוטנציאלית חמישה שלבים: רפואי, כלכלי, פיננסי, חברתי, פוליטי. השלב הראשון (הרפואי) נכפה עלינו והשלב השני (הכלכלי) נבע מהצעדים המידיים והמוצלחים של בידוד וסגר. המטרה היא לשבור בדחיפות את הרצף אחרת הוא ימשיך ויסלים וידחה משמעותית את ההתאוששות.

אסור לבזבז משבר. בכל משבר טמונה הזדמנות. דוגמאות לכך לא חסרות ממשברי העבר. לדוגמה, בשנת 1985 התמודדנו בהצלחה עם משבר ההיפראינפלציה ויצקנו תשתית למסגרת למדיניות מוניטרית ותקציבית אחראית; בשנת 1991 בעקבות זרם העלייה המבורכת מברה"מ לשעבר, נוצרה אבטלה גבוהה ונוצר משבר תעסוקה שסיכן את הצלחת קליטת העלייה. ואז נוצל המשבר להגדלה משמעותית של השקעות בתשתיות ובתקציב החינוך; בשנת 2008 המשבר הפיננסי העולמי העניק את ההזדמנות לחיזוק היציבות של מערכת הבנקאות; מה שגורם למשק הישראלי להצליח הוא הסקטור הפרטי היזם והחדשני, שבצרוף לתהליך הגלובליזציה שילב את המשק הישראלי באופן מוצלח ביותר בכלכלה העולמית.

שני אתגרים מיידיים

בטווח המיידי כלכלת ישראל חייבת להתמודד עם שני אתגרים. האחד הוא בעיית התעסוקה והשני הוא בעיית האשראי לחברות קטנות ובינוניות הזקוקות לאשראי כאוויר לנשימה. בפתרון שתי הבעיות תפקיד הממשלה מרכזי.

בעיית התעסוקה: על מנת לפתור את בעיית התעסוקה יש לוודא שלמעסיקים יהיה כדאי להעסיק. ולכן בשלב הבלימה של המשבר הנוכחי על הממשלה להשתתף בצורה משמעותית בעלות המעסיקים בתקופת הביניים, וזאת במטרה להחזיר אנשים מחל"ת לעבודה ולא להשאיר אותם מובטלים. בנושא זה אפשר ללמוד הרבה מגרמניה ולתת למעסיקים למעלה ממחצית שכרם של העובדים כדי שימשיכו להעסיק אותם.

השתתפות כזו מצד הממשלה, תקטין את הסיכון בהעסקת עובדים, תעניק בעת ובעונה אחת ביטחון כלכלי למעסיקים ולעובדים, תקטין את האבטלה ותספק אופק חיובי שיגביר את האמון במערכת הכלכלית ובאסטרטגיית המדיניות, ותתרום להרגשת הסולידריות והערבות ההדדית שחיוניות להצלחת המדיניות. המטרה היא שהעובדים המצויים בחל"ת יחזרו למעגל התעסוקה ולא למילכוד האבטלה. הממשלה תקצבה סכום משמעותי כתמיכה ממשלתית במגזר העסקי. בפועל, חלק ניכר מסכום זה עדין לא הגיע ליעדו. עקב אכילס מצוי בתחום הארגוני, הלוגיסטי והבירוקרטי שחייב להתייעל. מבחן התוצאה יותר חשוב ממבחן ההצהרה.

בעיית האשראי: צריך למנוע באופן אקטיבי מצב שבו המגזר העסקי גולש ממצב של חוסר נזילות למצב של חדלות פירעון שבו הוא לא יכול לתפקד מבחינה פיננסית. במצב הנוכחי יהיה זה נכון שהממשלה תעניק ערבות מדינה לחלק של ההלוואות הנלקחות על ידי המגזר העיסקי. בדרך זו יקטן הסיכון שיושת על הבנקים המעניקים את ההלואות, יציבות מערכת הבנקאות תישמר, ותסולק מכשלה חשובה שמקשה על יכולת הבנקים לפתור את בעית הנזילות של המגזר העסקי. בהקשר זה יש לציין את התרומה החשובה של הצעדים שננקטו על ידי בנק ישראל להגדלת הנזילות למערכת, להורדת אי הוודאות ולשיפור תיפקוד השווקים הפיננסיים. המטרה היא למנוע מצב שבו חברות ועסקים שהיו ריווחיים טרם המשבר יאלצו לפשוט רגל עקב בעית נזילות. במקרים רבים פשיטת רגל תנציח את המשבר במקום לקצר אותו.

מעורבות הממשלה בפתרון בעיות התעסוקה והאשראי תבוא במחיר הגדלת הגירעון הממשלתי ועמו גם גידול החוב הלאומי. השלב הנוכחי של המשבר הוא שלב הבלימה. בשלב זה אין להירתע מהגדלת הגירעון הממשלתי. בימים כתיקונם יש להימנע מהגדלת החוב הלאומי שכן הוא משית נטל לא צודק על הדור הבא שייאלץ להתמודד עם החזר החוב. במקרה דנן, אין הצדקה להימנע מהסטת חלק מנטל החוב לדור הבא שכן הריבית כיום מצויה ברמה נמוכה ביותר בהשוואה לימים עברו, ומכל מקום ללא מעורבות ממשלתית מאסיבית שתמנע הסלמת המשבר הכלכלי במורד המשברים הפיננסיים, החברתיים, והפוליטיים, מצב הדורות הבאים יהיה עוד יותר חמור.

צריך לשפר את הפריון

במשבר הנוכחי, משבר הקורונה, התמקדה המדיניות הכלכלית באופן טבעי באתגרי הטווח הקצר. בטווח הבינוני והארוך, לאחר שלב הבלימה של משבר הקורונה ויצוב מצב התעסוקה והאשראי, תצטרך המדיניות הכלכלית להתמקד באתגר הגדלת שיעור הצמיחה של המשק לאורך זמן. לצורך השגת מטרה זו יש לאמץ מדיניות להגדלת הפריון. מזה שנים ששעור הפריון במשק הישראלי מפגר משמעותית אחרי שיעורו במדינות ה-OECD.

הפריון לא עולה בישראל משום שלצד קבוצת האוכלוסייה המאפיינת את הכלכלה הטכנולוגית והדינמית (start up nation), ישנו גם המגזר החרדי המפגר בלימודי הליבה ושחלקו כמעט שאינו עובד, וישנו גם המגזר הערבי שהשתלבותו בכלכלה המודרנית גם היא מוגבלת, וזאת לצד שיעור נמוך של השתתפות נשים בכוח העבודה במגזרים אלה.

עובדות אלה מוצגות בצורה ממצה במחקריו של פרופ' דן בן דוד מאוניברסיטת תל אביב. העלאת הפריון הכרחית להחזרת המשק הישראלי לתוואי של צמיחה מתמשכת, ולהיפוך המגמה של בריחת מוחות. מדיניות זו תעודד השקעה בחינוך, בתשתיות, ובהגברת התחרות וזאת בשילוב עם מדיניות פיקוח ורגולציה נאותים, תוך שימור יתרונות הגלובליזציה ופתיחות השווקים.

המשק והחברה הישראלית הוכיחו בעבר את יכולתם להתמודד בהצלחה עם משברים ולהפוך אתגר להזדמנות. ההתאוששות במשק תתחיל לקראת סיום 2020 ובשנת 2021 תתחיל צמיחה מחודשת איטית שתהיה בתחילה בשיעור נמוך יותר ממה שהיה לפני המשבר. ההתאוששות תלווה בשינויים חיוביים: אנחנו נספיק לעבור לעולם דיגיטלי יותר מהר ממה שחשבנו בין השאר באמצעות עבודה ולמידה מרחוק, דבר שיזרז את הצמיחה. בל "נבזבז" משבר זה! 

הכותב הוא נגיד בנק ישראל לשעבר, חתן פרס ישראל לכלכלה ויו"ר ה-G30