אחרי "שיגעון מרץ", המיתון מאיים גם על רשתות המזון

בשוק המזון נהנו מ זינוק במכירות בזכות הסגר בחודש מרץ בסדרי גודל שטרם נראו כמותם בישראל, אלא שכעת הנתונים לחודש אפריל 2020 מגלים כי המכירות עמדו במקום. בחברות המזון הגדולות כבר מסתכלים בדאגה קדימה למחצית השנייה של השנה ונערכים לתרחיש של מיתון, של מעבר לצריכת מוצרי בסיס ושל היחלשות של חלק מקטגוריות הפרימיום, התחזקות המותג הפרטי וצמצום בקניית מותרות כמו חטיפים וגלידות. איך ייראה שוק המזון ב-2020?

במרץ האחרון נשבר שיא המכירות החודשי ברשתות הקמעונאות כפי שהוא נמדד על-ידי סטורנקסט. המכירות, שנתמכו בהשפעות משבר הקורונה ובקניות לחג הפסח, זינקו בהיקף פנומנלי של 37%. ואולם באפריל בתמונה הייתה שונה לחלוטין. מנתוני סטורנקסט שהגיעו לידי "גלובס" עולה כי במהלך חודש אפריל, מכירות המזון והמשקאות ברשתות הקמעונאות צמחו ב-0.7% בלבד, עם תוספת זניחה יחסית למכירות של 25 מיליון שקל לעומת חודש אפריל ב-2019.

 אחרי מכירות שיא כל הזמנים שהיו במרץ

בכל זאת גידול ריאלי באפריל?

היציבות הזו עשויה להציג גידול ריאלי ביחס לשנה שעברה, שכן ב-2019 חג הפסח חל ב-18 באפריל, כך שהקניות לחג התבצעו בחודש זה, בעוד שפסח הנוכחי חל ב-8 באפריל, כך שייתכן שחלק ניכר מהקניות לתקופת החג התבצע במרץ, זאת בנוסף למיעוט ימי העבודה בחודש בשל העובדה שהחג חל השנה באמצע השבוע, לעומת סוף השבוע אשתקד.

עם זאת, מעניין לראות כי "הדריכה במקום" של המכירות באפריל מתרחשת למרות הסגר, ועל אף שהיו השנה יותר "פיות להאכיל". זאת משום שהשוק המוסדי - בתי קפה, מסעדות ומלונות - הושבת לחלוטין, השווקים היו סגורים, וכשבמקביל סדר גודל של כ-600 אלף ישראלים נשארו השנה בישראל ולא העבירו את תקופת החג בחו"ל כבשנים עברו.

סיבה נוספת לכך עשויה להיות התנהגות "האגירה" שאפיינה את חודש מרץ, במהלכו הציבור רכש מזון (בעיקר יבש) בכמויות גדולות, מתוך חשש ממחסור זמני במוצרים, מה שהביא לרכישה מופחתת בחודש אפריל.

הנחת היסוד בשוק היא שלפחות במחצית הראשונה של השנה, הישראלים יאכלו יותר בבתים במקום בחוץ מאשר בשנים עברו, כך שסך הקניות הכולל יגדל. במקביל, גורמים בענף המזון עוקבים אחר ההתפתחויות הללו ומתחילים לבחון כיצד להיערך למחצית השנייה של 2020, כשתרחיש של מיתון נוכח בכל אותן הערכות.

מגמה מעורבת, תנובה בלטה לטובה

מיתון, מעריכים בענף, עלול להביא לשינוי בהרגלי הצריכה ולהשאיר מאחור קטגוריות פרימיום יקרות שחברות המזון השקיעו וטיפחו בשנתיים האחרונות, ובמקביל להביא לחזרה למוצרי בסיס,והשקות של מוצרים פשוטים, בכמויות קטנות יותר או לחלופין במארזי חיסכון. הסל הממוצע צפוי להתכווץ, אולם הכמויות יגדלו, כי המצב הכלכלי יאלץ ציבור רחב יותר לצמצם בהוצאות ולהפחית אכילה בחוץ.

אז מה קרה לספקיות המזון הגדולות בחודש אפריל? המגמה מעורבת ותלויה בין היתר לתמהיל המוצרים של כל חברה. תנובה, חברת המזון הגדולה בישראל בניהולו של אייל מליס, הציגה צמיחה מרשימה בכלל, ובפרט ביחס למתחרותיה, עם שיעור צמיחה במכירות בהיקף של 14.2%, שהסתכמו בתוספת חודשית למכר בהיקף של 57 מיליון שקל.

אגב, בניגוד לדיווחים האחרונים על הפחתת מבצעים מצד החברות המתחרות בענף המזון, תנובה דווקא בוחרת באסטרטגיה ההפוכה ויוצאת החודש במבצע רוחבי לקראת שבועות על הגבינות המיוחדות והמלוחות שלה של "2+1", וזאת בדומה למבצעים דומים שביצעה מחלבות גד בשנה שעברה.

שטראוס ישראל, חברת המזון השנייה בגודלה בשוק המקומי, בניהולו של אייל דרור, הציגה קצב גידול נמוך יותר, של 2.4%, שהביא לה תוספת חודשית למכר של 10 מיליון שקל לעומת אפריל אשתקד.

אסם-נסטלה, קבוצת המזון השלישית בגודלה בניהולו של אבי בן-אסאייג, שמרה על קצב גידול דומה שעמד על 2.2%, עם תוספת למכירות של 6 מיליון שקל מול החודש המקביל אשתקד.

החברה המרכזית, הלא היא קבוצת קוקה-קולה ישראל והבעלים של מחלבות טרה בניהולו של יורם שגיא, דרכה במקום במכירות ביחס לאפריל 2019, כשהתוספת למכירות בחודש זה עמדה על מיליון שקל בלבד. זו לא הזירה היחידה בה החברה נפגעת: סגירה כמעט מוחלטת של פעילות בתי המלון, המסעדות, ובתי הקפה המהוות כ-40% ממכירות החברה דחפה אותה להוציא כ-600 עובדים לחל"ת.

עם זאת, מסתמן כי הפגיעה במכירות המשקאות היא רוחבית ואינה מאפיינת רק את החברה המרכזית. יפאורה תבורי, שחשופה פחות לשוק בתי הקפה וההסעדה, ספגה קריסה במכירות של 21% בחודש אפריל אל מול אפריל אשתקד, שמשמעותה אובדן מכירות של 13 מיליון שקל ביחס לחודש המקביל ב-2019.

חברת טמפו, שהצהירה כי היא חווה ירידות בפעילותה לשוק המלונאות וההסעדה ואף הוציאה בשל כך 300 מתוך 1,300 עובדי הקבוצה לחל"ת ועובדים אחרים למתכונת של ארבעה ימים בשבוע, דווקא מציגה צמיחה ברשתות הקמעונאות. מכירות החברה גדלו ב-6.2% בחודש אפריל, עם תוספת של 5 מיליון שקל למכירות הכספיות אל מול אפריל אשתקד. ואולם הפעילות של טמפו בשוק הברים והמסעדות היא מהותית עבורה, כך שהיקף הפגיעה בה ניכר. החברה פירטה בדיווח לבורסה כי להערכתה מכירותיה ברבעון השני עשויות לרדת בכ-30% ביחס לרבעון השני אשתקד.

נטו, חברת המזון החמישית בגודלה בניהולו של עמי גולדין, הציגה גידול בשיעור של 2.7% במכירותיה הקמעונאיות לפי נתוני סטורנקסט, אשר אינם משקללים את מכירות הבשר והדגים הטריים שהיא משווקת. ואולם נתונים שמסרה נטו ל"גלובס" מעלים כי בפועל החברה חוותה ירידה במכירות בשיעור של 8.2% בשקלול מכירות הבשר והדגים הטריים.

ספקיות נוספות שבלטו לשלילה בחודש אפריל הן דיפלומט, שרשמה ירידה במכירות בשיעור של 11.1%; וחברת תה ויסוצקי, שרשמה ירידה במכירות של 8.6% בחודש אפריל.

בלטו לחיוב: גד, מ.לסר ווילי פוד

לחיוב בלטו מחלבות גד, שהציגה את הצמיחה המרשימה ביותר מבין חברות המזון הגדולות שעמדה על 28.1%; ספקית הביצים מ.לסר, שייבאה ביצים מחו"ל בשיא המשבר וצמחה בכ-20%; וילי פוד, שהציגה צמיחה נאה של 16.8%; ושסטוביץ, שצמחה גם היא באופן מרשים בשיעור של 7%.

בבחינה של השליש הראשון של השנה, בחודשים ינואר עד אפריל, מציג שוק המזון צמיחה כוללת של 10.7%, וזאת בעיקר הודות לחודש מרץ החזק. המכירות לשליש הראשון של השנה בשוק המזון והמשקאות הסתכמו בכ-14 מיליארד שקל.

נתוני סטורנקסט מתבססים על מדידה של כ-2,500 חנויות המורכבות מרשתות ארציות, סופרמרקטים, מינימרקטים וחנויות נוחות, המהוות לפי סטורנקסט למעלה מ-80% מסך המכר בשוק מוצרי הצריכה, והם אינם כוללים קצביה, מאפייה, פירות, ירקות וסיגריות. הם אינם כוללים נתוני מכירה במגזר הערבי ואינם כוללים מכירה בפיצוציות ובחנויות מתמחות דוגמת מעדניות.