מנכ"לית משרד המשפטים לשעבר אמי פלמור תכהן ב"בית משפט עליון" לתוכן של פייסבוק

פייסבוק הכריזה היום (ד') פייסבוק על גוף חדש שישמש כערכאת ערעורים עליונה לברורים בנושאי סינון וחסימת תכנים. בגוף החדש, שייקרא "Oversight Board" , יהיו חברים בשלב הראשון עשרים חברים, בהם פוליטיקאים משפטנים ואנשי ציבור בכירים לשעבר מרחבי העולם כמו ראש ממשלת דנמרק לשעבר הלה ת'ורנינג שמידט, חתנית פרס נובל לשלום לשנת 2011 טווקול קרמן, עורך ה"גרדיאן" לשעבר, אלן רוסברידג'ר.

בין החברים ששמותיהם נחשפו הערב לראשונה- מנכ"לית משרד המשפטים לשעבר, עו"ד אמי פלמור, שתהיה הנציגה היחידה מישראל. בשיחה עם "גלובס" אמרה פלמור כי היא "שואפת להביא את המצפון לתוך פייסבוק ולהתחיל לתת לחברה פנים". פלמור הסבירה כי אחת הסיבות המרכזיות שלקחה על עצמה את התפקיד היא שנוסף על תפקידו כערכאת ערעור אמור יהיה הגוף החדש גם להתוות את המדיניות בנושא סינון תוכן עבור פייסבוק.

על הכוונה להקים את הגוף החדש, שכבר זכה בתקשורת לכינוי "בית המשפט העליון של פייסבוק", הכריז מנכ"ל ומייסד פייסבוק מארק צוקרברג כבר ב-2018. הערב סיפקה החברה לראשונה פרטים אודות זהות חברי המועצה של הגוף החדש. פרטים על תהליך בניית הגוף, בחירת חברי המועצה ונוהל הגשת הערעורים, סופקו בשיחות וידאו בהשתתפות "גלובס" על ידי עם צוות ההקמה של הגוף החדש בהם ברנט האריס, דירקטור ממשל ועניינים גלובליים בפייסבוק.

הגוף החדש, יוקם כיישות חיצונית לפייסבוק ובראשו, בשלב הראשון, תעמוד מועצה בת עשרים חברים. ארבעה מבין החברים יהיו נציגי פייסבוק, אך אלו, על פי פייסבוק, מתוכננים לעזוב אותה מרגע שהגוף יחל לפעול באופן עצמאי. בהמשך הדרך מתוכנן מספר חברי המועצה לצמוח לארבעים חברים.

חברי המועצה נבחרו בתום הליך מורכב וממושך שבו נבחנו בין השאר על פי פרמטרים כמו "פתיחות מחשבתית". מתוך עשרים הנציגים חמישה יהיו מארה"ב, ארבעה מאירופה, שניים מאפריקה שמדרום לסהרה, שניים מהמזרח התיכון וצפון אפריקה ושלושה מאזור אסיה-פסיפיק. חברי צוות ההקמה סיפרו כי בתהליך שבו לקחו חלק לעיצוב דמותו של הגוף החדש, נלמדו שיטות משפט ויישוב סכסוכים שונים מרחבי העולם ונלקחו בחשבון שיקולים כמו גיוון (Diversity) וגיוון גיאוגרפי.

הגוף החדש יתוקצב על ידי פייסבוק ב-130 מיליון דולר מתוך כוונה ש"יתאפשר לו לפעול באופן עצמאי שנים רבות קדימה". בסמכותו יהיה לדון במקרים שיביאו לפניו משתמשי פייסבוק שמבקשים לערער על ההחלטה להסיר מפייסבוק תוכן שפרסמו, אף זאת אך ורק לאחר שמיצו את כל הליכי הערעור האחרים.

את הבקשה לדיון בערעור ניתן יהיה להגיש באופן מקוון באתר אינטרנט ייעודי שיוקם לצורך העניין. שם גם יפורסמו לציבור כל ההסברים על אופן פעילות המועצה והגשת הערעורים. גם פייסבוק עצמה תוכל להעביר לגוף החדש מקרים לדיון על פי בחירתה. כל מקרה שיעלה לדיון ידון בפני חמישה חברים מבין העשרים, והחלטות יתקבלו בקונצנזוס, ככל שהדבר יתאפשר. כל החלטה תגיע בשלב כלשהו לעיונה של המועצה הכללית, ובשום שלב לא תתקבל החלטה על ידי דן יחיד.

אי-אפשר "לדבר עם המנהל"

פייסבוק לא מחזיקה כיום שום שירות לקוחות במובן המוכר לנו מתאגידים או גופים ממשלתיים שנותנים שירות לציבור. כל הפניות נעשות בכתב, משך הטיפול עלול להיות ממושך, והנימוקים הלקוניים שמספקת פייסבוק רחוקים מלהיות משביעי רצון או במקרים רבות מובנים כלל ועיקר. כמו כן, ולאחר שלב ערעור אחד, שגם הוא מתבצע בכתב, ההחלטה הופכת לסופית.

כיום, מי שמקבלים את ההחלטות על חסימת תכנים בפייסבוק הם בודקי תוכן שמעסיקה החברה, אך לרשות אלה עומד זמן מוגבל מאוד כמו גם יכולת מוגבלת ביותר להבין את הרקע וההקשר של התכנים. כתוצאה גולשים רבים מתלוננים על הסרת תכנים שלא בצדק ועל תסכול רב שנובע מהעבודה שאין כתובת לטענותיהם. במקרים שבהם מדובר במשתמשים שעושים שימוש עסקי בפייסבוק, לצרכי פרסום או מתן שירות, מדובר בנזק כלכלי ממשי שעלול להגרם לאותם משתמשים. במשך הזמן הבינו גם בפייסבוק שאת אתגר ויסות חופש הביטוי היא לא יכולה להעמיס אך ורק על מנגנון סינון התוכן הקיים.

צוקרברג בעצמו הודה כי "בכל מערכת בסדרי גודל כאלה נופלות שגיאות". הוא הודה עוד כי הצוותים שעוברים על התוכן מקבלת החלטה מוטעית בעשרה אחוזים מהמקרים וכי בהתחשב בגודל קהילת המשתמשים של פייסבוק, "אפילו אם השיעור הזה יפחת לאחוז אחד - עדיין יהיה מדובר במספר רב של טעויות".

***גילוי מלא: "המשרוקית" של "גלובס" משתפת פעולה עם פייסבוק באיתור פוסטים כוזבים ברשת, לצד עוד ארגוני בדיקת עובדות מהעולם שהוסמכו ואושרו בתקן IFCN (הרשת העולמית של בודקי עובדות). שיתוף-הפעולה כולל תגמול.