בג"ץ דחה פה-אחד את העתירות נגד נתניהו ונגד ההסכם הקואליציוני

נסללה הדרך להרכבת הממשלה: הרכב מורחב של 11 שופטי בג"ץ דחה הלילה (ד') את העתירות שביקשו לאסור על ח"כ בנימין נתניהו להרכיב את הממשלה בשל כתב האישום שהוגש נגדו, כמו גם את העתירות לפסילת ההסכם הקואליציוני בין הליכוד לכחול לבן.

לפסק הדין המלא »

נשיאת בית המשפט העליון, השופטת אסתר חיות, כתבה כי "את הרציונל שביסוד הטעמים שהובילו אותנו אל המסקנה כי אין להתערב בהוראות ההסכם, היטיב לבטא הנשיא מאיר שמגר בעניין ולנר, באומרו: 'בית המשפט אינו מפעיל סמכויותיו עקב מהותו הערכית של הסדר פוליטי או בשל היעדר האסתטיות שבו, אלא בוחן את ישימותם של מבחני הדין לנסיבות נתונות. אף אם יש השגות על הסדרים פוליטיים, ואף אם מסתייגים מהם, אין בכך עדיין, על אתר, עילה להתערבותו של בית המשפט'".

לדברי חיות, "חיים דמוקרטיים מחייבים, כאמור כבר, פעולה פוליטית-מפלגתית חופשית כחלק מהותי מהם, ובית המשפט נזקק לנושאים אלה רק בהתעורר חשש של פגיעה בחוק או בעקרונות המשטר החוקתי, ואף במקרים אלה אינו ממהר להתערב. אשר על כן ובהינתן כל האמור לעיל, אציע לחבריי לדחות את העתירות, גם ככל שהן נוגעות לביטול ההסכם הקואליציוני או איזה מסעיפיו".

בית המשפט העליון פרסם את תמצית הנימוקים בפסק הדין בשמונה העתירות בהן דן ביום 3.5.2020 וביום 4.5.2020, העוסקות, כאמור, בשתי שאלות עיקריות: (1) האם ניתן להטיל את מלאכת הרכבת ממשלה בישראל על חבר כנסת אשר הוגש נגדו כתב אישום בעבירות על טוהר המידות? (2) האם ההסכם הקואליציוני שנחתם ביום 20.4.2020 בין סיעת הליכוד לסיעת כחול לבן נוגד עקרונות חוקתיים וחוקיים, והאם הוא סותר את תקנת הציבור עד כי יש להורות על בטלותו או על בטלות חלק מסעיפיו?

הרכבת הממשלה

אשר לשאלה הראשונה, נקבע כי ככל שהדבר נוגע לתנאי הכשירות הקבועים בחוק, כתב אישום התלוי ועומד נגד חבר כנסת אינו מונע את הטלת תפקיד הרכבת הממשלה עליו, וכפועל היוצא מכך את מינויו לעמוד בראשה.

עם זאת, בית המשפט הדגיש כי משוכת הכשירות איננה סוף פסוק, וכי ככל שהדבר נוגע לתפקידים ציבוריים, נקבע זה מכבר בפסיקה העיקרון לפיו "כשירות לחוד ושיקול-דעת לחוד", כפי שנפסק בעבר למשל בכל הנוגע למינוי שרים (הלכת דרעי-פנחסי).

לאחר שבחן מיהו הגורם שיש לבחון את שיקול-דעתו בנסיבות המקרה, נמצא כי מבין ארבעת הגורמים שמנו העותרים, הגורם היחיד המפעיל שיקול-דעת מהותי שאותו ניתן לבחון בהקשר זה, הוא חברי הכנסת המבקשים להטיל את תפקיד הרכבת הממשלה על חבר כנסת מסוים.

בהקשר זה נקבע כי "ההחלטה לבקש מנשיא המדינה להטיל את מלאכת הרכבת הממשלה על חבר כנסת פלוני, היא החלטה הכרוכה בהפעלת שיקול-דעת פוליטי רחב. היא נועדה לתרגם את דין הבוחר לכדי תמיכה באחד מחברי הכנסת לתפקיד ראש הממשלה, וזאת באמצעות רוב מתוך חברי הכנסת התומכים בבקשה. עניין זה מצוי בלב-ליבו של ההליך הדמוקרטי. התערבות חיצונית בהליך זה יש בה משום פגיעה מהותית בעיקרון הכרעת הרוב העומד בבסיס שיטת המשטר שלנו".

מן המהות הפוליטית של החלטה זו, כך נקבע, נגזר גם היקפה המצומצם ביותר של הביקורת השיפוטית שניתן להפעיל לגביה, המוגבלת למצבים חריגים ונדירים ביותר ולנסיבות קיצוניות בלבד, שהמקרה דנן אינו נמנה עמם.

בית המשפט ציין כי רשם בפניו את הודעת היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט, ולפיה כהונתו של חבר הכנסת נתניהו תהיה כפופה להסדר ניגוד עניינים שייערך עמו, אשר יקבע "מגבלות בקשר למילוי תפקידו בעניינים הנוגעים למערכת אכיפת החוק"; וזאת אישר גם בא-כוחו של ראש הממשלה בטיעוניו.

בית המשפט סיכם את מסקנתו בהקשר זה, באומרו כי "המסקנה המשפטית שאליה הגענו אין בה כדי להמעיט מחומרת האישומים התלויים ועומדים נגד ח"כ נתניהו בעבירות על טוהר המידות, ומהקושי הנגזר מכהונה של ראש ממשלה הנאשם בפלילים. אולם תוצאה זו היא פועל יוצא של הדין, ומשאמרנו זאת, נאמר גם שחזקת החפות עומדת לו. תפקידו של בית המשפט מוגבל לבחינת עילות הביקורת השיפוטית הקבועות בדין. על כן, כאשר נמנע בית המשפט מהתערבות במינוי כזה או אחר, אין ללמוד מכך אלא זאת - שההחלטה על המינוי אינה בניגוד לדין".

ההסכם הקואליציוני

בכל הנוגע להסכם הקואליציוני מיום 20.4.2020 בין סיעות הליכוד וכחול לבן, נקבע כי מדובר בהסכם חריג גם בהשוואה להסכמים קואליציוניים מן העבר שנדונו בבית המשפט, ואולם אף שהוא מעורר "קשיים משפטיים לא מבוטלים", לעת הזו אין מקום להתערב באיזה מסעיפיו, בין היתר בהינתן התיקונים וההבהרות שמסרו ראש הממשלה וסיעות כחול לבן והליכוד במהלך הדיון ובהודעתם מיום 5.5.2020.

בכל הנוגע להוראות בהסכם הקואליציוני העוסקות בחקיקה עתידית, נפסק כי בית המשפט אינו מתערב בהליכי חקיקה בטרם הושלמו, בין אם הם בעיצומם או שטרם באו לעולם. לפיכך, לא נמצא מקום להידרש להוראות בהסכם הקואליציוני העוסקות בחקיקה עתידית, וזאת מבלי שהדבר ייחשב כמתן הכשר להוראות המנויות שם, "אשר חלקן לפחות מעוררות על פני הדברים קשיים לא מבוטלים".

באשר להוראות ההסכם שעניינן התחייבויות המצריכות קיום הליכים פנים-פרלמנטריים בכנסת, צוין כי בכל הנוגע לקווי היסוד של הממשלה אשר לפי ההסכם הקואליציוני הוגבלו בתקופת החירום למשבר הקורונה בלבד, הבהירו סיעות כחול לבן והליכוד בעקבות הדיון כי "הממשלה תודיע על קווי היסוד של מדיניותה ביחס לכל תקופת כהונתה בהתאם לקבוע בחוק יסוד: הממשלה".

אשר למתן ראשות ועדות לאופוזיציה ומינוי שני נציגים מן הקואליציה לוועדה לבחירת שופטים (סעיפים 22 ו-26 להסכם), נקבע כי סעיפים אלה מעוררים קושי לא מבוטל, אך משטרם התקבלה הצעת הוועדה המסדרת להקמת הוועדות הקבועות הטעונה אישור מליאת הכנסת, וטרם התקיימה הצבעה חשאית בכנסת לצורך בחירת נציגיה לוועדה לבחירת שופטים, אין מקום לחרוג מהכלל לפיו לא תופעל ביקורת שיפוטית על מעשי הרשות טרם שאלה התגבשו.

אשר לקבוצת ההוראות העוסקת בהגבלת תקופת החירום; הקפאת מינויים והגבלת חקיקה, נקבע כי לאור ההבהרות של הצדדים (שפורטו בפסק הדין) וההבהרה הכללית בדיון לפיה הוראות ההסכם הקואליציוני כפופות לכל דין, קרי, לחקיקה, לחקיקת משנה ולפסיקה, לא גלומה בהוראות אלה בהסכם הקואליציוני אי-חוקיות או פגיעה בתקנת הציבור המחייבת את ביטולן על-ידי בית המשפט. עם זאת, נקבע כי ככל שתתעורר סוגיה ספציפית הנוגעת ליישומה הקונקרטי של הוראה כלשהי מן ההוראות הנ"ל, ייבחנו הדברים בשעתם ולגופם.

עיקרון הפרשנות המקיימת הוחל גם לגבי ההוראות בהסכם הנוגעות למינויים למועצות ולתאגידים שאינם חברות ממשלתיות, ובית המשפט קיבל בהקשר זה את פרשנות היועץ המשפטי לממשלה, לפיה הוראות אלה כפופות לחוק ולפסיקה בעניין מינויים בשירות הציבורי והאיסור על שקילת שיקולים פוליטיים במסגרת מינויים אלה. עם זאת, גם בהקשר זה נקבע כי ככל שתתעורר סוגיה ספציפית הנוגעת ליישומה של ההוראה, ייבחנו הדברים בשעתם ולגופם.

לסיכום, בית המשפט קבע כי מדובר "בהסכם קואליציוני חריג, שחלק מהוראותיו מעוררות קשיים לא מבוטלים. כך לדוגמה, ההסכמות בעניין 'החוק הנורווגי המדלג', אם יוחלט להוציאן אל הפועל, הן מוקשות ביותר נוכח היותן שינוי רטרואקטיבי של כללי המשחק ושל הזכות לבחור ולהיבחר. כך גם השחיקה במעמדה של האופוזיציה בישראל. עם זאת, טרם בשלה העת לבחון טענות אלה".

שופטי ההרכב היו: הנשיאה אסתר חיות; המשנה לנשיאה חנן מלצר; השופט ניל הנדל; השופט עוזי פוגלמן; השופט יצחק עמית; השופט נעם סולברג; השופטת דפנה ברק-ארז; השופט מני מזוז; השופטת ענת ברון; השופט ג'ורג' קרא; והשופט דוד מינץ.

בתחילת השבוע דן בג"ץ בהרכב מורחב במשך שעות ארוכות ובשידור חי בעתירות המבקשות כי ייקבע שאסור לאפשר לחבר כנסת שמואשם בפלילים בעבירות שנושאות עמן קלון (ובמקרה הנדון, ראש הממשלה בנימין נתניהו) ונגד ההסכם הקואליציוני. זאת לאחר שעתירה שהוגשה על-ידי עותרים שונים טענה כי סעיפים רבים מתוך ההסכם שנחתם בין הליכוד לכחול לבן אינם חוקתיים, מנוגדים לתקנת הציבור, ועל בג"ץ להתערב בהם. 

*** חזקת החפות: יודגש כי גם לאחר הגשת כתב האישום נגדו, ראש הממשלה בנימין נתניהו מכחיש את המיוחס לו, לא הורשע בביצוע עבירה, ועומדת לו חזקת החפות.