נכנסתם לאוברדראפט? הכירו את הסטארט אפ שרוצה לסייע לכם לצאת מהלופ

מחקר שנערך באוניברסיטת פרינסטון בדק את האיי-קיו של חקלאים בהודו לפני ואחרי הקציר. הימים שלפני הקציר מאופיינים בחרדה כלכלית ובאי ודאות - הכסף שנאגר מהקציר הקודם נגמר, והחקלאים לא יודעים מה יהיה בקציר הבא ואם הוא יעלה יפה. המחקר הראה שבזמן הזה, האיי-קיו שלהם יורד ב-13 נקודות בממוצע לעומת תקופת השפע של אחרי הקציר. את המחקר הזה מצטטת תמרה הראל כהן, אחת משלושת יזמי הסטארט-אפ רייזאפ (riseup) כדי להסביר מה קורה לאדם שנכנס למצוקה ולסחרור כלכלי.

"מחקרים רבים מראים שכשאנחנו בלחץ ובמחסור כלכלי, אנחנו מקבלים החלטות כלכליות לא טובות", אומרת הראל כהן. "אנחנו טוענים שכשאדם נכנס למינוס או מקבל טלפון מהבנק, זה מצב לחץ שבו הגוף משחרר אדרנלין וקורטיזול, כאילו הוא נתון במלחמה על חייו, דב רודף אחריו ביער. ההחלטות הכלכליות שיקבל באותו הזמן - בימים רגילים ועוד יותר מכך בימי הלחץ הכלכלי ואי הוודאות של תקופת הקורונה - מועדות להיות בלתי שקולות, נמהרות, ולכן עלולות לסבך אותו עוד יותר".

רייזאפ מיועד לתת למשתמשיו כלי פשוט לשימוש שיעזור להחליט נכון איך יוצאים מהלופ של האוברדראפט ואיך חוצים בשלום את החל"ת. איך זה עובד? רייזאפ מחשב למשתמש את התזרים, כלומר מקבל גישה לכל הנתונים הכלכליים - חשבונות בנק ואשראי, התחייבויות, תשלומים עתידיים וכו' - מצליב עם הוצאות קבועות ממוצעות והוצאות משתנות ממוצעות, ומוציא מספר אחד שאומר כמה כסף המשתמש יכול להוציא החודש מעבר להוצאות הקשיחות, כדי לשמור על התזרים הזה חיובי. המייסדים משווים את זה למספר שמציג את אחוז הסוללה שנותר בטלפון הנייד. עד לטעינה הבאה, אפשר להחליט, למשל, לא לצלם וידיאו ולכבות אפליקציות זוללות סוללה.

 מימין לשמאל: יפתח בר, תמרה הראל כהן, יובל סמט / צילום: שלומי יוסף

הולכים לקניות וחוזרים עם הלוואה

עד לעידן הקורונה היו לרייזאפ 3,000 לקוחות, מהם כמה עשרות לקוחות משלמים (הסכום עמד על 45 שקל לחודש). עם תחילת המשבר הם החליטו לתת לכולם, ותיקים כחדשים, להשתמש בשירות בחינם.

מייסדי רייזאפ, לצד הראל כהן, הם יובל סמט ויפתח בר. מייסד נוסף, חנן רובין, פרש, אך נשאר מעורב כמשקיע. חבורת המייסדים לא התגבשה סביב רעיון, אלא ההיפך. כאשר נפגשו הם ידעו רק שהם רוצים לעשות משהו בתחום "העסקים שמזיזים את המחט", כלומר חברה שיהיה לה ערך עסקי, אבל גם ערך בתחום של שינוי חברתי לטובה. לחלל האוויר נזרקו דברים כמו חקלאות אורבנית וחינוך לא פורמלי. אבל תוך כדי שיחות והתייעצויות עם גורמים שונים, הם החליטו שהבעיה הישראלית הבוערת היא האוברדראפט, שהוליד את תופעת ההלוואות החוץ-בנקאיות, לעיתים תוך הודעות מפתות של "תוך שעה".

"נתונים רשמיים של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה", אומר יובל סמט, "מראים - עוד טרם ימי הקורונה - ש-42% מהישראלים נמצאים באוברדראפט לפחות חודש בשנה ו-35% נמצאים באוברדראפט כל הזמן. לצד אלה יש חובות לגורמים שאינם בנקים, וההערכה היא ש-50% מהחברה הישראלית נמצאת בחוב. הייתה חגיגה בשנים האחרונות של השחקנים החוץ-בנקאיים, אלה החברות שצמחו בצורה מאוד משמעותית בבורסה. עכשיו, עם המשבר, הבנקים יתנו פחות אשראי וחברות המימון החוץ-בנקאי הפסיקו לתת הלוואות כי אין יכולת החזר. אז נוצרת ספירלה שלילית מאוד קשה ואנשים נכנסים יותר ויותר ללחץ. הבעיה היא ענקית. פרסמו השנה שהיה שיפור באוברדראפט, אבל לא פרסמו את הנתון המשלים - כמה אנשים לקחו הלוואה כדי למחזר את האוברדראפט".

חוץ מהעובדה שהטלפון מהבנק מערפל את החושים וגורם להחלטות נמהרות לקחת הלוואות יקרות, ישנה גם הבעיה שלאנשים אין מושג שההלוואה שלהם יקרה. "מאוד קשה להבין מוצרים פיננסיים. יש דוגמה שאליזבת וורן, הסנאטורית האמריקאית, נוהגת לתת: כשאת הולכת לקנות טוסטר, את יודעת שהוא אמור לעשות טוסטים. לא מצפים ממך לדעת כמה חוטי נחושת יש בו. אבל כשאת הולכת לקחת משכנתא, הלוואה למימון רכב או הלוואה לכל מטרה, מצפים ממך לדעת מה זה ריבית דריבית, איך מחשבים ריבית, איך ההחזרים ישפיעו על התזרים שלך. האחריות מוטלת עלייך בצורה מאוד חזקה, וזה מאוד קשה בייחוד אם את מגיעה מרקע של לחץ כלכלי. רוב האנשים לא מבינים מה הם עושים כשהם קונים מוצר פיננסי".

ובנוסף גם "דוחפים" לך כל הזמן הלוואות.
"נכון. מקבלים הצעות בסמס, משפחה צעירה הולכת לקנות חיתולים ברשת קמעונאית ויוצאת עם הלוואה שנותנים לה בקופה. זו תרבות שגורמת לעשירונים שהכי מתקשים, שנמצאים בחרדה כלכלית, להסתבך עוד יותר. בנוסף, לאנשים אין מושג כמה הוציאו וכמה נשאר להם, ואין להם דרך לדעת כמה יש להם ומה הם יכולים להרשות לעצמם. כשנתקלנו בבעיה הזאת, שאלנו מה עושים".

 קניות בימי קורונה / צילום: כדיה לוי

חלק מהלקוחות, מוסיף יפתח בר, מגיעים לשירות במצב של "חוסר אמונה שהם יכולים להתמודד עם המצב, מחשבה שזה מצב כרוני. השירות משנה את המציאות מבחינתם, למצב שבו הם יודעים מה קורה, שיש להם שליטה ויכולת לפעול".

השירות של רייזאפ מאפשר לדעת כמה כסף באמת יש למשפחה, לתכנן את ההוצאות בחודשים הקרובים ולהתייעץ - עם בוט, או עם יועץ אנושי כאשר ההחלטות מורכבות יותר, בכל שאלה הקשורה בכך. השירות ניתן על גבי הווטסאפ, ובימים אלה של משבר, חלק מהלקוחות נדרשים להחלטות קשות. "יש לנו לקוחה שהבינה שלא תצליח לשלם את שכר הדירה ואת כל ההתחייבויות שלה, וחזרה לגור אצל אמא שלה", מספרת הראל כהן. "אנחנו רואים שאנשים מקבלים החלטות קיצוניות בשל השלכות הקורונה. עוד דבר שראינו זה שאנשים לא יודעים כמה זמן יימשך המשבר, הכללי וזה שלהם, שנובע ממנו.

"רוב האנשים עבדו עד אמצע מרץ, ואז, אם יצאו לחל"ת, קיבלו דמי אבטלה. חלק מהם שואלים עד כמה הם יכולים לחסוך, איך להתכונן לחודש-חודשיים הקרובים. אלה דברים קשים עם הרבה ויתורים, על דברים עבור הילדים, על המנקה. אנחנו גם רואים שבעוד בעבר התייעצו על דברים גדולים כמו אם לקחת הלוואה כדי לסגור את המינוס, היום מתייעצים גם לגבי דברים קטנים, כי גם הוצאות קטנות נראות כמו החלטות גדולות במצב הזה".

בהודו עם אבא, סר רונלד כהן

ציניקנים יגידו שצרות כמו מחסור או לחץ כלכלי רחוקות מאוד מעולמה של הראל כהן. אביה הוא איל ההון הבריטי סר רונלד כהן, מחלוצי תעשיית הון הסיכון הבריטית, מייסד קרן אייפקס וזה למעלה מעשור איש קרנות האימפקט - עסקים שנושאים בצדם תועלות חברתיות - בעולם וגם בישראל. אמה היא מפיקת הקולנוע שרון הראל, שברזומה הישראלי שלה בין השאר הסרט "הלהקה", וברזומה הבינלאומי אפשר למצוא סרטים של הבמאי רוברט אלטמן. היא גם אחת ממפיקות "ימים נוראים", הסרט על רצח רבין שהיכה גלים בארץ.

 סר רונלד כהן | צילום: רויטרס - Adam Hunger

הראל כהן נחשפה לעולם השקעות האימפקט דרך אביה. "הצטרפתי אליו לכמה נסיעות להודו שבהן ראינו יזמים ויזמיות חברתיים, וכנראה לא הייתה לי ברירה אלא להיכנס לעולם הזה". אבל זה לא קרה מיד. היא גדלה בלונדון, עברה לארצות הברית, למדה בהרווארד והתחילה לעבוד במדיה, סרטים, פרסומות ו-וידיאו דיגיטלי. היא הצטרפה לחברה האנגלית Pulse films ובנתה את הפעילות שלה בארצות הברית, עד שהחברה נרכשה על-ידי תאגיד Vice media, בסוף 2015. "גרתי אז בלוס אנג'לס ומצאתי את עצמי בצומת מאוד רחוק, גם מהמהות שחיפשתי וגם מהמשפחה".

היא החלה את צעדיה בעולם האימפקט בעבודות ייעוץ שונות, ואז הגיעה לישראל לביקור אצל הוריה, לעשרה ימים שהתמשכו. "אחרי חודשיים חזרתי לארצות הברית כדי לארוז את הדברים ולעשות עלייה. אמרתי, 'אם החלטתי ללכת לכיוון של שינוי חברתי, מאוד מתאים לי לעשות את זה בישראל ולמצוא את השותפים שלי כאן'".

לפני חצי שנה נישאה הראל כהן בחתונה שרכילות עיתונאית הגדירה "חתונת פאר" בפארק תמנע, לאור בוקובזה, ממייסדי וואן (Venn), פלטפורמת מגורים שיתופית שהחלה בשכונת שפירא בתל אביב והתרחבה לברוקלין ולברלין, עסק שנכלל גם הוא תחת הגדרת אימפקט, ואחת ממשקיעיו היא קרן ברידג'ס של כהן. כהן, אגב, הוא אחד המשקיעים גם ברייזאפ.

יהיו מי שיגידו שהנה, זו שגדלה עם כפית של כסף בפה, עושה מיזמים עבור אלה שגורלם שפר פחות.
"מבחינתי זה לא מאוד משנה. באתי לעשות משהו שישנה את חייהם של אנשים. אני מאוד שקופה בכל מה שאני עושה, ומאז שעליתי לארץ הסתובבתי ועשיתי חוגי בית מטעם רייזאפ ואין לי בעיה לענות על כל שאלה כזאת. זה משהו שאני צריכה להתמודד איתו כל הזמן".

שואלים דברים כאלה בחוגי בית?
"לא, אבל בהתחלה היו אומרים, 'חמודה, פה זה ישראל, את לא באנגליה'. עכשיו כבר לא, הפכתי ליותר ישראלית".

את סמט היא פגשה לגמרי במקרה, כאשר נפגש עם אביה. סמט עצמו גדל בתנאים שונים מאוד ממנה, במה שהוא מגדיר "דאון טאון פתח תקווה, ליד השוק". אביו, עולה מפולין, סבל מפוסט טראומה ממלחמת שלום הגליל. הוא עבד בתעשייה הצבאית, "צווארון כחול קלאסי, קם בחמש בבוקר, חזר בערב עם גריז על המדים, הרוויח במשך שנים רבות 3,700 שקל בחודש". אמו, בת להורים שעלו ממצרים, גדלה במעברה ברמתיים. במהלך שנות ה-80, אביו של סמט ראה "כמה אנשים חכמים במפעל מסביב למחשב, והוא אמר, 'כזה צריך להיות לבנים שלי'. המחשב עלה הון, וההורים הצליחו לגרד כסף מפה ומשם כדי לקנות אותו. זה בעצם סיפור של מוביליות חברתית, שזה גם מה שאנחנו מנסים לעשות ברייזאפ".

המחשב אכן עשה את שלו וסמט שירת בממר"ם. לאחר חמש שנים כקצין הצטרף לקומברס, הסתובב בעולם, ראה שיש מקומות עם עוני מרוד, ותוך כדי כך נתקל בספרו של הכלכלן זוכה הנובל פרופ' מוחמד יונוס, "עולם ללא עוני: היזמות העסקית שכובשת את העולם". הוא אמר למי שהייתה חברתו (והיום אשתו) יעלי, "עוברים לבנגלדש". אבל כדי לממן את החלום הזה, שלבסוף השתנה, הקים עם אחיו חברה לניהול סיכונים ומניעת הונאה בתשלומים באינטרנט, Analyzd, שנקנתה ב-2010, "בהרבה כסף", על-ידי הבנק הדיגיטלי השוודי Klarna.

סמט נשאר בקלארנה חמש שנים וחצי כסמנכ"ל מוצר וטכנולוגיה, וב-2016 חזר משטוקהולם לישראל וחיפש עשייה בתחום האימפקט. כמה חודשים לאחר שובו לארץ הזמין אותו רונלד כהן לביתו, כדי לשוחח על מיזם בתחום הפינטק. סמט אמר, "זה כבר לא מעניין אותי, אני רוצה לעשות משהו עם אימפקט חברתי". הראל כהן בדיוק הגיעה לביקור בבית הוריה, ואביה קרא לה ואמר, "יש כאן מישהו עם רעיון מעניין, דעתך חשובה לי" - וכך נוצר הקשר.

הצלע השלישית, יפתח בר, סיים בגיל 18 תואר ראשון במתמטיקה ומדעי המחשב באוניברסיטת בר-אילן. לאחר מכן שירת ארבע שנים ב-8200, ואחרי השחרור יצא לעולם ההייטק. במשך כחמש שנים עבד עם שותף בייעוץ לחברות טכנולוגיות. זה היה מעניין וגם הכסף היה טוב, אבל באמצע קרה משהו שניער אותו וקרא לו לכיוון האימפקט: משרד החינוך ביקש ממנו להקים תוכנית שנקראה סקילס ובהמשך שינתה את שמה לאליפות הסייבר בישראל והייתה מעין תחרות לתיכוניסטים של מדעי המחשב. בר עשה את זה שנה אחת, אבל המיזם המשיך לפעול. "הבנתי שעשיתי משהו שאולי טיפה הזיז את המחט", הוא אומר. "לא שינינו את מערכת החינוך, אבל קצת השפענו. הבנתי שהתשוקה שלי נמצאת שם. הזכירו לי מה אני צריך לעשות".

הוא הכיר במקרה את סמט, הם ניסו לעשות משהו בתחום החינוך ולא הצליחו, ואז החליטו עם הראל כהן ורובין לחפש משהו בתחום האימפקט, והקימו את רייזאפ. יש להם משקיעים עם כיסים עמוקים, שהקדישו לחברה כמה עשרות מיליוני דולרים: את הגיוס הובילה קרן אלף, שאליה הצטרפו רונלד כהן, ג'ף שוורץ, מנכ"ל בנק אוצר החייל לשעבר קובי מלכין והמשקיע האמריקאי ג'ון ג'ייקובסון.

דברים שלומדים ממדד הפיצה

סמט מבקש ממני לדמיין "משפחה רגילה ביבנה. היא שוטרת, הוא סוכן מכירות בחברת ביטוח, יש להם שלושה ילדים, משכנתא, הוצאות על החינוך, בעיקר של הבן הקטן שנמצא במשפחתון במסגרת פרטית, והמשפחה בקושי סוגרת את החודש ונמצאת בלופ של מינוס ופלוס ולא מצליחה לקבל החלטות ממקום שקול".

להתנדנדות הזאת על קו הפלוס-מינוס בחשבון הבנק קוראים ברייזאפ "מדד הפיצה". כלומר, אם המשפחה היבנאית תקנה פיצה משפחתית לארוחת הערב פעם בחודש, יש לה סיכוי לסיים את החודש באופן חיובי, כלומר להכניס יותר מאשר הם מוציאים, אבל אם בחודש מסוים הם 'יתפרעו' ויזמינו שלוש פעמים פיצה, ההכנסות יהיו נמוכות מההוצאות. מדובר במאות בודדות של שקלים, אבל לאורך זמן הם מצטברים.

עכשיו נוסיף קורונה לתמונה, ונספר שהבעל יצא לחל"ת והוא מקבל דמי אבטלה בשיעור 70% משכרו. איך הם יקבלו החלטות? איך יחליטו למשל אם כדאי לדחות את המשכנתא, איך לארגן את ההוצאות כך שלא יכניסו אותם לסחרור.

"שאלה ששאלו אותנו", מספר סמט, "הייתה כזאת: השנה בגלל העוצר לא נחגוג את ליל הסדר בבית של החם והחמות, אלא בבית שלנו, ושקלנו לקנות כלים כדי לחגוג בבית. נכון או לא נכון? משפחה רגילה שמרוויחה 15 אלף שקל בחודש - שזה הקהל שאליו אנחנו מכוונים - נתקלת בהחלטות כאלה יום-יום, וזה קשה, ועוד יותר קשה עכשיו".

לפעמים גם עוזרים ללקוח להבין שהמצב שלו לא כזה נורא. בר מספר כי אחד הדברים שהם עודדו לקוחות לעשות הוא לחסוך מעין "קרן ליום גשום". "אנחנו אומרים להם, 'עכשיו זה היום הגשום'. אנשים לא מקשרים בין הדברים. אנשים כל החיים חוסכים ליום גשום, אבל לא מצפים או רוצים להשתמש בזה. אנחנו אומרים להם, יש לכם 'בור' של 3,000 שקל כל חודש בחודשים הקרובים בגלל משבר הקורונה, ויש לכם 15 אלף שקל בקרן, אז זה הזמן להשתמש בזה. כדי שלא ייקחו הלוואה שהם לא צריכים או יצטמצמו יותר מדי, או יישארו בחרדה".

מה להערכתכם יקרה בהמשך משבר הקורונה, ואיך זה צריך להשפיע על אופן החשיבה של האנשים שלהם אתם מנסים לעזור?
סמט: "אין לנו כדור בדולח, אבל לפי מה שאנחנו קוראים ומנתחים, הולכות להיות שנתיים קשות. אנחנו נכנסים למיתון אמיתי. בהתחלה האמינו שהקורונה היא אפיזודה חולפת, אבל היא לא. אומרים שמאות אלפי אנשים בני 34-18 נכנסים למעגל של חוסר תעסוקה שלא יצליחו לצאת ממנו בקרוב. אנשים לא יוכלו לקחת אשראי כמו בעבר, ולא יוכלו לחיות ממה שאין, והם יצטרכו לקבל החלטות לא קלות ולחיות לפי מה שיש להם. וזה לא קל - אבל זה אפשרי.

"אנשים שההכנסה שלהם לא תהיה יציבה יצטרכו להתפרנס מחלטורות, ואז צריך לדעת כמה לעבוד. אם אתה עובד שעתי שעובד בוולט או באובר איפשהו בעולם או בתור מלצר, אתה צריך לדעת כמה לעבוד כדי לסגור את החודש, כלומר לדעת בדיוק כמה עולה לממן את החיים שלך. אלה דברים שרייזאפ יכולה לעזור לאנשים לעשות".

עד כה, השירות היה מצומצם, כי רצו לראות שהוא אכן מחולל שינוי אצל המשתמשים. מחקר שהזמינו מחברת ERI הראה שככל שהלקוחות נמצאים יותר זמן בשירות, התזרים שלהם משתפר וההוצאות החד פעמיות מצטמצמות. עכשיו הם מתכוונים להתרחב ולשווק יותר את המוצר. התכנון לעתיד הוא להוסיף מוצרים משלימים שיפותחו עם שותפים, כגון מוצר חיסכון אוטומטי או אופטימיזציה של הביטוח. הם לא חולמים בינתיים לצאת לחו"ל, אלא רוצים להיות חברה גדולה של מאות אלפי לקוחות בישראל קודם לכן, ואל תגידו להם את המילה "אקזיט". הם מתכננים לצאת לפנסיה מרייזאפ עוד 30 שנה - כמובן בהנחה שיחצו גם את הצד השני של עסקים חברתיים, ויגיעו לרווחיות.

לימי הקורונה, אבל לא רק: טיפים להתנהלות כלכלית נכונה

● לנצח את החודש עם התזרים - מאוד קשה להבין מהעו"׳ש מה המצב הכלכלי האמיתי שלנו. לכן חשוב לוודא שכל חודש נוציא פחות ממה שאנחנו מכניסים. שמירה על תזרים חיובי תאפשר לנו לנצח את החודש ותשפר את המצב הכלכלי שלנו לאורך זמן. עם תזרים riseup אפשר לעשות את זה אוטומטית.

● לתכנן טוב יותר את החודשים הקרובים - אנחנו לא יודעים בדיוק מתי המשבר הזה ייגמר, לכן חשוב לדעת איפה אנחנו עומדים מבחינה כלכלית, כמה כסף יש לנו באמת ולכמה זמן הוא יספיק.

● לשמור על הרגלים טובים גם אחרי הקורונה - מומלץ לבדוק מהם ההרגלים שכדאי לשמור עליהם גם אחרי שהמשבר ייגמר. לדוגמה, להמשיך לבשל יותר בבית ולקנות פחות אוכל בחוץ.

● לתעדף את ההוצאות - אם יש הוצאה גדולה שלא חייבים להוציא עכשיו, עדיף לחכות איתה לסוף החודש, לשים לב שאנחנו בתזרים חיובי ורק אז להוציא.

● להתייעץ לפני כל החלטה כלכלית - לקחת הלוואה? להקפיא את המשכנתא? כדי לקבל החלטות נכונות יותר חשוב להתייעץ - זה מוריד את הלחץ ועוזר לקבל את ההחלטה בראש שקט.

● איזנתם את החשבון? עכשיו תתחילו לחסוך אוטומטית. נסו להבין על בסיס התזרים בדיוק כמה כסף אפשר לחסוך בכל חודש, והפכו את זה לחיסכון קבוע שיורד אוטומטית, ממש כמו הוראת קבע.

riseup

הקמה: 2017
מייסדים: תמרה הראל כהן, יובל סמט, יפתח בר וחנן רובין
מטה: תל אביב
עובדים: 27
גיוסים: עשרות מיליוני דולרים
משקיעים: קרן אלף, סר רונלד כהן, ג'ף שוורץ, קובי מלכין
וג'ון ג'ייקובסון