דעה: מנהיגה משפטית נולדה - השופטת אסתר חיות הוכיחה שהיא הדבר האמיתי

זה לא פשוט. זה לא פשוט להיכנס לשדה מוקשים ציבורי כשמאחוריך צועד במלוא כובדו בית משפט עליון שלם שנושא על גבו את שלטון החוק כולו, ואתה צריך לנווט בצעדי בלט עדינים בין המוקשים הרבים, כשמשני הצדדים מכוונים אליך קנים הן "מגני בית המשפט" (עד שיכריע נגד רצונם) והן מהרסיו (עד שיפסוק לטובתם). זה לא פשוט, אך זה בדיוק מה שעשתה נשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות בעתירות נגד מינוי נתניהו, ובזכותה - בניגוד לאיומי חלק מהעותרות - מבצר המשפט שלנו שרד.

הנשיאה חיות נחשבה תמיד לשופטת טובה. גם זה לא פשוט. לשופט טוב נדרשים ידע משפטי, תבונה, יכולות הכרעה וכתיבה וגם מיומנויות שליטה בנעשה באולם המשפט. בפרשה האחרונה חיות הוכיחה שיש לה את "המטען הנוסף" הדרוש כדי להפוך למנהיגה משפטית של ממש. מנהיגה מהסוג שפרחי המשפט של השיטה מתחנכים על מורשתה, מתווכחים עם פסיקותיה ומעשיה ובולעים סיפורים על חייה בתשוקה אמיתית לפצח את הקוד (רואה "חתונה במבט ראשון" או לא רואה?). מנהיגה מהסוג שמצליח לצאת את גבולות המגרש המשפטי אל הזירה הציבורית הכללית ולהשפיע גם שם, הרחק מאולם בית המשפט הממוזג.

זה החל בהרחבת ההרכב ל-11 שופטים, למרות שגם למשפטן מתחיל היה ברור שהעתירות שהוגשו בחופזה לא הצליחו להציג עילה של ממש או לבנות קונסטרוקציה שתאפשר בכלל גישה לסוגיה. היא עשתה כן כפי שמקובל במרבית בתי המשפט בעולם המערבי כשמדובר בסוגיות כאלה. רק דמיינו אם הנשיאה הייתה קובעת הרכב של "רק" שבעה שופטים. כבר הבוקר היו מוגשות בקשות לדיון נוסף מעוטרות באותם ציטוטים של חשין ובגין.

זה המשיך בקביעת ההרכב לפי מפתח הוותק, וחשוב יותר - בפרסום המפתח כדי שאיש לא יוכל לקבול נגד. משם זה המשיך בהחלטה לפתוח את המשפט לשידורים חיים כדי לקנות לגיטימיות ציבורית; מה שאכן קרה בזכות ניהול מוקפד של הדיון, כשהיא מבהירה לצופים בהערותיה לעורכי הדין מהו משפט ומהו פופוליזם ומדוע בג"ץ הוא בית משפט ולא מוסד לתיקון עולם ולחינוך מחדש של העם.

וזה הסתיים ביכולתה להציג החלטה פה-אחד של 11 השופטים. החלטה שהיא חריגה מאוד בנוף המשפטי, בוודאי בהרכב כה מורחב.

ואת כל זאת עושה הנשיאה חיות כשהיא לא משנה דבר מההלכות הקודמות של העליון בנושאי שפיטות, מעמד ומהות. בכך היא משדרת עוצמה ואומץ גם כלפי חוץ אבל גם כלפי פנים (למשל, בדרישתה מהבאים לבית המשפט להיות מקצועיים ולא לנהוג כצייצני משפט שרבו במחוזותינו).

בחברה הדמוקרטית המודרנית מערכת שיפוט ללא מנהיגות של ממש תתקשה לתפקד. בלעדיה - וראינו זאת לצערנו לא מעט בעשור האחרון - הציבור מאבד את אמונו, וכפי שקבע אחד מקודמיה, הנשיא אהרן ברק, "חוסר אמון בשפיטה הוא תחילת סופה של החברה".

למזלנו, אמש התברר שיש למערכת מנהיגה. שמה הוא אסתר חיות, ולמזל כולנו, היא נשיאת בית המשפט העליון שלנו.

הכותב הוא דיקן הפקולטה למשפטים בקריה האקדמית אונו