"בחוסר זהירות וברשלנות רבתי, ולמרות שהציג עצמו כבעל ניסיון ומומחה בביצוע פרויקטים בברלין, הפקיר עדי קייזמן לחלוטין את ענייניהם של התובעים שרכשו מהחברות בבעלותו דירות בברלין, לא טיפל בענייני התשואה המובטחת, ניהל באופן כושל את הדירות, ושיקר לתובעים" - כך נטען בתביעה על סך 4 מיליון שקל שהוגשה השבוע לבית המשפט המחוזי בתל-אביב נגד איש העסקים שעבר לאחרונה להתגורר בלוס אנג'לס, ונגד חברות גרמניות שבבעלותו.
התובעים, יורם וג'ייבי לוי, הם בני זוג המתגוררים בשנים האחרונות במדינת אורגון שבארה"ב. לפי תביעתם, בשנים 2015 ו-2016 הם התקשרו החברות הגרמנית שבבעלות קייזמן, "ברלין אספייר ריל אסטייס" ו"ברלין אסטייט", לשם רכישת 4 דירות להשקעה בברלין, ניהולן והשכרתן.
לטענת בני הזוג לוי באמצעות עו"ד גיא הרשקוביץ, קייזמן והחברות שבבעלותו הפרו את חובתם לשלם להם את התשואה החודשית המובטחת במשך שלוש שנים. כל זאת, טוענים התובעים, בזמן שנגבו מהם "דמי ניהול שערורייתיים, בניגוד למצגים קודמים וללא כל הסבר ראוי לפשר גובה דמי הניהול".
עוד הם טוענים כי קייזמן והחברות שבבעלותו גבו מהם כספים בגין שיפוץ אחת מהדירות, אך לתדהמתם הם גילו כי הדירה כלל לא שופצה עד עצם היום הזה. בנוסף, לא נרשמו הדירות שרכשו התובעים בלשכת הרישום בברלין, בניגוד להתחייבות מפורשת שניתנה להם.
"התנהלותם המעוולת והמפרה של עדי קייזמן והחברות שבבעלותו נסובה סביב מצגי שווא במשא-ומתן, תרמית, רשלנות, הטעיה, עשיית עושר פסולה, שימוש בתנאים מקפחים בחוזה אחיד וחוסר תום לב בקיום הסכם, תוך עירוב חברות ושימוש פסול במסך ההתאגדות מצד קייזמן על-מנת לנסות לחמוק מאחריות", טוענים בני הזוג בתביעתם.
לטענת התובעים, קייזמן הסתיר את ההתנהלות הזו, ורק לאחרונה היא התגלתה להם במלוא עוצמתה, כאשר נודע להם כי בכוונתו למכור את אחזקותיו בחברות הגרמניות למשקיע אוסטרי אותו תיאר באחד מהודעות דוא"ל ששלח כמי ש"מוכן להשקיע הרבה כסף ולהשביח חלק גדול מהנכסים בקבוצה".
התובעים גם הגישו בקשה לצו ארעי במעמד צד אחד שימנע אותה עסקה וישמור על יכולתם לאכוף את זכויותיהם, אך השופט התורן במחוזי תל-אביב אליו הגיעה התיק, נפתלי שילה, דחה את הבקשה, נתן לנתבעים שהות של 7 ימים להגיש את תגובתם לבקשה להגשת צו מניעה שיעמוד בכנו עד למתן פסק-הדין, ותהה האם אין להגישה בכלל בגרמניה. נציין שלטענת התובעים, על-פי הסכם הרכישה של הדירות בגרמנית סמכות השיפוט נתונה לגרמניה, אך בתרגום העברי של ההסכם נכתב כי הסמכות תהיה בישראל.
בתביעתם מזכירים התובעים גם כי קייזמן עבר להתגורר בארה"ב בשיאה של מגיפת הקורונה, כפי שנחשף לראשונה ב"גלובס". התובעים רומזים כי הסיבה לכך עשויה להיות "ידיעות שהתגלו לתובעים, אשר הלכו והצטברו בעת האחרונה לכדי חששות ממשיים, כי קייזמן והחברות שבבעלותו מבריחים נכסים וכי הם לקראת חדלות פרעון".
לטענת התובעים, הנזק שלהם מגיע לכמעט 4 מיליון שקל, והא כולל בין היתר 2.9 מיליון ששילמו עבור 4 הדירות שרכשו, פיצוי מוסכם בסך כחצי מיליון שקל, ועלות השיפוץ שלא בוצע.
עדי קייזמן מסר בתגובה: "אין לי מושג במה מדובר", והפנה אותנו לעורך דינן של החברות הגרמניות שבבעלותו ונתבעו יחד עמו. לכשתתקבל תגובת עורך הדין, היא תצורף לכתבה זו.
"מצטער שלא קניתי יותר דירות"
בספטמבר 2019 פרסם "גלובס" תחקיר וראיון בלעדי עם איש העסקים עדי קייזמן, בעקבות התחקיר הנרחב שפירסם עליו עיתון גרמני במוקד התחקיר הגרמני עמדו סיפורים על האופן שבו חברת הניהול של קייזמן בברלין מתעמרת לכאורה בדיירים, על-מנת להוציא אותם מדירות בשכירות מוגנת, להכניס תחתם אחרים ולהשביח את שכר הדירה בעבור משקיעים ישראלי. בעקבות הכתבה, תבע קייזמן את העיתון שנאלץ לשנות בדיעבד חלקים מהכתבה.
במסגרת הראיון ב"גלובס" נשאל קייזמן "מה אתה עונה למי שרכש דירה מ"ברלין אספייר" וחושש שהדירה בסוף לא תירשם על שמו בטאבו?", כפי שטוענים התובעים בתביעה שהוגשה השבוע שקרה בעניינם. קייזמן השיב: "אין דבר כזה דירות שלא יהיו רשומות בטאבו, אבל אכן יש דירות שנמצאות בתהליך: או שטרם הושלמה רכישתן - כלומר שהקונה עדיין חייב לי חלק מכסף הרכישה על הדירה - או שמדובר בבניין שלא עבר עדיין פרצלציה".
בנוסף קייזמן השיב בחיוב לשאלה האם "ברלין אספייר" יכולה לפרוע את כל ההלוואות שלה, ואף ציין כי "קיימים עודפי כסף אדירים".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.