המלונות נפתחים מחדש: איך תיראה המציאות החדשה בענף

אגדודו בבריכה, דרינקים לקבלת פנים או בופה לארוחת בוקר? זה נגמר. לפחות נכון לעכשיו. את הדרינק של קבלת הפנים תחליף מדידת חום אחרי שמילאתם טופס הצהרה על בריאותכם, את הבופה תחליף ארוחה לחדר ותכניות הבידור והחוויה לאורחים, ייראו אחרת. בכל העולם ענף המלונאות מתחיל להרים את הראש לעולם חדש. איך הוא יראה?

1. הגודל כן קובע - והפעם הקוטן מנצח. החשש של האורחים להיות במלונות גדולים ורווי אנשים שהגיעו מכל מיני מדינות יפנה את תשומת הלב למלונות קטנים, סגמנט הבוטיק שפחות שם דגש על פעילות משותפת של האורחים, כפרי נופש עם יחידות מבודדות וצימרים - זוהי שעתכם לפרוח. בישראל מלונות הבוטיק ניזונו עד כה בעיקר מתיירי החוץ, אבל נפתחה הזדמנות להתקרב לתיירי הפנים, אלה שבשלב ראשון יוכלו להניע את התעשייה. ההזדמנות הזו יכולה לבוא דרך מחיר, שירות וחוויה אחרת, אורבנית או בחיק הטבע, העיקר שיהיה בה הרבה אוויר (ולא בחדר האוכל או בבריכה). במלונות הגדולים בעולם, כבר נערכים לשגרה החדשה - כדי שהחללים הציבוריים יוכלו להכיל את האורחים במרחק של 2 מטרים זה מזה, הוצאו פריטי ריהוט. סימון התור לקבלה ולשהייה בחללים הגדולים, בדומה לנמלי תעופה נעשה באמצעות מדבקות על הרצפה.
2. כמה עולה או עד כמה נקי? הקריטריונים משתנים. כמובן שהמחיר לא נדחק לתחתית הרשימה אבל לצדו ניצב לו רכיב חדש בשיקולים של הנופשים- סטנדרט הניקיון. רשתות כמו מריוט והילטון החלו ליישם תווי ניקיון, כמובן שמחמירים יותר ממה שצריך, הן כבר מבינות שזה מה שמשנה לנופשים בפוסט טראומה של הקורונה. גם בארץ הרשתות מבטיחות לסטנדרטים של ניקיון שלא הכרנו (ולמה באמת לא זכינו להם עד היום?). חובת ההוכחה היא על המלונאים. חלילה וחס, שערה של אורח קודם שנותרה לה על הסדינים המתוחים על המיטה, לא תתקבל בשום דרך. הניקיון והחיטוי שנרצה לדמיין שכל חדר עובר בין אורח ובין אורח שם את דירות האירוח להשכרה לטווח קצרה בעמדת נחיתות כאשר האורחים עשויים להיות חשדניים יותר לצחצוח טיפ-טופ אחרי האורח הקודם. על מלונות, בנקודה הזו יסמכו יותר, אז אל תאכזבו.
3. כמה באמת עולה? נחזור רגע למחיר. גם הוא חשוב. כדי להוציא את התיירים הפוטנציאליים מהבית, הפיתוי הראשוני צריך להיות במחיר, לא כזה שמאשר את העובדה שישראל היא אחד היעדים היקרים בעולם, כזה שנופשים, שרבים מהם זקוקים לקצת אוויר אבל ההכנסה הפנויה שלהם כווצה, יוכלו לשלם. ולא רק מחיר חשוב. הקורונה הוכיחה לנו עד כמה המציאות שבירה, עד כמה חוסר וודאות מנהל (או לא מנהל) את חיינו. האפשרות לבטל עד לרגע האחרון חייבת להיות חלק מהדיל. מלון שלא יבטיח דמי ביטול (בהסכם כתוב לא בשיטת ה"יהיה בסדר") ימצא את עצמו, ובצדק, בעמדת נחיתות. עוד נקודה שחייבים לזכור היא שהמוצר התיירותי שונה והמחיר צריך להיות בהתאם: בלי בריכה, בלי בידור וכד'.
4. באנו בגלל המחיר נשארנו בגלל השירות. אמנם את החיוך של פקידי הקבלה בלובי נוכל לראות רק בשינוי זוויות העיניים היות שעטיית המסכה היא חלק מהמציאות החדשה, עדיין אפשר ורצוי לפנק. גם מרחוק. וגם אם מדובר בנותני שירות שהם בעצם רובוט משוכלל. השירות הזה צריך לכלול גם חוויה. החדר נקי, זה נהדר אבל לאורחים יש תשוקה גם לבלות אחרת להיות בחדר נקי אפשר גם בבית. ופה יש אתגר לפיצוח לאור ההנחיות והמספר המוגבל של קהל בכל התרחשות. טיולים בטבע, טיולים בעיר, יוגה באוויר הפתוח, הרצאות וסדנאות אינטימיות הן רק קמצוץ מהרעיונות. גם הספא בינתיים נשאר סגור אז פינוק מרחוק יתקבל בברכה.
5. הבופה שם היה ממש עשיר? אז זהו שאין בופה. ויש בזה גם יתרון. הרבה פחות אוכל יושלך לפח והררי הסלטים שאיש ממילא לא נוגע בהם לא יצטרכו לצבור נוזלים בקערות הענק. הגיע הזמן למתן את ההיצע המשוגע של האוכל ולהתמקד בכמות מועטה ובאיכות טובה, במה שצריך ובעיקר במה שהאורחים אוהבים, ופה יש הזדמנות נהדרת לפינוקים הישר לחדר, או לארוחות מצומצמות. תפתיעו אותנו.
6. טכנולוגיה? כן. היא זו שיכולה לא רק לאפשר לנו להפחית מגע אלא גם להעניק שירות, אמנם בעיקר דרך מסך אבל גם זה יכול להיות יעיל עד מאוד אפילו בשלב הצ'ק אין או הצ'ק אאוט. מה שכבר קיים במלונות רבים בעולם יהפוך לנורמה שיש לה יתרונות, מפתיחת הדלת בחדר דרך הסלולרי ועד הזמנות לרום סרוויס או לכל קריאת שירות אחרת, אם אין מגע לפחות שזה יהיה יעיל.
7. מלא יעדים ואלטרנטיבות? לא תמיד. החזרת התיירות במחוזות הבינלאומיים תהיה נתונה להסכמים הדדיים בין מדינות, הסכמים שייצרו "בועות תיירות". ישראל מגבשת הסכם כזה עם יוון וקפריסין למשל, הסכם שלכאורה אמור גם להביא לפה תיירים מהמדינות השכנות, אבל במחירי הנופש בישראל יש להניח שהתנועה תהיה חד צדדית, מפה לשם. הסכמים דומים מגבשות מדינות נוספות דוגמת אוסטרליה וניו זילנד. מפת היעדים תהיה אחרת, קטנה וצנועה יותר. אבל זה המקום גם להגיד: עם כל הדחף להיצמד למושב במטוס ולחוש את ההמראה בדרך אל החופשה - זו שעתנו לפרגן לעסקים המקומיים, למלונאים הישראלים ושאר העוסקים בענף שספגו מהלומה קשה. הדדיות, היא שם המשחק. רק נשאר לדאוג ששני הצדדים, האורחים והמארחים יהיו חלק ממנו. מחיר, שירות, ניקיון והרבה הבנה למציאות החדשה שנכפתה על כולנו.