הסטארט-אפ שעשוי להיפגע מעסקת מוביט-אינטל והמחנות בהון סיכון הישראלי: השבוע שהיה בהייטק

בשבועות (ובחודשים) האחרונים נוצרו בתעשיית ההון סיכון הישראלית שני זרמים - אלו שמאמינים שהמדינה לא צריכה להתערב בתעשיית ההייטק כלל ואלו שחושבים שהמדינה דווקא כן צריכה להתערב, וחלקם עוד יותר מכך - סבורים כי אנשי ההייטק צריכים להפוך להיות קבוצת לחץ (זאת המשמעות של אלו ששואלים למה יש משרד חקלאות ולא משרד הייטק - אבל על זה, אם וכאשר ימנו את יזהר שי לשר הייטק). שתי העמדות האלו באות לידי ביטוי בדיון ציבורי ער על תוכנית הסיוע להייטק. דיון אשר מוצג כפינג-פונג של דעות ממספר דמויות בכירות בהון סיכון.

לקבלת הסיכום השבועי למייל

נקודת הפתיחה של חילופי הדעות הנוכחיים החלה ביוזמה של אריק קליינשטיין מקרן גלילות וטל ברנוח מקרן דיסרפטיב לשלוח מכתב לגופים הרלוונטים במדינה שבו הם קוראים להגדיל את הסיוע להייטק. בתגובה החליטו ארבעה משקיעים נוספים - אדם פישר מקרן בסמר, מייקל אייזנברג מ-Aleph, רונה שגב-גל מ-TLV Partners וארנון די נור מ-83 North - לפרסם מאמר דעה ב"כלכליסט" שכותרתו "ההייטק הישראלי לא צריך שיצילו אותו". רועי סער מקרן מנגרוב פירסם מאמר תגובה לארבעת המשקיעים שכותרתו: "ההייטק הישראלי לא צריך שיצילו אותו - אבל הוא בהחלט צריך דחיפה קלה".

מאמר הדעה של ארבעת המשקיעים היה חריף בביקורתו נגד התערבות הממשל, ועל כן בחרתי להתמקד בו. במשך השבוע האחרון השקעתי הרבה זמן ומחשבה בטענות שהוצגו בו, וכן ערכתי מספר שיחות בנושא עם גורמים בתעשייה, שחלקם תומך בגישה שהוצגה במאמר.

שוק חופשי ויעיל - האומנם?

ציטוט ממאמר הדעה: "אם ישראל היא מדינה קפיטליסטית, תנו לחברות הסטארט-אפ ולמשקיעים שלהן להתמודד עם המשבר המאקרו-כלכלי כפי שעשינו בעבר, ללא כל התערבות ממשלתית".

ארבעת המשקיעים מציגים פה גישה קפיטליסטית טהורה שבה אין צורך במעורבות ממשלתית מכיוון שהשוק מסדר את עצמו, אבל חייבים לשאול: האם השוק סידר את עצמו כשאותם סטארט-אפים שצריכים להיסגר כי הם לא מספיק טובים (זאת הרי גישת הארבעה) קיבלו בשנתיים-שלוש האחרונות כסף ממשקיעי הון סיכון? האם זה שענקיות הטכנולוגיה מסוגלות לבלום תחרות בגלל הכוח הרב שהן צברו והאופן שבו בנויות הפלטפורמות שלהן? האם אנחנו צריכים גם לקבל את זה שרוב העובדים והיזמים בתעשיית ההייטק הם גברים ממרכז הארץ כי זה מה שהשוק החופשי קבע?

ואם כבר אנחנו מתעסקים במעורבות ממשלתית: היא לא זאת שהצמיחה פה את תעשיית ההון סיכון באמצעות תוכנית יוזמה? או שאולי המעורבות הממשלתית פגעה בתעשיית ההייטק כשהיא סיננה והכשירה להם יזמים ועובדים מוכשרים ב-8200 ויחידות טכנולוגיות נוספות - וצמצמה את הסיכון בהשקעות ההון סיכון?

אני לא בהכרח חושב שישראל צריכה להיות קפיטליסטית, בטח לא קפיטליזם טהור, אבל כרגע ננהל את הדיון בתוך השיח הקפיטליסטי - כל כשלי השוק שהצגתי מוכיחים כי השוק לא תמיד מסדר את עצמו ביעילות. גם אלו שתומכים בקפיטליזם סבורים כי הממשלה צריכה להתערב במקרים מסוימים, שבהם יש כשלי שוק (על כך בסעיף הבא). כך או כך, היאחזות בקפיטליזם היא לא טיעון מנצח בדיון הזה.

האם יש כשל שוק או שאנחנו בשוק משוכלל?

מאחורי הדיון הספציפי הזה עומדת לדעתי השאלה האם יש פה כשל שוק או שאנחנו בשוק משוכלל? למשל, יש שמאמינים כי קיים כשל שוק מימוני - שאמנם קיים הון רב בתעשייה, אבל חלקו לא יגיע לסטארט-אפים, למשל מכיוון שמשקיעים זרים סובלים מ-Home Bias ועלולים לצמצם השקעות בישראל (כך סבורים אלו שתומכים במתן סיוע, והם מתבססים על נתונים ממשבר קודמים). יש שסבורים גם כי קיים כשל שוק בתחום החוב, ולכן ארגז הכלים של יזמים ישראלים מוגבל. מנגד, המתנגדים לסיוע סבורים כי אין כשל שוק מימוני כלל, לא בהון ולא בחוב. לפחות בשלב הנוכחי.

אחד הטיעונים של ארבעת המשקיעים שמתנגדים לסיוע הוא נגד תמרוץ מוסדיים להשקיע בסטארט-אפים (ולא בקרנות הון סיכון, כפי שהם כתבו - אבל על זה בהמשך). גם אם אין כשל שוק מימוני בתעשיית ההייטק, בעובדה כי המוסדיים הישראליים לא משקיעים בתעשיית ההייטק יש בהחלט כשל שוק. אפשר להגיד - הם לא יודעים להשקיע בתעשיית ההייטק (ציבוריות, פרטיות או קרנות), ולכן ישיגו תשואה גבוהה יותר בהשקעות בתחומים אחרים. אולם זאת אינה אמירה סבירה. בצורה כזאת או אחרת, צריך לעודד את המוסדיים להשקיע בהייטק בצורה זהירה אך רחבה.

מלבד ההנחה שזה ישפר את התשואות שלהם, או לכל הפחות יאפשר להם לגוון את ההשקעות ולמצוא הזדמנויות השקעה חדשות, אני סבור כי הבנה של תעשיית ההייטק והפיתוחים החדשניים בה תסייע להם גם בהשקעות בחברות המסורתיות שלהם (אם אתה מכיר את הפיתוחים החדשניים בריטייל טק, אתה יכול להעריך טוב יותר גם את מצבה העסקי של שופרסל). אני מודה שאני לא מבין איך נוצר פה כשל שוק, ולמה המוסדיים לא משקיעים יותר בהייטק מבלי שמעודדים אותם לעשות זאת (חלקם כן משקיעים יותר בשנים האחרונות), אבל המצב הנתון הוא שהם לא עושים זאת.

ואם יש כשל שוק - האם צריך להתערב?

ארבעת המשקיעים שמתנגדים לתוכנית סיוע כתבו במאמר הדעה: "החברות שיסגרו את דלתותיהן לא יהיו כנראה החברות המבטיחות ביותר, אלא דווקא החברות הפחות מבטיחות". אין ספק שיש היגיון בטיעון הזה. חברת אירבנב הצליחה לגייס כמה מיליארדי דולרים, חלקם בהון וחלקם בחוב, למרות שתחום הפעילות שלה נפגע אנושות. הגיוס אמנם בוצע לפי שווי נמוך משמעותית מזה שגייסה בעבר, אבל זאת לא השאלה, אלא עצם היכולת שלה לגייס כסף ולהמשיך לפעול.

המשקיע רועי סער כתב במאמר התגובה שלו כי "במשבר 2008 לא היינו רחוקים מלאבד את Wix, ואם כך, אז כנראה שגם מאנדיי (שיצאה מ-Wix) לא הייתה קיימת וכמוה סטארט-אפים רבים שהוקמו על ידי בוגרי Wix והאם תעשיית השירותים הענפה במתחם נמל תל אביב הייתה קמה?". אני לא מכיר את הסיפור של Wix, אך על כך יש דווקא שאמרו הפוך - העובדה ש-Wix שרדה היא דווקא הוכחה לכך שחברות טובות שורדות. אני לא בטוח שזאת המסקנה הנכונה.

את החברות שהיו יכולות לצמוח להיות Wix ולא צמחו אנחנו לא מכירים (זאת שאלה שצריכה להישאל על ידי אלו שתומכים בסיוע ואלו שמתנגדים לו). השאלה צריכה להיות אחרת - האם משקיעי ההון סיכון נמנעים מהשקעות מסוימות לא מכיוון שחברה מסוימת לא מספיק טובה, אלא כי הם מנסים לצמצם סיכונים (נגיד על ידי הימנעות מהשקעה בתחומי פעילות מסוימים). בשגרה זה קורה, ויכול מאוד להיות שבתקופת משבר התופעה מתרחבת.

אלו חילוקי דעות לגיטימיים, אך אי אפשר להתעלם מהחשיבות של תעשיית ההייטק לכלכלה הישראלית. אולי הצלה של סטארט-אפים שהיו צריכים להיסגר תפגע ביעילות בתעשיית ההייטק, אך לא בטוח שצריך לקחת סיכון. קיים גם חשש כי יהיו פחות ופחות השקעות בסטארט-אפים בשלבים מוקדמים (השקעות Seed), דבר שישפיע על עתיד התעשייה בטווח הארוך.

אני בהחלט מקבל ומעריך את הטענה כי תעשיית ההייטק ממומנת היטב ועדיף להקצות את הכסף לאנשים ועסקים שצריכים אותו יותר. עם זאת, אפשר להתייחס כאן לדבריו של פרופ' יוג'ין קנדל, שעומד בראש עמותת סטארט-אפ ניישן סנטרל (SNC). קנדל אמר באחרונה כי מניעת פיטורי עובדים משתלמת מבחינה כלכלית מכיוון שעובד שמפוטר יוצר על המדינה עול כלכלי - גם צריך לשלם לו דמי אבטלה גבוהים וגם נגרעים מתקבולי המדינה תשלומי המסים של אותו עובד. על כך אמר לי אחד המשקיעים כי העובדים האלו ימצאו עבודה במהרה, ומשקיע אחר הזכיר את דוח רשות החדשנות ו-SNC לפיהם חסרים בישראל 18 אלף עובדים.

האם המשקיעים משני הצדדים הם בעלי אינטרס?

במהלך השיחות שערכתי בימים האחרונים ניסיתי להבין עד כמה משקיעי הון סיכון הם בעלי אינטרס. כמובן שמשקיעים של חברות שמקבלות סיוע הם בעלי אינטרס (עדיף לקבל להם שהחברות יקבלו סיוע מאשר שיהיו בסכנת סגירה), אולם מה עם אלו שמתנגדים לתוכנית הסיוע? אני אדגיש - אני לא חושב שהמאמר נכתב באופן מובהק מתוך אינטרס, אבל הם עשויים במצב מסוימים ליהנות מכך. אם למשל יירדו רמות השווי של סטארט-אפים אחרים עשויות להיווצר להם הזדמנויות השקעה אטרקטיביות, או אם סטארט-אפים שבהם הם מושקעים ייאלצו לגייס הון (כי לא יקבלו הלוואה בערבות מדינה) אז הם יוכלו להגדיל את אחזקותיהם בחברות אטרקטיביות.

דיברתי על כך עם משקיע נוסף שמתנגד לתוכנית הסיוע והוא אמר לי: "מה פתאום, הם דירקטורים בחברה ויש להם חובה משפטית לדאוג לאינטרסים שלה לפני האינטרסים שלהם כבעלי מניות. זה גם ייטיב עם ההשקעה שלהם". נשמע הגיוני. אבל אז נזכרתי במשהו שמשקיע אחר אמר לי באחרונה: "קרנות ההון סיכון יכניסו את המוסדיים להשקעות הפחות טובות שלהם, אלו שהם רוצים לשמור אבל מעדיפים לא להשקיע בהן הרבה כסף". המשקיע הראשון הסכים כי זאת אפשרות סבירה. שאלתי אותו: "רגע, אתה אומר לי שהם לא ידפקו את החברה שבה הם מושקעים, אבל לפגוע בחסכונות של הציבור הישראלי כולו אין להם בעיה?". "שאלה טובה", הוא ענה.

הערה אחרונה על המאמר של ארבעת המשקיעים

אני מעריך את ההשתתפות בדיון ציבורי והרצון לשמור על קופת המדינה, ובהחלט חושב שראוי וכדאי שאנשים מתוך התעשייה יתרמו מהידע שלהם ומנסיונם. דווקא בגלל זה אני חשוב שהמאמר היה מאכזב. תוכנית הסיוע של המדינה מורכבת משלושה חלקים (מענקים מהירים לחברות קטנות, עידוד מוסדיים להשקיע בחברות בינוניות וערבות מדינה להלוואות לחברות הגדולות).

המאמר היה מבולגן והיה קשה מאוד להבין ממנו על איזה חלקים של התוכנית קיימת הביקורת. בנוסף, היו בו אי דיוקים (למשל, אין בתוכנית סעיף שמעודד מוסדיים להשקיע בקרנות הון סיכון - זה נולד מפייק ניוז שפורסם על ידי פרשן בעיתון אחר שלא ברור למה הוא לא תוקן על ידי העורכים שפרסמו את המאמר). מי שרוצה לקחת חלק בדיון הציבורי צריך לקחת אחריות ולעשות זאת מתוך ידע והבנה של הנושא הנידון. אחרת זה רק פוגע בדיון ויכול להשפיע על המדיניות מנימוקים לא נכונים (האמירה הזאת נכונה גם לגבי עיתונאים).

מה עומד מאחורי עסקת מוביט והסכנה ל-Via

למרות הפרשנות הארוכה שכתבתי על ההון סיכון, אין ספק שהסיפור של השבוע הוא עסקת אינטל-מוביט, שהיקפה מיליארד דולר - בעלי המניות של החברה יקבלו 900 מיליון דולר ואילו 100 מיליון דולר נוספים יוקצו לשימור עובדים. התעסקתי בעסקה והשלכותיה משלל היבטים:

- ראיון עם ניר ארז, מנכ"ל מוביט ואחד ממייסדיה. ארז סיפר על הקשיים בתחילת הדרך ("נאבקנו כדי להביא משתמשים"), על ההשקעה מפורד שנפלה ברגע האחרון ("זה היה טראומטי, אבל זה הדבר הכי טוב שקרה לנו") ועל המשא ומתן בתקופת המשבר: "הכל בוצע מרחוק. היה בזה יתרון - היה אפשר לשבת בשקט בבית ולחשוב". לראיון המלא.

העליתי גם את ההקלטה של הראיון עם ארז לפודקאסט שלי "רוד שואו". מי שעדיין לא האזין לאף פרק - זה הזמן, יש שם פרקים עם אנשים רבים וטובים בתעשייה (ספוטיפיי, אפל פודקאסט, גוגל פודקאסט).

- ראיון עם גילי רענן, שותף בסקויה שגם הקים לפני כשנתיים את קרן ההון סיכון Cyberstarts. רענן, שהשקיע במוביט מטעמה של סקויה וגם ישב בדירקטוריון החברה, סיפר על המשא ומתן, על תפקיד הדירקטורים בתהליך וגם על סגירת העסקה בזמן משבר הקורונה: "זה היה הזוי לסגור עסקה של מיליארד דולר כשהבורסה צונחת". לראיון המלא.

- ארז דגן, בכיר במובילאיי, מסביר: מה אנחנו מתכננים לעשות עם מוביט

- הפרשנות שלי על ההחלטה של אינטל (או יותר נכון מובילאיי) לבצע את הרכישה (תפיסה יותר רחבה מזאת שהציג דגן).

- נקודה נוספת היא העובדה כי אינטל שוב רכשה סטארט-אפ שהיא השקיעה בו, כפי שעשתה גם עם הבאנה לאבס הישראלית, אותה רכשה בסוף דצמבר בכ-2 מיליארד דולר. לאחר עסקת הבאנה כתבתי כתבה שהכותרת שלה: אינטל השקיעה ואז רכשה: איך מתנהלים היחסים העדינים בין תאגידים לסטארט-אפים. השבוע פרסמתי פוסט על זה בקבוצה שלנו בפייסבוק והתפתח שם דיון מעניין עם נועם קייזר מאינטל קפיטל שמסביר איך הוא רואה את היחסים האלו ואיך זה מתנהל באמת. (לחצו כדי להיכנס לפוסט ובכלל הצטרפו לקבוצה שלנו, מעניין שם).

ועוד משהו שלא מספיק מדובר:

חברה אחת שהשם שלה לא עלה מספיק סביב הרכישה הזאת היא של Via. רק באחרונה גייס הסטארט-אפ, שפיתח אלגוריתם לתכנון חכם ודינמי של תחבורה ציבורית, סכום של 400 מיליון דולר בעיצומו של המשבר. שתי העסקאות מראות שבשוק סבורים כי תחום התחבורה הציבורית החכמה לא ייפגע מהמשבר, אולי בטווח הארוך דווקא ההיפך.

ב"כלכליסט" דווח כי מובילאיי שקלה לרכוש את Via טרם קיבלה את ההחלטה לרכוש את מוביט. במובילאיי סירבו להגיב לכך. אולם החיבור הזה צריך להבנתי להדאיג את Via.

עתיד Via צפויה להציע (בין השאר) את התוכנה שלה למפעיל של רכבים אוטונומיים, שיוכל לנהל אותם ולהסיע נוסעים בעזרת האלגוריתם שלה. מובילאיי ומוביט יעשו אותו דבר בעצמן, וכן עשויות להציע למפעילים אחרים פתרון דומה לזה של Via. דגן ממובילאיי דיבר במפורש על כך שבעזרת מוביט החברות יוכלו להציע למפעילי תחבורה טכנולוגיה שתאפשר להם להציע שאטלים בזמן אמת או להציע פתרונות של תחבורה כשירות (Mobility as a Service).

עוד דברים מעניינים מהשבוע האחרון:

• אמי פלמור, לשעבר מנכ"לית משרד המשפטים, היא אחת מ-20 חברי מועצת התוכן שהוקמה ביוזמת פייסבוק כדי להוות כתובת לערעור משתמשים על סינון תוכן. בראיון ל"גלובס" היא מספרת על המיונים לתפקיד, ומציגה את התפיסה שלה: "יש פה כוח דורס שמשפיע על חיי אנשים". ראיון של אורי ברקוביץ'.
• מצוקרברג ועד מאסק: משבר הקורונה זרק מנהלי חברות לתוך עין הסערה כשהם נדרשים לתת תשובות ולהתוות דרך לחברות שהם עומדים בראשן גם בתוך מערבולת אי הוודאות. כך מתארים כמה ממנהיגי החברות הגדולות בעולם בפני המשקיעים שלהם את השינויים שהם חווים בעידן הקורונה.
• התרסקות המטוס של שי בן יצחק: הוא הגיע לגבהים ועשה הון עתק כשהיה ממייסדי ומובילי ענקית ההימורים באינטרנט 888. הוא פרש מניהולה "כדי להיות עם המשפחה ולחיות את החיים", ולצד זה השקיע בסטארט-אפים והיה למודל לחיקוי והשראה עבור מי שהכירו אותו. פרידה מהיזם שהמריא לאן שלקחה אותו הרוח. כתבה של הדס מגן.
• נכנסתם לאוברדראפט? זה הסטארט-אפ שרוצה לסייע לכם לצאת מהלופ. ראיון של שלומית לן עם היזמים.
• מריוס נכט פורש מהבנק הדיגיטלי שייסד ומעביר מניותיו לשותף אמנון שעשוע
• דוח המבקר: מידע ביומטרי נמצא בסיכון, אך הרשויות לא משתפות פעולה
• יובל מטלון, מנכ"ל לייבפרסון ישראל: "משבר הקורונה פתח עיניים להרבה מקבלי החלטות: הישענות על ערוצים דיגיטליים היא העתיד". ראיון של שירי חביב ולדהורן
• אלפאבית הפסיקה את הפרויקט השנוי במחלוקת להקמת עיר חכמה בטורונטו
• הקורונה הגדילה את הצורך ברובוטים למשלוחים, אך הסטארט-אפים לא מוכנים

מינוי

• חברת הסייבר המודיעיני קובוובס (Cobwebs) גייסה את האלוף במיל' רוני נומה, שניהל עד לאחרונה את צוות החירום בעיר בני-ברק בעקבות התפרצות מחלת הקורונה בעיר. נומה יהיה אחראי על ניהול מוצר חדש של החברה: מרכזי חיזוי וניהול משברים עבור רשויות שלטון כמו ממשלות ורשויות מקומיות, שנועדו לסייע להתמודדות עם אסונות טבע, פיגועים, מגפות וכדומה. לידיעה המלאה.

 רכישה

חברת מיקרוסופט רוכשת את הסטארט-אפ הישראלי CyberX (סייבראיקס), שעוסק באבטחת סייבר בתחום של "האינטרנט של הדברים התעשייתי". לפי גורמים שמעורים בפרטי העסקה, סכום הרכישה עומד על 165 מיליון דולר. העסקה נמצאת בישורת האחרונה, בשלב איסוף חתימות מבעלי המניות. הסטארט-אפ הוקם ב-2013 על ידי עומר שניידר וניר גילר, והוא גייס 48 מיליון דולר מאז שהוקם. לפי IVC, סבב הגיוס שבוצע במרץ 2019 בוצע לפי שווי של 110 מיליון דולר. לידיעה המלאה.

גיוסי הון

• חברת הסטארט-אפ הישראלית-גרמנית צייטגולד (Zeitgold), המפתחת פלטפורמת אוטומציה לחשבונאות המיועדת לעסקים קטנים, הודיעה על השלמת גיוס של 27 מיליון אירו (בסך הכל גייסה החברה 50 מיליון אירו). החברה הוקמה בשנת 2015 על ידי קובי אלדר, שטפן ישוניק וד"ר יאן דיפן. את הסבב הובילה קרן וינטג' ובחברה מושקעות גם הקרנות בטרי ונצ'רס, HV Holtzbrinck הגרמנית, סבן ונצ'רס, דויטשה בנק וחברת הביטוח הגרמנית AXA. לידיעה המלאה.
• הסטארט-אפ אורקה סקיוריטי, שמפתח פלטפורמת אבטחת ענן לארגונים, הודיע על השלמת סבב גיוס של 20.5 מיליון דולר (בסך הכל גייסה החברה 27 מיליון דולר בתוך שנה בלבד מאז הקמתה). אורקה הוקמה לפני כשנה על-ידי קבוצה של יוצאי צ'ק פוינט, בהם אבי שוע, מנכ"ל החברה ולשעבר טכנולוג ראשי בצ'ק פוינט; וגיל גרון, דירקטור מנהל מוצרי סייבר ב-Gateway וענן בצ'ק פוינט וסמנכ"ל מוצרים באורקה. את סבב הגיוס הובילה קרן GGV קפיטל והשתתפו גם YL ונצ'רס ו-SVCI, קרן של מנהלי אבטחת מידע מעמק הסיליקון. לידיעה המלאה.
• הסטארט-אפ Ermetic, המפתח פתרון למניעת דליפות מידע מסביבות ענן, גייס 2 מיליון דולר ובסך הכל השלים סבב גיוס סיד של 10 מיליון דולר מיולי שעבר. החברה הוקמה על ידי שי מורג, מיכאל דולינסקי, סיון קריגסמן ואריק גומנובסקי. בחברה השקיעו הקרנות NVP, גלילות וטארגט גלובל.