דעה: המשימות והאתגרים בתחום התעסוקה וההון האנושי דורשים משרד עבודה

על רקע מגפת הקורונה והמשבר הכלכלי שנוצר בעקבותיה, אחד האתגרים המרכזיים העומדים בפני הממשלה החדשה הוא החזרתם לתעסוקה של מאות אלפי עובדים שכירים שהוצאו לחל"ת או פוטרו, כמו גם עובדים עצמאים אשר עסקיהם ספגו פגיעה קשה או נסגרו כליל.

המשבר קטע את הישגי המשק הישראלי בעשור האחרון: עלייה דרמטית בשיעורי התעסוקה, ובמיוחד בקרב קבוצות בעלות יכולת השתכרות נמוכה, וירידה מתמשכת באבטלה עד לשפל היסטורי של 3.4%. מגמות אלו הביאו לעלייה בהכנסה מעבודה ובהכנסה הפנויה של כל משקי הבית, ובפרט אלו בחציון התחתון; ובשנים האחרונות גם לירידה בשיעור העוני.

החזרתם המהירה של דורשי העבודה לשוק התעסוקה לצד המשך טיפול באתגרים טרום המשבר ובעיקר רמות תעסוקה נמוכות בקרב אוכלוסיות מסוימות ופריון עבודה נמוך מדגישים את הצורך בגיבוש ויישום מדיניות בתחום התעסוקה וההון האנושי. מורכבות המשימה וחשיבותה לצמיחה המשק מחייבת שילוב כלי מדיניות ממוקדים למכלול האתגרים הקיימים.

מניתוח הנתונים עולה כי רבים מדורשי עבודה הם צעירים ובעלי מיומנויות תעסוקה נמוכות שיזדקקו להכשרה מתאימה כדי להשתלב מחדש בשוק העבודה המשתנה. ההתאוששות מהמשבר, שצפויה להיות הדרגתית וממושכת, מדגישה אף יותר את הצורך במדיניות תעסוקה כוללת המאזנת בין תמיכות כספיות ישירות (דמי אבטלה וקצבאות) ותמריצים חיוביים לתעסוקה, ואת החשיבות של השקעה בהון אנושי כללי ובמיומנויות מקצועיות ספציפיות. אלו נדרשים על מנת לאפשר חזרה לתוואי של אבטלה נמוכה, עידוד התעסוקה והתאמת המיומנויות של העובדים לתנאי השוק החדשים שייווצרו.

לאור ההשפעות של תעסוקה והשבחת ההון האנושי על הצמיחה ושיעורי העוני, המלצתי עוד קודם המשבר הייתה כי יש להקים משרד עבודה עצמאי ולמנות שר עבודה שכל תשומת+ליבו תהיה נתונה לאתגרים בשוק התעסוקה, כפי שקיים כמעט בכל המדינות המפותחות. המלצות אלו מתחדדות על רקע המשבר הנוכחי שפגע בשיעורי התעסוקה, ועל כן האפשרות שעלתה בשבועות האחרונים של פירוק זרוע העבודה ופיצולה בין משרדים שונים עומדת בניגוד גמור לאתגרי השעה ותביא לפגיעה בצמיחת המשק ובפרט באוכלוסיות החלשות.

כדי להתמודד עם המשימות והאתגרים בתחום התעסוקה וההון האנושי כאמור יש להקים משרד עבודה נפרד שיהיה אחראי על השגת יעדי תעסוקה לטווח הזמן הקצר והארוך, מימוש הרפורמה במערכת ההשכלה הטכנולוגית וההכשרה המקצועית, פיתוח וניהול של תוכניות תעסוקה לאוכלוסיות הלא מועסקות (ובכלל זה מובטלים ומקבלי הבטחת הכנסה) ותוכניות לקידום תעסוקתי של עובדים בעלי פריון ושכר נמוך ורגולציה של שוק העבודה ובכלל זה אכיפת חוקי עבודה. על מנת להבטיח כי המדיניות תיושם ולמצות באופן מיטבי את המשאבים הממשלתיים המופנים לתחום יש לערוך שינוי ניהולי כך שזרוע העבודה ושירות התעסוקה יעבדו בתיאום מרבי תחת משרד אחד ושר אחד, וכן יש לבטל ככל הניתן כפילויות למול גופים, תוכניות וכלים במשרדים אחרים, כך שהמשרד יהווה כתובת אחת בכלל הנושאים הרלוונטיים למעסיקים, לעובדים ולדורשי העבודה.

עוד לפני המשבר סומנו האתגרים המשמעותיים לטיפול בתחום התעסוקה: תעסוקה נמוכה בקרב גברים חרדים, נשים ערביות ואנשים עם מוגבלות; ופריון עבודה נמוך, בין היתר כתוצאה ממחסור בהון אנושי ומיומנויות בעיקר בקרב פרטים שאינם פונים ללימודים אקדמיים. על רקע זה המליצה ועדת 2030 לקידום התעסוקה וההון האנושי, אשר השלימה את המלצותיה לפני יותר משנה, על יעדים שאפתניים של תעסוקה גבוהה ואיכותית לכל העובדים ובמיוחד לעובדים עם מיומנויות נמוכות, לצד היקף גדול של רפורמות בתחומי התעסוקה וההכשרה המקצועית לשם השגת יעדים אלו. למכלול האתגרים הללו נוספה כעת המשימה המורכבת של טיפול במאות אלפי דורשי עבודה - מציאות המדגישה את הצורך במשרד עבודה שיוכל להניע תהליכי שינוי מערכתיים וארוכי טווח לצד מענה מהיר וממוקד לאתגרים קצרי טווח כפי שהם קיימים היום. 

הכותב הוא ראש מכון אהרן למדיניות כלכלית במרכז הבינתחומי הרצליה