המדינה תעניק לאל על ערבות מדינה בגובה 80% על הלוואה שתיקח בהיקף של כ-400 מיליון דולר בכפוף למילוי שורת דרישות על-ידי החברה, עובדיה והגורמים המלווים לה, כך סוכם הערב בתום ישיבה רבת-משתתפים באוצר.
התנאים של המדינה כוללים התייעלות נוספת בחברה, מעבר לזו שהוצגה עד כה, שתביא לחיסכון תפעולי שנתי של 50 מיליון דולר, שתכלול בין היתר ויתור של עובדי החברה על הטבות הטיסות חינם מהן נהנים כיום אלפי עובדים וקרובי משפחותיהם, קיצוץ בשכר הבכירים והדירקטורים והטלת איסור זמני על חלוקת דיבידנדים ועסקאות בעלי עניין. מבעלי החברה מצפה המדינה להזרים לחברה מאה מיליון שקל, או להסכים לדילול מניותיהם בחברה בשווי דומה (שווי החברה בבורסה כיום עומד על כ-350 מיליון שקלים). בנוסף, מצפה המדינה מהנהלת החברה להעביר קיצוץ בשכר הבכירים והדירקטורים (המגיע כיום למיליון שקל לשנה למנהלים הבכירים).
הבעלים משכו בחמש השנים האחרונות דיבידנדים בהיקף כולל של 200 מיליון שקל. תוכנית ההתייעלות שאל על הציגה לאוצר בדיונים בין הצדדים אמורה להביא לחיסכון שנתי בהיקף של כ-300 מיליון דולר לשנה.
באוצר שוללים בשלב זה קבלת מניות בחברה בתמורה לסיוע, משום שלדברי גורמים באוצר "עם כל כמה שהחברה נמצאת במצב גרוע, מצבה יהיה גרוע עוד יותר אם המדינה תנהל אותה". לעומת זאת, באוצר יבקשו לקבל אופציות פאנטום המעניקות לבעליהן הצמדה למחיר המניה של אל על מבלי להקנות להם חלק בבעלות על החברה. יצוין כי עובדי אל על כבר הציעו מיוזמתם ויתור על הטבת הטיסות חינם לתקופה מוגבלת של חמש שנים כחלק מתוכנית התייעלות שיזמו והציגו להנהלת החברה.
בנוסף לדרישות מהנהלת החברה ועובדיה מצפה המדינה כי אל על תגיע להסדר פריסת חובות עם הגופים המממנים שלה שיביא לדחיית פירעונות חוב בהיקף של 150 מיליון דולר משנה זו לשנים הקרובות.
באוצר סרבו להעניק ציון לרמת הניהול של אל על בשנים האחרונות אך ציינו את הפרטים הבאים: החברה ממונפת באופן חריג בהשוואה לחברות תעופה בינלאומיות אחרות, החברה מימנה את כל רכישות המטוסים האחרונות שלה מחוב, ללא הזרמות בעלים ובשנים האחרונות היו בחברה לא מעט עסקאות בעלי עניין ומשיכת דיבדינדים על-ידי הבעלים. מאל על לא נמסרה תגובה.
יצוין כי המדינה הסכימה להעלות את היקף הערבות שתיתן להלוואה ל-80% בלחץ הבנקים ששוקלים להלוות לחברה את 400 מיליון הדולר שהיא מבקשת. ההצעה המקורית של המדינה עמדה על ערבות של 75% מהסכום. באל על ניהלו בעבר מגעים על בנק דיסקונט ועם בנק לאומי בניסיון להשיג את ההלוואה שאמורה לאפשר לחברה לשרוד את 2020.
באוצר מודעים לכך שההלוואה תגדיל את החובות לצד העובדה שאל על תייצר פחות הכנסות כחברה קטנה יותר. לכן הציפייה היא להתייעלות עמוקה לצד התנהלות אחרות של הבעלים, החל באי משיכת דיבידנדים ועד הזרמת 100 מיליון שקל ולשמור שהכסף יישאר בתוך החברה.
באוצר מגדירים את אל על כחברה לא יעילה במיוחד, עד שרשימת החסרונות שלה ביחס לחברות אחרות בעולם מעלה את התהייה מדוע המדינה מוכנה להיות ערבה בשיעור של 80% (ומעט יותר מזה) להלוואה.
באותה נשימה, באוצר סבורים שעם ההתניות מצבה של אל על ישתפר, מה שייקח עוד שנים רבות. הלוואה בהיקף של 1.5 מיליארד שקל תתפרס על פני 5-7 שנים. שנים שבהן אל על לא תהיה חברה רווחית, כאשר מדובר בעיקר בשנה הקרובה. אל על תהיה חייבת לספק הסכמים חתומים עם הגופים המלווים והמחכירים בהיקף 150 מיליון דולר, ומעל לכל - בלי הסכם עם העובדים לא תינתן לה ההלוואה.
מדובר באתגר מאוד גדול עבור אל על שעומדת בפני פיטורי 2,000 מעובדיה, כשליש מהם, לצד קיצוצי שכר וביטול טיסות החינם שנאמדים במיליוני דולרים בשנה (הטבות שלהן זכאים גם גמלאים ובני משפחותיהם).
בהסכם שייחתם העובדים יצטרכו להתחייב לשקט תעשייתי ארוך טווח. המדינה מבחינה כבר תומכת בחברה כש-93% מעובדיה נמצאים בחל"ת ומקבלים דמי אבטלה. החל"ת יימשך עד ה-30 ביוני.
ועדת הכספים תידרש לאשר את הלוואה בסופו של דבר. כפי שאמר שי באב"ד - מרגע שקיבלה אל על מעין אור ירוק (עם כוכביות), גם ישראייר וארקיע קיבלו מכתב כוונות. כל אחת מהן תקבל 100 מיליון שקל כהלוואה בערבות 75% מהמדינה, 25% הנותרים יהוו קלף מיקוח מול הבנקים המלווים שידרשו התייעלות או מהלכים בתמורה.
ישראייר, לעומת ארקיע, נמצאת בנקודת פתיחה טובה יותר הן כספית והן תפעולית כשהיא לא בחרה לדומם את מטוסיה אלא להפעילם במטען ובטיסות השבה של נוסעים מיעדים שונים.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.