תופעה חדשה בניו יורק גורמת לרופאים לוותר על מכונות ההנשמה

הנה תעלומה רפואית נוספת שקשורה לנגיף הקורונה: חולים רבים מגיעים לבית החולים עם רמות כה נמוכות של חמצן בדם, שהם היו אמורים להיות חסרי הכרה או לפחות על סף כשל ריאתי. במקום זאת הם בהכרה, מדברים ולא מתקשים לנשום.

למרות שאיש לא בטוח לגמרי מה בקורונה גורם לחולים הללו להתנהג כך, התופעה הזו משנה במהירות את אופן הטיפול של רופאים רבים. במקום למהר להצמיד את החולים למכונות הנשמה מחשש שמצבם יתדרדר במהירת, מה שיגרום למותם, כמה רופאים מעכבים את הטיפול החודרני הזה, ומאמינים שחולים רבים יסתדרו בלעדיו.

לפני עידן הקורונה, רופאים שרצו להעלות את רמת החמצן בדם של חולה פנו תחילה לשיטות פחות חודרניות כמו מכונות CPAP או BiPAP שדוחפות אוויר לדרכי הנשימה דרך מסכת פנים, או לשיטה הכוללת צינור נשימה דרך האף שמזרים חמצן חם ולח דרך הנחיריים. אם זה לא עבד, הרופאים עברו למכונות הנשמה חודרניות.

אבל כשחולי קורונה החלו להופיע בבתי החולים עם רמות אולטרה נמוכות של חמצן בדם, גם עם אלו שלא התקשו לנשום, הרופאים חששו שמצב החולה יתדרדר בפתאומיות, ולכן הם העדיפו להנשים תחילה.

"בעבר, כשהיית רואה רמות כאלו של חמצן בדם, הראש שלך היה מיד מגיב באינטואיציה", אמר סקוט וויינגרט, ראש יחידת הטיפול הנמרץ במחלקה לרפואה דחופה בסטוני ברוק הוספיטל בניו יורק. "למשל, היית מניח שהריאות של החולה במצב כה גרוע שאם לא תנשים עכשיו, הן יקרסו".

ד"ר וויינגרט זוכר את אחד החולים הראשונים שהגיע בחודש מרץ - גבר בן 42 עם רמת חמצן בדם כה נמוכה שהוא היה צריך להיות מחוסר הכרה. במקום זאת הוא ישב, חייך ופטפט. הוא נשם במהירות, אך נראה בסדר גמור. וויינגרט וצוותו השתמשו בצינור אף של זרימה גבוהה כדי לשפר את רמות החמצן של החולה. הם גם הפכו אתו על הבטן, שיטה שידוע שיכולה להעלות את רמת החמצן על ידי הפחתת הלחץ של הלב והסרעפת על הריאות. החולה לא חובר למכונת הנשמה ושוחרר כעבור שבוע.

רופאים אחרים מסרו שהם השיגו הצלחה בגישה הפשוטה הזו. לכן, הביקוש למכונות הנשמה - המחסור שעורר חשש כה גדול בתחילת המשבר - ירד, והוקל הלחץ על צוותי בתי החולים.