למנוע או לא למנוע? מימוש ערבות בנקאית בימי משבר הקורונה

השפעתו של המשבר ניכרת היטב גם על קיום הסכמי שכירות של נכסים למטרות עסקים. חקיקת החירום מנעה הלכה למעשה את האפשרות לעשות שימוש בנכסים המושכרים וסיכלה את חוזי השכירות. סיכול חוזה השכירות עשוי להיות מלא באותם מקרים שבהם נאסרה לחלוטין פתיחתו של העסק (למשל חנות הנמצאת בתוך קניון), והוא יהיה חלקי במקומות שעליהם הוטלו מגבלות שאינן מונעות את פתיחתם ומאפשרות שימוש חלקי בלבד בנכסים (למשל עקב ההנחיות המגבילות את כמות העובדים הרשאים להגיע למושכר).

לא פעם נדרש צד לחוזה להעמיד ערבות בנקאית אוטונומית לטובת הצד שכנגד כבטוחה לקיום התחייבויותיו על פי ההסכם. מנגנון זה נפוץ גם בהסכמי שכירות של נכסים למטרות עסקים ומסחר, שבמסגרתם נדרש השוכר להעמיד לטובת המשכיר ערבות בנקאית אוטונומית שתבטיח, למשל, את התחייבותו של השוכר לשלם את דמי השכירות במלואם ובמועדם.

בעטיו של משבר הקורונה עלול להיווצר מצב שבו השוכר נמנע מתשלום דמי השכירות בטענה לסיכול החוזה. כך, מצד אחד, נמצא השוכר שנמנעה ממנו האפשרות לעשות שימוש מלא או חלקי במושכר ועל כן הוא מבקש שלא לשלם דמי שכירות; ומן העבר השני נמצא המשכיר, הפועל כדי לממש את הערבות הבנקאית המוחזקת בידיו כדי לקבל את דמי השכירות המגיעים לו על פי טענתו. האם ניתן למנוע את מימוש הערבות הבנקאית בסיטואציה זו?

התשובה לשאלה זו אינה מובנת מאליה, וזאת נוכח מעמדה של הערבות הבנקאית האוטונומית ותכליתה. ערבות כזו הינה התחייבות עצמאית של הבנק הערב לכבד דרישה של המוטב לשלם לו את סכום הערבות. הערבות הבנקאית האוטונומית, כשמה כן היא, מהווה חיוב עצמאי הניתן למימוש על ידי המוטב (למשל, על ידי המשכיר בחוזה שכירות) ללא תלות בעסקת היסוד. בית המשפט העליון פסק לא אחת כי תכליתה של הערבות הבנקאית האוטונומית היא לאפשר מימוש מהיר ויעיל של כספי הערבות באופן שמגביר את הוודאות והיציבות בחיי המסחר, תוך שחרורו של המוטב מן הצורך לנהל הליכים משפטיים כנגד החייב בקשר לעסקת היסוד.

נקודת המוצא היא, אפוא, כי יש לאפשר מימוש מיידי של הערבות הבנקאית, וזאת גם אם קיימת מחלוקת בין הצדדים בשאלה אם ההסכם הופר אם לאו. בהתאם להלכה הפסוקה, יש לאפשר את מימוש הערבות הבנקאית מיד עם הדרישה לכך ורק לאחר בירורה של המחלוקת בין הצדדים בפני בית המשפט, ייפסק אם יש להורות על השבת כספי הערבות.

עמדת בתי המשפט מימים ימימה היא כי ניתן לסטות מעקרון עצמאותה של הערבות הבנקאית האוטונומית רק במקרים חריגים וקיצוניים כדוגמת מרמה או התנהגות חמורה ושרירותית מצד המוטב בבואו לדרוש את מימוש הערבות. כאשר הדרישה למימוש הערבות היא שרירותית וחסרת היגיון או כאשר המוטב פעל בחוסר תום לב קיצוני, והכל בעת שאין חולק בדבר היעדר חבות מכוח עסקת היסוד, ניתן יהיה למנוע את מימושה של הערבות הבנקאית על אף עצמאותה.

לטעמנו, עשוי משבר הקורונה להוליד את אותן נסיבות חריגות וקיצוניות שבהן ניתן למנוע את מימוש הערבות הבנקאית. ובמקרה של חוזה שכירות, לא יוכל לדעתנו המשכיר לממש את הערבות בשל הימנעות מתשלום דמי שכירות ביחס לנכס שלא התאפשר לעשות בו שימוש כלשהו בעקבות המשבר.

במקרה כזה עלולה דרישתו של המשכיר לחלט את הערבות לעלות כדי התנהגות שרירותית חסרת תום לב, שדי בה לשכנע את בית המשפט להוציא צו המונע את המימוש. במקום שבו השימוש במושכר נמנע רק באופן חלקי בשל משבר הקורונה, הרי שלאור הצורך בבירור חלקיות השימוש ודמי השכירות (החלקיים) הראויים שיש לשלם בנסיבות אלו, יתקשה יותר בית המשפט למנוע את מימוש הערבות הבנקאית.

עם זאת, נוכח חובת תום הלב והשימוש החלקי שהתאפשר במושכר, עשוי בית המשפט לאפשר מימוש חלקי בלבד של הערבות הבנקאית.

עו"ד עופר כהן-צדק הינו שותף במחלקת ליטיגציה ותובענות ייצוגיות במשרד עוה"ד איתן מהולל שדות. עו"ד איליה שכטר הינו עורך דין במחלקה האמורה.