"נהיינו מאוד מיומנים, מובילים בעולם בנושא הלמידה המקוונת" אמר בשבוע שעבר שר החינוך רפי פרץ בראיון ל-ynet. הפרט שהשר שכח לציין הוא שמי ששילם את מחיר ההתמקצעות, שהוביל לאותה מיומנות, הוא ציבור המורים והמורות. עבור חלקם לא היה מדובר בתהליך למידה קל אלא באאוטינג כפוי מול קהל התלמידים שלהם, ולעתים גם ההורים שלהם, על כל הקשיים בתפעול מתודת הלמידה המקוונת ובשליטה באפליקציה (שהיה למעלה מחודש ללמוד אותה, אבל למה לחשוב קדימה אם אפשר לזרוק את המורים למים ולצפות מהם לשחות).
מעבר לחשיפה של המיומנות החסרה, זו שלא נערכו אליה בעת שהתלמידים היו בביתם, ומעבר לחוסר הנוחות, היה כאן אלמנט חדש: לראשונה, ההורים ראו את המורים בשעתם הפחות נוחה. הם ראו מורים שמבקשים מילדיהם שלהם רגע של חסד ושקט כדי ללמד, מורים שמנסים ללמוד להשתלט על האפליקציה, מורים שנאבקים על קשב של תלמידים מאחורי מסך, ואם לא די בכך, בניגוד לשיעור רגיל בכיתה בנוכחות הורים - הפעם יש לשיעור תוצר דיגיטלי שאותו ניתן לתעד ולהפיץ.
ואם התוצר הזה לא מתיישב עם הערכים והנורמות של ההורים, הם יתעדו אותו, יפיצו אותו ויביעו את דעתם - בדיוק כפי שקרה עם הסרטון על יום העצמאות, שהפיץ משרד החינוך. בסרטון, שעסק בסמלי המדינה, הדגל, ההמנון והסמל, התוודעו תלמידי החינוך הממלכתי - הלא דתי - לסמל נוסף: תפילה לשלום המדינה, שההסבר שליווה אותו היה ארוך משמעותית מזה שליווה את ההמנון, והוא גם הוצג על-ידי אריה עם כיסוי ראש.
המורים מצאו עצמם על המוקד
אבל בהשוואה לאריה חסר זהות, מורה חיה ונושמת זה כבר סיפור אחר. וכך מורים שטעו בשליטה באפליקציה, נקלעו לרגע מביך עם ילדיהם או בני זוגם, או שכל חטאם היה בלימוד מערכי השיעור שהועברו להם, מצאו את עצמם על המוקד, חשופים לשיימינג מצד הורים וגולשים. אלה מחו על חוסר המקצועיות של מערכת החינוך או התנגדו לנורמות שמונחלות לילדים.
אחת מהן הייתה מורה שהעבירה שיעור מדעים לתלמידי כיתה ה', כפי שפורסם בתוכנית "מהצד השני" עם גיא זהר בערוץ "כאן 11". המורה אומנם התבלבלה בין נמר לטיגריס ובהמשך תיקנה את עצמה - אבל לא הטעות הזו יצרה את הבולטות השלילית ובעקבותיה את גל השיימינג שהתגבש נגד המורה. תוכן השיעור, שעסק במשאבי טבע, השווה בין מים לטיגריס וקבע כי שניהם מהווים משאב טבע. מים זה ברור למה, הטיגריס - כך הוסבר - בגלל הפרווה.
העובדה שמדובר בחיה מוגנת על סף הכחדה, ושבכל העולם יש פחות מ-4,000 פרטים בלבד, לא הייתה תמרור אזהרה מספק עבור מי שבנה את השיעור ושלח את המורה החביבה לחטוף את הביקורת המזועזעת מצד ההורים ומצד פעילי הסביבה ושימור הטבע.
החברה הישראלית כל-כך מפוצלת וכל-כך מפולגת, שלא חסרות בה נורמות שבשמן מבוצע שיימינג. אבל יש מספר נורמות שחריגה מהן גוררת שיימינג חריג בהיקפו, קשה לעיכול ובעל פוטנציאל אסקלציה גבוה מהרגיל. אחת מהן היא התעללות בבעלי חיים. וזה בדיוק מה שקרה למורה, מורה שלא בטוח שהיא זו שכתבה את השיעור, אבל היא הייתה שם לספוג את כל האש והעופרת הווירטואליים שהוטחו בה.
מצד שני, לא התכוונו
באיחור של מספר ימים הבינו בתוכנית מ"הצד השני" לאיזה שדה מוקשים הם הכניסו את המורה, ופרסמו בדף הפייסבוק שלהם את ההבהרה הבאה:
"...לפני כמה ימים העלינו כאן קטע, שבו הראינו שיעור של מערכת החינוך שעסק בחיה טיגריס. אף שהביקורת הייתה מצומצמת וניסתה לעמוד על טעות עקרונית מבלי 'להאשים' את המורה שהופיעה בו, לצערנו תגובות רבות התייחסו בבוטות למורה.
"מבחינתנו, אין ערך בעבודתנו אם הביקורת מופנית בצורה כזאת כלפי מורה שעשתה את עבודתה, ודאי בתקופה כה מורכבת. לכן החלטנו להסיר את הקטע מהעמוד. שומרים על פרופורציות".
יש משהו חמוד ותמים בהבהרה הזו, אבל היא מפספסת שלושה דברים:
1) ניקוי המצפון לא עוזר "לנקות" תוכן מהרשת. התוכן הזה עלה לפני שהוא הגיע למערכת התוכנית, והוא יישאר ונשאר שם גם אחרי שהם הסירו אותו.
2) אין כאן איבוד פרופורציות, יש כאן שיימינג בעקבות חריגה בוטה של תוכן חינוכי מנורמות שלתפיסת רבים צריכות להיות מוסכמות במאה ה-21, ולפיהן חיה בסכנת הכחדה היא לא משאב שצדים כדי ליהנות מהפרווה שלו.
3) האחריות כאן היא לא של גיא זהר והמערכת שלו אלא של משרד החינוך, שצייד מורים בתוכן שנוי מחלוקת, מצלמה וקהל, ולא התגייס להגן עליהם כשהם נשאו את המסרים שלו.
ב-23.5.2020 יצוין יום המודעות לשיימינג, לציון יום השנה למותו של אריאל רוניס ז"ל, מנהל לשכת האוכלוסין בתל-אביב ששם קץ לחייו בעקבות פוסט שיימינג. הלקח המרכזי שהיה צריך לקחת מאותו אירוע טרגי הוא החובה של מעסיקים להגן על העובדים שלהם מפני שיימינג ברשת.
5 שנים אחרי, הגיע הזמן שגם משרד החינוך (ומעסיקים אחרים) ילמדו את השיעור וייקחו אחריות, בין אם במניעה, בין אם במחשבה על משמעות התכנים שמועברים למורים, בין אם בשיטת הלימוד החדשה - שאותה ניתן לתעד בקלות - ובין בהתערבות ישירה שמגבה את המורים ומגינה עליהם במקרים מסוג זה.
משרד החינוך מתנצל
בעקבות השידור בתוכנית "מהצד השני", משרד החינוך קיבל אחריות לאירוע, שינה את התוכנית הלימודית והסיר את התוכן ממערכת השיעורים. בנוסף פעלה דוברות משרד החינוך מול התוכנית. דבר חשוב שכן נעשה הוא יצירת קשר עם המורה, מתן הקשבה ושיתופה בסל הפעולות שניתן לבצע - קשר זה מהותי ומשמעותי מאין כמותו בטיפול באירועי שיימינג נגד עובדים. עם זאת, בזירת הרשת, מול הגולשים, היה ניתן לעשות יותר.
ממשרד החינוך נמסר בתגובה: "ביום חמישי האחרון, 7.5.2020, התייחסה התוכנית 'מהצד השני' לשיעור במדעים לכיתה ה', ששודר במסגרת מערכת השידורים הלאומית. השיעור עסק בנושא של משאבי טבע והשימוש בהם.
"השמירה על ערכי הטבע ובעלי החיים מהווים חלק מאבני-היסוד של הערכים עליהם מתחנכים תלמידי מערכת החינוך, ולכן ברור כי הצגת השימוש בפרוותן של חיות הייתה מצערת ופסולה מכל וכל.
"לנוכח זאת, המשרד מביע התנצלות על התוכן שהוצג, שכאמור אין בו כדי לייצג כלל את סל הערכים שהמערכת מאמינה ומחנכת לאורם. כמו כן, המשרד הסיר את התוכן ממערכת השידורים, והוא אף יחדד את הנושא במסגרת חומרי הלימוד ובהשתלמויות המקצועיות שהוא עורך לעובדי ההוראה.
"המשרד לוקח אחריות על התקלה ויתקנה, אך בד-בבד, הוא גם מצר עד מאוד על השימוש שעשתה התוכנית בתמונתה ובשמה של עובדת ההוראה, שכן אלה הובילו להשתלחויות פרועות, קשות ופוגעות בזירת הרשתות החברתיות. ראוי שנדע לנהל שיח מבקר ומכבד, ובטח שלא משתלח ומתלהם, שמוביל בסופו של דבר לפגיעה קשה בכבודם ובמצבם הרגשי של בני אדם. אנו פונים בבקשה להציג את תגובתנו וכן לתקן את העוול שנגרם לעובדת ההוראה, שבאה בשליחות המערכת ולא במסגרת פרטית ואישית".
אסף שמואלי הוא מומחה לשיימינג ומשברי רשת ובעל הבלוג "המשבריסט".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.