דעה: נזקי הקורונה – הטווח הקצר והטווח הארוך

העולם נמצא במצב מאתגר במיוחד עקב המשבר הנוכחי, אשר משליך על שני מעגלי סיכון: הקורונה כסכנה לבריאות הציבור, והכלכלה הנמצאת בפני סכנה של קריסה מהירה - ברמה הגלובלית, ברמה הלאומית וכמובן גם ברמה האישית. לכלכלת ישראל כבר נגרמו נזקים מידיים, ופוטנציאל הנזק ארוך הטווח למשק הוא מקור לדאגה. אומנם בשלב זה קשה להעריך בדיוק את הנטל ואת ההשלכות בטווח הקצר של התפשטות הקורונה על הכלכלה, אבל הנטל קיים ברמה הגלובלית, ברמה המקומית וגם ברמת משק הבית בשני הטווחים.

הנטל על הכלכלה העולמית:

הצורה שבה המגפה מתפשטת כבר אילצה מקבלי החלטות ברחבי העולם לסגור גבולות ולבטל טיסות, אבל לא רק תנועה של אנשים עלולה להיפגע כתוצאה מהמשבר, גם תנועת סחורות ומוצרים תעמוד בסיכון. כל מוצר מוגמר שעומד לרשותנו עבר כמה שלבי ייצור והרכבה בכמה מדינות, לעתים רחוקות זו מזו. די בכך שחוליה אחת תצא מכלל פעולה, בגלל סגר מקומי או קריסה של מערכת הבריאות במדינה מסוימת, בשביל לקטוע את שאר שרשרת ההספקה. לכך מצטרפת גם הנטייה בשעת משבר לאגור מוצרים חיוניים ולהגן על תוצרת מקומית, מה שיפגע עוד יותר ביבוא וביצוא.

חשוב להדגיש שלמגפות בכלל ולמגפה הנוכחית בפרט עלולות להיות השלכות ארוכות טווח. ייתכן מאוד שגם לאחר שנחזור לשגרה נראה עלייה קבועה בשיעור האנשים העובדים מהבית ו"ועידות וידיאו" יחליפו כנסים בינלאומיים לאחר שאנשים יתרגלו לרעיון שאין צורך לטוס למקום אחר כדי לקבל את רוב יתרונותיו של הכנס. אך לא כל ההשפעות יהיו חיוביות. דאגלס אלמונד המחיש את ההשפעות ארוכות הטווח במאמר שכותרתו "האם השפעת הספרדית חלפה?" ממצאי המחקר שעליו מבוסס המאמר מצביעים על כך שעובדים שנחשפו למגפת השפעת הספרדית (1918) מפני שאמם התגוררה באזור שבו המגפה הכתה, סבלו גם בשנות ה-60­­-80 (כשהיו בני 42-62) משיעור מוגבלות גבוה, מנחיתות בהשכלה ובהכנסה, ובשיעור נתמכים גבוה בהשוואה לבני מחזורים קודמים ואחרים וכן בהשוואה לבני המחזור שלהם שנולדו באזורים שבהם לא הכתה המגפה בכל עוזה.

כבר עכשיו, כאשר מיליארדי עובדים נתונים בהסגר ומאות אלפים חולים ואינם יכולים לצאת לעבודה, נוצר מיתון. כאן עולה השאלה - האם מיתון זה יימשך בטווח הארוך? במשבר הפיננסי של 2008 נדרשו הורדה אגרסיבית של הריבית וחבילות חילוץ נדיבות כדי להחזיר את הכלכלה העולמית למסלול של צמיחה. המשבר הנוכחי שונה. אין מדובר במשבר פיננסי שבו התפוצצה בועה ונכסים איבדו מערכם, אלא במשבר ריאלי שבו חלק מאמצעי הייצור (עובדים) מושבתים כדי למנוע הדבקה. אם במשבר הקודם האתגר היה להחזיר את האמון בשווקים ולתמרץ השקעות ותעסוקה, במשבר הנוכחי האתגר יהיה לגבש תוכנית יציאה מההסגר ולדאוג שעסקים ומשקי בית לא יקרסו עד אז. הנטל העתידי על הכלכלה הגלובלית תלוי מאוד גם בהחלטות שכל מדינה תקבל, בייחוד המדינות בעלות הכלכלות הגדולות. נדגים את זה עם הכלכלה הישראלית.

הנטל על הכלכלה הישראלית

המשק הישראלי נקלע למשבר הנוכחי לאחר עול כלכלי כבד של שלוש מערכות בחירות, גירעון הולך וגדל, וממשלת מעבר שאין לה תקציב מאושר. בשנים האחרונות התמקדה הממשלה בהגדלת ההוצאות ובהפחתת המסים ללא יצירת מנועי צמיחה, מה שכבר במאי 2019 הגדיל את שיעור הגירעון הצפוי ל-3.8% מהתוצר (כ-52 מיליארד שקל) והיה צפוי להגדיל אותו ל-4% עוד לפני המשבר הנוכחי.

גם בישראל המשבר לובש צורה של משבר ריאלי, כאשר עובדים לא חיוניים נשארים בבית כדי למנוע הדבקה המונית. הפגיעה הכלכלית של המשבר הנוכחי צפויה להתבטא בירידת התוצר כתוצאה מהקטנת הביקושים ובנפילת השווקים הפיננסיים, זאת עקב צמצום כוח-אדם, השבתת ענפי התיירות, צמצום התחבורה, השבתת מערכת החינוך, סגירת שירותים בלתי חיוניים, ובעיקר לנוכח ההשבתה הממושכת של מרבית המשק. שוק ההון הישראלי, בדומה לשוק העולמי, מתאפיין בירידות חדות ובעטיין נגרם נזק לכספי הפנסיות, לקרנות ההשתלמות ולציבור המשקיעים. אנשים מאבדים את מקומות העבודה שלהם ולכך יש כמובן השלכות על יכולת ההשתכרות שלהם.

הפסקת ההסגר בעתיד אומנם תתקן חלק גדול מהנזק, אבל ככל שהוא יתארך יהיה קשה יותר לתקן את הנזק והתיקון יארך זמן רב יותר. הסיבה לכך היא שלרוב משקי הבית והעסקים הקטנים והבינוניים אין מרווח הנשימה הדרוש כדי לעמוד בכמה חודשים ללא הכנסות. ההשבתה של המשק אולי מוצדקת - היא מצילה עשרות אלפי ישראלים מחולי וממוות - אבל ככל שתימשך זמן רב יותר וכל עוד לא תגובש אסטרטגיית יציאה של הממשלה מהמשבר, יגדל מספר האנשים שיחוו מצוקה כלכלית קשה גם לאחר שיחלוף המשבר הבריאותי. 

הכותב הוא חוקר בחוג ללימודי עבודה, אוניברסיטת תל-אביב, החוג לממשל ומדיניות, אוניברסיטת אוקספורד. מנכ"ל הפורום הכלכלי הערבי