האם בעלי עסקים מנצלים את התו הסגול לתועלתם תוך הטעיית הציבור? ל"גלובס" נודע כי משרד הבריאות הוציא הבהרה כי אסור לעסקים להציג מצג כאילו קיימת דרישה לתיעוד פרטים אישיים במסגרת הנחיות התו הסגול, שכן הצגת חובה שכזו עלולה להיות "הטעיה של הציבור", ו"הפרה של חוק הגנת הפרטיות" וחוקים אחרים. הבהרה זו לא נולדה בחלל ריק. עוד נודע ל"גלובס", כי עסקים שונים דרשו פרטים אישיים מלקוחות על אף שלא נדרשו לכך ותלונות בנושא הגיעו לרשות להגנת הפרטיות במשרד המשפטים.
אפליקציית התו הסגול שמופעלת על ידי חברת ביטמן, מאפשרת לעסקים להציע ללקוחות הצהרת בריאות ומילוי פרטים אישיים, כמו מספר טלפון, וכתובת בצורה דיגיטלית. השימוש באפליקציות מסוג זה נידון ואף סוקר בהרחבה בתקשורת במסגרת הדיון לקראת פתיחת הקניונים, כשמשרד הבריאות הציע באחת הטיוטות של המלצותיו לאסוף מידע אישי על כל לקוח שנכנס.
ואולם, לבסוף לא נקבעה כל הנחייה או דרישה ממשלתית שמחייבת את העסקים לאסוף מידע על הלקוחות, אלא רק להגביל את מספרם ביחס לשטח העסק. אלא שכעת חוששים במשרד הבריאות כי עסקים עלולים לנצל את חוסר הבהירות בקרב הציבור סביב הדרישות שמתעדכנות באופן יומיומי. החשש נוגע בין היתר לעסקים אשר משתמשים באפליקציית התו הסגול, אשר לוקחים מלקוחות פרטים אישיים לצרכים אחרים, כמו שיווק ויצירת מאגר מידע על לקוחות, מבלי ליידע אותם כי לא קיימת חובה שכזו.
הבהרה גם למפעילת התו הסגול
על הרקע הזה, במשרד הבריאות פנו לחברת ביטמן, מפעילת האפליקציה, בהבהרה בנושא. כך נכתב במייל שנשלח על ידי המשנה ליועץ המשפטי במשרד הבריאות, עו"ד טליה אגמון, למפעילת אפליקציית התו הסגול: "בשלב זה אין דרישה חוקית לתיעוד פרטים אישיים של לקוחות, להבדיל ממספרם", ובהתאם, "אין להציג בפני לקוחותיך, והן בפני לקוחותיהם, מצג כאילו יש דרישה מטעם משרד הבריאות לזיהוי הלקוחות בכניסתם לחנות, או חובה לעשות שימוש באפליקציה המתעדת את פרטיהם האישיים". עוד כותבת אגמון כי "הפעלת אפליקציה כזו תוך הצגתה כחובה, ללא הסמכה חוקית, עלולה לעלות כדי הטעייה של הציבור, והפרה של חוק הגנת הפרטיות וחוקים אחרים". בסיום המייל מוסיפה אגמון כי "אם וכאשר תיקבע דרישה מסוג זה בעתיד, ייבחנו פתרונות שונים, והם יעוגנו בבסיס חוקי הולם".
בשיחה עם "גלובס" אומר מנכ"ל ביטמן, ארווה בנסאיי, כי עובדיו קיבלו פנייה ממשרד הבריאות, לפיה התקבלה תלונה על עסקים שדרשו פרטי לקוחות מבלי ליידע אותם שאין בכך חובה. "נראה שהיה עסק שדרש רישום של פרטים כדי לאגור פרטים לצורכי שיווק. אנחנו עובדים במשך כשלושה שבועות עם מאות עסקים, ביניהם מספרות, בתי אירועים, מרכזי מבקרים. אנחנו לא יודעים מי העסק. להבנתי, בעבר הייתה דרישה לאסוף מידע שכזה, והיום אין. התבקשנו להבהיר לעסקים שמטעמי שמירת פרטיות, הלקוחות לא מחוייבים במסירת מידע".
בימים האחרונים, במסגרת יציאה מההסגר שליווה את משבר הקורונה, פרסמו משרדי הממשלה הנחיות ומגבלות לעסקים שחוזרים לפעילות, ביניהם מרכזי קניות, חנויות רחוב, מספרות, עסקים לממכר מזון מוכן, חדרי כושר, ובהמשך גם צפויים להיכלל בכך מסעדות, בתי קפה, ברים, תיאטראות, בתי קולנוע ומוזיאונים.
כל סקטור נדרש להתמודד עם מגבלות ייחודיות. כך למשל, לפי העדכון האחרון מספרות ועסקים לטיפולי יופי וקוסמטיקה נדרשים לתשאל את הנכנסים למקום האם הם משתעלים, האם חום גופם מעל 38 מעלות, האם היו במגע קרוב עם חולה ולבצע להם מדידת חום. עם זאת, ל"גלובס" נודע כי ישנם עסקים שמחתימים לקוחות על טופס שמבקש מהם למלא את שמם, תעודת הזהות, מקום עבודה, כמו גם חתימה ותאריך, למרות שכאמור, לא קיימת דרישה כזו מצד משרד הבריאות.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.