המיזמים שמחברים בין ממציאים לבתי חולים וצוותים רפואיים

כמו רבים אחרים בסקטור הפרטי, כאשר התחילה מגפת הקורונה והיה נראה שהיא מאיימת על כל העולם שהכרנו, גם מאיר פנסטר, ראש תחום המכשור הרפואי במשרד הפטנטים ארליך פנסטר, רצה לעזור בהתנדבות. פנסטר לא ביקש להמציא דבר בעצמו, אך הוא מקושר למאות ממציאים בתחום המכשור הרפואי בארץ. הוא חשב שאם בתי החולים יאמרו לו מה הצרכים שלהם, הוא יהיה בעמדה נוחה למצוא את האדם שיידע לתת לצורך הזה את המענה המהיר ביותר.

כעבור חודשיים, ניתן למצוא באתר שהקים לצורך הפרויקט 63 אתגרים שתוארו על ידי צוותי בתי החולים. חלקם כבר אינם נחשבים בוערים, משום שהם רלוונטיים למצב שבו המערכת מוצפת בחולים ועומדת לפני קריסה, ותוארו כדי להקדים תרופה לתרחיש של מחסור במכשירים, ציוד וכוח-אדם. לעומת זאת, אתגרים אחרים הם עדייו משמעותיים, ועלולים להיות משמעותיים יותר אם אכן יתפתח גל שני של המגפה. הם יהיו משמעותיים גם במדינות אחרות שבהן הקורונה עדיין בעיצומה או לפני שיאה.

"קשה מאוד לשוחח עם הרופאים על מה שיקרה אם וכאשר המחלקות יתמלאו, כפי שקרה באיטליה או בניו יורק", אומר פנסטר. "הם נמנעים מלחשוב על כך משום שזו נקודה שאף רופא לא רוצה להגיע אליה". אולם בכל זאת הסכימו חלק מהרופאים לחשוף את הצרכים שהם צופים לשלב הזה. אתגרים אחרים רלוונטיים ל"שגרת קורונה", התקופה שבה אנחנו נמצאים עכשיו.

איך מונעים ממכונת הנשמה להפיץ וירוס?

אחד הפתרונות שכבר ניתנו במסגרת הפרויקט הזה מדגים עד כמה מהירה יכולה להיות התשובה כאשר מחברים את האדם הנכון עם הצורך הנכון. חברת תמר רובוטיקה, בראשות נועם חסידוב, נענתה לצורך בבידוד חולים בתוך המחלקות. הצורך לבודד כל חולה נבע מכך שמכשירי הנשמה פחות פולשניים, שיועדו לחולים במצב בינוני, מפיצים את הווירוס לכל עבר. צורך שעלה הוא למנוע את התפוצה הרחבה של הווירוס גם במקרים של הנשמה במכשירים הפחות פולשניים. החברה פיתחה עבור בית החולים מעין אוהל שמתלבש מעל ראשו של המטופל כשהוא מונשם, ומאפשרת לבצע הנשמה כזו בלי שהווירוס יתפזר.

מוצר נוסף שכבר יושם ורלוונטי גם לאחר הירידה במספר החולים הוא מערכת לניהול כוח-אדם שיוצרת את "הקפסולות" הדרושות כדי להעסיק את הצוות בתפוקה מקסימלית ועדיין להפחית ככל הניתן את שיעורי ההדבקה.

"פיתחנו את המערכת במהירות רבה", מספר פנסטר. אבל מודה כי ההטמעה הייתה מורכבת יותר. "בשלב הזה, כאשר המגפה החלה להיחלש, ראינו פחות נכונות של בתי החולים לשתף פעולה, אף שפתרנו להם בהתנדבות צורך שהם העלו. נראה שכאשר מדד הפחד ירד, הם חזרו לעסוק במלאכה ולא בעתיד. אני לא בא בתלונות".

להכשיר כוח-אדם בהתכתבות

פרויקט נוסף בתחום מכונות ההנשמה הוא של רשת 8400, קבוצת המנהלים הבכירים בתחומי הבריאות, הכוללת מסלולי הכשרה ונטוורקינג למנהלים מכל מגזרי הבריאות - פרטי, ציבורי ושלישי. חברי הרשת, שלאחר ההכשרה ממשיכים לקדם פרויקטים בעולמות הבריאות, התחברו גם לצורך קידום פרויקטים הקשורים בקורונה.

דפנה מורביץ, מנכ"לית ומייסדת-שותפה ב-8400, מספרת שגם הם הקימו אתר שבו הזמינו את כל חברי הרשת להעלות בעיות ולהציע פתרונות ייעודיים לתקופת הקורונה, כמו בתקופות אחרות, אבל מהר יותר. "בתקופה הזו הפחתנו במאמצים אחרים. הצוותים התחברו עם רופאים, למדו את הנושאים, למדו דרכי פעולה, חיברו את הגופים הנכונים שיכולים להיות המוציאים לפועל". חלק מהפתרונות שנמצאו בתקופה זו עשויים להיות מאוד רלוונטיים גם לתקופה של אחרי הקורונה.

אחד האתגרים היה הכשרת כוח-אדם להפעלת מכונות הנשמה רבות. אחד ההסברים שנוטים לתת לאחוז התמותה הנמוך יחסית מקורונה בישראל הוא העובדה שגם רופאים פנימאים יודעים להנשים. אבל בחודש מרץ עלה חשש אמיתי שהצוות הזה לא יספיק.
את פרויקט "נושמים" הוביל ד"ר שי פייטלזון, מרצה באוניברסיטת בן גוריון ומכללת ספיר, ומנהל המרכז לבריאות מחוברת בספיר. הפרויקט נועד לתת הכשרה מהירה ומקוונת בהנשמה, ללא צורך בנוכחות של רופא בכיר. המוצר מתאים לא רק להכשרה של מי שלא השתמשו מעולם במכונת הנשמה, אלא גם ללימוד מהיר של שימוש במכונה חדשה, שנוחתת בארץ מחו"ל ומוטמעת במהירות במערכת הבריאות.

היום, כשהחשש ממחסור בצוות כבר עבר (לפחות בינתיים), אפשר להסב אותו בקלות להכשרה לשימוש במכשירים רפואיים אחרים, לאו דווקא בחירום.

בפרויקט היו שותפות גם חברת וויקס, צוות של מיכל קאהן והילה שמיר יחד עם הרופאים פרופ' מוטי קליין ופרופ' אלי קרקו שכתבו את התוכן.

יואב אברהמי, מנהל Wix Corvid וארכיטק תוכנה ראשי של Wix: "האתגר הגדול של אפליקציית נושמים היה הזמן. היה צורך ליצור אפליקציה נוחה לשימוש על ידי אלפי צוותים רפואיים בלו"ז של שבוע מרעיון לאפליקציה מוכנה. כל זאת, כאשר האפליקציה כוללת מספר רב של מרכיבים (קטלוג מכונות הנשמה, התראות, צ'ק ליסטים, מדריכים) ויכולת קלה לעדכן ולהוסיף נתונים עבור עוד מכונות. השימוש במוצר שלנו, Wix Corvid אפשר לנו ליצור את אפליקציה באיכות מעולה ובלו"ז הנדרש".

פייטלזון: "הייחוד של המוצר הזה הוא שפיתחנו אותו בתוך זמן קצר מאוד, מתוך תחושה של חירום. בתוך עשרה ימים הצלחנו להעלות את האפליקציה על שלושה מנשמים ולהציג אותה למשרד הבריאות, שם התלהבו מאוד וכבר הספיקו להעביר אותנו את כל האישורים הרפואיים, והנחיה שכל מנשם בארץ יצויד באפליקציית ההדרכה הזו".

אפשר באמת ללמוד הנשמה בהתכתבות, ועוד בזמן אמת?
פייטלזון: "מנשים הוא כמו טייס. הוא לוקח את המטוס להמראה, כלומר מכניס את המטופל להרדמה, ואחר כך מנחית אותו, כלומר גומל אותו מההנשמה עד שהוא יכול לנשום באופן עצמאי.

"האפליקציה מתאימה קודם כול לטיפול במונשמים בשלב שבין ההרדמה לגמילה, גם על ידי צוות פחות מיומן. המוצר עבר ולידציה על ידי 20 אנשי מקצוע שעברו עליו ונתנו הערות. משרד הבריאות העריך שניתן להתקין את התוכנה במנשם קיים בתוך שעה".

מורביץ מספרת על פעילות הרשת גם בחום אשפוזי הבית. "פעלנו בשיתוף-פעולה עם משרד הבריאות כדי לפתח תהליכים מאוד מואצים לאישור הוצאת טיפולים רפואיים למחלות שאינן קורונה לקהילה ולבית, גם לחולים קלים יותר אבל גם לחולים עם כשל חיסוני שלא כדאי להם להיות בבית החולים. זה היה פרויקט בהובלת רון צבר מחברת אשפוז הבית צבר".

מיכל גולדנר, סמנכ"לית רשת 8400, מוסיפה: "התשתית שנוצרה בשנתיים וחצי האחרונות אפשרה לכל היוזמות האלה לצמוח מתוך הרשת - במהלך המשבר וחלקן שממשיכות גם עכשיו. היה מדהים לראות את ההתגייסות ואיך גורמים מסקטורים ומעולמות תוכן שונים ולעיתים מתחרים, זנחו את האינטרסים העסקיים כדי לסייע ביחד לפתרונות סביב האתגרים השונים בתקופת הקורונה. היום אנשים חוזרים לשגרה, ולבעיות השגרה הבוערות אבל אנחנו עדיין רואים מחויבות גדולה לקידום נושאים תשתיתיים לאומיים שהם השלכות ישירות או עקיפות של התקופה האחרונה".

דרושים רובוטים לטיפול בחולים

ומהם הצרכים הבוערים שטרם סופקו ורלוונטיים גם לא במצב של קריסה? אחד הצרכים שעלו במיזם של פנסטר הוא רובוטים לטיפול בחולים המאושפזים בבידוד. זהו פרויקט שקיבל על עצמו פרופ' גל קימנקא מאוניברסיטת בר אילן.

"כשהחולים מאושפזים במחלקת הקורונה, מעת לעת הרופא לובש בגד ממוגן ונכנס. אבל מה קורה אם בינתיים צריך להחליף סדינים, להביא תרופות, לבדוק שכל הצינורות מחוברים כמו שצריך? זה מאוד מלחיץ וחדש לצוות, ודווקא רובוט מתאים לזה. לצלם, להסתכל, להביא. אם חלילה נגיע לגל שני עם 500 חולים ומעלה, כבר אי אפשר יהיה להתמודד בלי רובוטים".

בטח ייקח עוד זמן עד שנראה רובוטים מטפלים בחולים.
"להיפך, זה משהו שכבר החל. רובוטים כבר מסתובבים במחלקות, ואנחנו חושבים שייתכן שהם יקבלו בהמשך גם אחריות על נטילת הבדיקה הראשונה מהחולים שיש חשד שהם נדבקו בנגיף".

מי יחטא את המכשירים

לדברי פנסטר, צורך נוסף שעדיין לא סופק הוא המסלול שעוברים החולים החשודים כחולי קורונה בעת האבחון בבית החולים. ההערכה היא שהנגיף ימשיך להיות איתנו על אש קטנה, ועד לפיתוח חיסון, תישמר הדאגה מפני התפרצות נוספת. כיום, זמן ההמתנה שלהם במיון עד קבלת התשובה לבדיקת הקורונה הוא ארוך מדי. בדיקה אמינה לוקחת לפחות כמה שעות.

כמו כן, כיצד מבוצע הטיפול בקורונה במכשירים שאי אפשר להקצות רק עבור חולים במחלות זיהומיות, כמו מכשירי דיאליזה, MRI או צנתור? מכך נובעת שאלה איך מוודאים שהמכשיר מחוטא, אך גם שכל התור ותהליך ההמתנה בטוחים, שהרופא וצוות הסיעוד מוגנים.

"כבר קיימים פתרונות למניעת זיהומים הדדיים בבתי החולים, בגלל החשש מזיהומים מחיידקים עמידים. אבל הפתרונות לא טובים לקורונה, הם ‘בערך'. אלה מכשירים שמאוד קשה לחטא".

פנסטר מציין שההמצאות הגיעו מחברות מכשור רפואי, מהאקדמיה וגם מרופאים וצוות בית החולים. "יש אנשים כאלה שהמוח שלהם אף פעם לא מפסיק להמציא ולחשוב, ותמיד העלו פתרונות לבעיות שזיהו בשטח, אבל האינרציה בתחום הרפואי הייתה חזקה מהם", אומר פנסטר ומביע חשש שאחרי תקופה של פתיחות לרעיונות חדשים המערכת תחזור לאינרציה הקודמת.

תחושת החירום שהולכת ופוחתת גם מעלה את המחשבה על קניין רוחני. "כל עוד היינו בתוך הקורונה, כולם היו פתוחים מאוד לגבי המידע והפתרונות, העיקר שזה ייגמר כבר ובכמה שפחות נזק", אומר פנסטר. "ברגע שהמחלה הפסיקה לאיים ממש על החיים ועל הבריאות של כל אחד ועל בני משפחתו, ומנגד התחלנו לראות את הפתרונות מתהווים, החל השיח על הקניין הרוחני", אומר פנסטר. בשיח הזה שותפים הרופא, בית החולים, חברת המכשור הרפואי ועוד.

לשפר את הקשר בין בתי החולים לקופות החולים

אחד האתגרים שעדיין בוערים, אומר פנסטר, הוא החיבור בין קופות החולים לבית החולים שאינם של הקופה לצורך מניעת מחלות. "הקשר השתפר, אך הוא עדיין רחוק מלהיות אופטימלי, לדוגמה בכל הנושא של טיפול במחלות ריאה מרחוק, או מהבית. "תחום נוסף שדורש התייחסות הוא הקשר בין החולים לבני המשפחה. אנחנו לא רוצים שהם יעברו את זה לבד".

צרכים אחרים שעלו בסגרת הפרויקט של פנסטר הם הקושי לשנות מיקום של מטופלים בעלי משקל גבוה כאשר הצוות לובש בגדי מיגון; הצורך להפריד בין מטופלים באמצעות קירות ניידים; מערכת לחיזוי והתראה על חוסרים בציוד (למשל לבדיקות) וכן חליפות מיגון הרבה יותר נוחות וקלות ללבישה.

פנסטר אומר שהיה שמח אם גורם רשמי היה מחליף אותו בתפקיד שקיבל על עצמו. "צריך להיות גורם מתכלל שמגדיר את הצרכים של בתי החולים ומוצא את הגורמים שיכולים להיענות להם. אבל אולי זו לאו דווקא הייתה בעיה במקרה הזה, שלא הייתה שליטה מרכזית, כי הגיע מגוון רב של רעיונות יצירתיים שיושמו במהירות וברוח התנדבותית".

היוזמות שמתמקדות באוכלוסיות הפגיעות

צוות מיוחד של רשת 8400 עסק בסוגיה של מודעות בחברות הבדואית, החרדית  והערבית. "ישנן משפחות של 10 - 15 ילדים בלי סמארטפון לכל ילד. צוותים של 8400 שלחו חבילות של צעצועים, גם לבני ברק, בית שמש ואלעד, וגם ליישובים הבדואים", אומרת דפנה מורביץ, מנכ"לית ומייסדת - שותפה ב - 8400.

בימים אלה הדגש הוא על חוסן של אוכלוסיות שונות שהתמודדו וממשיכות להתמודד עם הקורונה והשלכותיה. כך, למשל, הוקם צוות שיעסוק בחוסן של הצוות הרפואי וצרכיו, כולל תמיכה פסיכולוגית. אמנם בסופו של דבר נמנע המצב הטראומתי של בחירה בין מטופלים, אולם העבודה בחוסר ודאות ובסכנת הדבקה ובידוד כבר הוכחו בעבר כבעייתיים לצוות.
אוכלוסייה נוספת שעדיין מתמודדת עם השלכות הקורונה היא האוכלוסייה המבוגרת. פרויקט "מתקרבים" הוא פעילות נוספת של ד"ר שי פייטלזון שמחברת את האוכלוסייה הוותיקה, אנשים שהם בריאים בעיקרון ואינם תחת אחריות הרווחה אך עלולים בתקופה כזו להיות לחוצים, מבודדים ומתוסכלים, למתנדבים שיספקו טכנולוגיות תקשורת מקוונות והדרכה לגביהן, וזיהוי ותמיכה בצרכים אחרים שלהם