"יש שורה של תובנות שעולות ומתחדדות בעקבות משבר הקורונה, במגוון תחומים. קודם כל, תמיד צריכים להיות ערוכים למשבר הגדול. המשק, העסקים, הרגולטורים, המדינה וכמובן משקי הבית". כך אומרת בראיון פרידה המפקחת על הבנקים בבנק ישראל, ד"ר חדוה בר, שמסיימת היום (ה') את כהונתה ומוחלפת על ידי יאיר אבידן. בחודשיים האחרונים עסקה בר במציאת פתרונות בזק להקלה על נפגעי משבר הקורונה, והיא אף דחתה את מועד פרישתה בשל המשבר.
"אחד הדברים שאנו רואים בשנים האחרונות הוא שהמשברים מגיעים בתדירות מאוד גבוהה. רק ב-2008 היה משבר שאמרו שמגיע אחת ל-25 שנה והנה, אנו באירוע גדול יותר ברמה עולמית ולא עברו 25 שנה. תמיד צריכים להיות ערוכים למשבר", היא אומרת בראיון ל"גלובס". "זה אומר שגם משקי הבית צריכים שיהיו להם רזרבות לימים קשים. חייבים להיות ערוכים לתקופות בהן ההכנסה תרד וגם העסקים צריכים להיות מוכנים עם קווי נזילות זמינים ועם מינוף שלא הורג אותם כשיש משבר ושאפשר להתנהל איתו לא רק בתקופות של גאות".
אולי המשבר מגלה לנו כציבור שהתמנפנו יותר מדי?
"לשמחתנו הגענו למשבר הנוכחי כמשק, כציבור וכמערכת בנקאית מאוד ערוכים. מאז 2008 המערכת הבנקאית פעלה בנחישות, ובהתאם להוראות הפיקוח, כדי להפנים את לקחי המשבר מ-2008. ההיערכות לתרחיש קיצון היא זו שהביאה את המערכת הבנקאית לכך שהייתה ערוכה ואיתנה כשמשבר הקורונה פרץ. לא רק ששמרנו על יציבות המערכת ופקדונות הציבור, וזה לא דבר מובן מאליו במשבר כה גדול, אלא גם ניתן היה לספק אשראי ולדחות החזרי אשראי ובכך לתת חמצן למשק הישראלי".
"לגבי מינוף משקי הבית בישראל הגענו בסך הכל מוכנים למשבר. המינוף בישראל לא גבוה ויחסית נמוך בהשוואה בינלאומית, וזה מזל גדול כי מינוף גבוה הוא מאוד מסוכן בימים רגילים ובוודאי בימי משבר וכניסה לאבטלה גבוהה. אך עדיין יש לבחון את ההתפלגות ולא רק את הממוצע, כשהמשבר הוא כה קשה ויש לצערי הרבה משקי בית שכרגע נפגעים מאוד ובהמשך השנה ייתכן ונראה יותר ויותר אנשים שהוצאו לחל"ת ובהמשך פוטרו ויקלעו לקשיים כלכליים. ברור שמי שהגיע מוכן וחסך בצד, מצבו יהיה יותר קל, בכל הנוגע ללעבור את המשבר. אלה שלא הגיעו למשבר מוכנים ושלא חסכו, יצטרכו לצמצם הוצאות. אחרי הכל אשראי הוא כמו מלח באוכל - בלי מלח התבשיל לא טעים, ואנשים צריכים אשראי בשביל לרכוש בתים וכו', אבל יותר מדי מלח זה מסוכן, וכך גם עודף אשראי".
צריך לשנות את המודלים של ניהול הון ושל ניהול סיכונים ברמת המערכת?
"בשנים האחרונות עשינו שינוי מאוד גדול ודרשנו מהבנקים להגדיל את כמות ההון שלהם משמעותית והם עשו זאת. גם איכות ההון השתפרה. נערכנו לתסריטי קיצון גם בסדר גודל של מה שקורה עתה".
בסקירה השנתית כתבת שהבנקים יעברו היטב ובאיתנות את המשבר עם פגיעה ברווחים. אבל, מה יקרה לבנקים וללקוחותיהם אם יהיה גל שני שיימשך לתוך 2021?
"גם בתרחיש המרכזי והיותר אופטימי כרגע של גל אחד נראה השפעה מאוד משמעותית על תוצאות הבנקים, הגם שאין חשש ליציבותם. אך גם בתרחיש של משבר נוסף, אנו בטוחים שהבנקים בישראל יעמדו בו ויישארו יציבים. בתחילת המשבר, כשהבנו את גודלו ושהבנקים ערוכים, קראנו הנגיד אמיר ירון ואני למנהלי הבנקים וביקשנו מהם לתמוך במשק. זה היה ב-9 במרץ, וביום שבת לאחר מכן הוזמנתי לאוצר והיה שם דיון מאוד רחב על הסגר. באותו זמן שאני באוצר, קיבלתי הודעות שהציבור עומד בתור לכספומטים ושאולי נוצרת פאניקה למשוך כסף מהבנקים.
"זה היה רגע מאוד מפחיד, ואולי הרגע הכי משמעותי בכל חמש שנות הקדנציה שלי. זאת משום שגם אם הבנקים מאוד יציבים ויכולים לשרוד את המשבר, הרי שאמון הציבור הוא קריטי ואם הוא מתערער, ראינו דוגמאות מהעולם מה קורה כשבנקים הגיעו לכשל. מיד פעלנו לשוחח עם הציבור ולהעביר מסר שאין שום קושי מבחינת הכסף שיש במערכת הבנקאית ושאין מה לרוץ ולמשוך כסף ושאם כספומטים יתרוקנו, הם ימולאו. ואני שמחה שהאמון של הציבור של הציבור בבנקים נשמר והוא גם התבטא בעלייה של קרוב ל-40 מיליארד שקל בפקדונות הציבור".
"מאוד הופתעתי מהפניית האש של מנכ"ל האוצר"
לדברי המפקחת, שהגיעה לתפקידה הנוכחי מתפקיד מנהלת הסיכונים הראשית של בנק לאומי, ישנה תובנה נוספת שצומחת מהמשבר הנוכחי והיא חשיבות המהירות. "חשוב לפעול מהר במשבר", אומרת בר. "תגובה מהירה של הממשלה ושל הבנק המרכזי היא קריטית כדי לצמצם את הפגיעה בעסקים, במשקי בית ובמשק כולו. בנושא הזה בנק ישראל בראשות הנגיד פעל מהרגע הראשון עם כל הארטילריה כדי להזרים נזילות למשק ולסייע לעסקים ולמשקי הבית. מהירות התגובה היא קריטית כדי לצמצם את הפגיעה במשק. יש להוריד את הכובע בנושא זה בפני הנגיד".
בעוד שהמפקחת היוצאת מפרגנת לראשי בנק ישראל על כך שזיהו מהר את גודל המשבר ואת העובדה שמדובר ב"דבר האמיתי" שמצריך שינוי תפיסתי ותגובה מהירה, הרי שבשוק עצמו נשמעו טענות רבות כנגד התנהלות משרד האוצר. במשק היו רבים שטענו שלראשי האוצר לקח זמן רב מדי כדי להפנים שמדובר במשבר יוצא דופן שמצריך שינוי פרדיגמות. בר מעדיפה שלא להתייחס לסוגיה זו ולהשאיר את התשובה לגורמים אחרים בבנק ישראל. עם זאת מנכ"ל האוצר היוצא שי באב"ד צוטט כמי ששלח אנשי עסקים להאשים את הבנקים שלא מסייעים להם כנדרש, במקום לתקוף את האוצר.
שי באב"ד / צילום: יונתן בלום, גלובס
מה דעתך על אמירותיו של באב"ד, הוא חצה גבול?
"לא שוחחתי איתו באופן אישי על האירוע הזה וראיתי אותו בטלוויזיה ולכן איני יודעת אם דבריו הוצאו מהקשרם. ככל שזה לא הוצא מהקשרו, זה פשוט לא נכון להתבטא כך, והסיבה לכך כפולה. אחת כי הבנקים למעשה מאוד נרתמו במשבר ומזל וטוב שהם המשיכו לספק את החמצן למשק בתקופה הקשה הזו ורואים זאת בנתונים חסרי התקדים של מתן ההלוואות. הייתה הירתמות אמיתית ומשמעותית של הבנקים לסייע למשק ולכן מאוד הופתעתי מהאמירה הזו.
"לצד זאת, יש עסקים קטנים שלא מקבלים אשראי גם עתה ומה שנדרש להם זה סיוע ממשלתי עם ערבות שמותאמת לסיכון בעת הזו. בהרבה מאוד מדינות מפותחות הערבות הממשלתית בקרן לעסקים קטנים הייתה הרבה יותר גבוהה מה-15% שניתנו בישראל. בעולם אפילו יש דוגמאות לערבות של 80%, 90% ו-100% מההלוואות. גם השלוחות של הבנקים הישראלים בארה"ב יכלו להצטרף לתוכנית של הממשל האמריקאי והן הצטרפו לתוכנית שבה הערבות הממשלתית היא 100% כך שהבנק הוא רק צינור להעברת כספים לעסקים הקטנים, כשבנוסף בעולם גם נתנו פרמטרים של הפיכת חלק מההלוואה למענק בתלות בהחזרת עובדים. לכן מאוד הופתעתי מהפניית האש של מנכ"ל האוצר. עם הסיוג כאמור במידה והדברים שפורסמו לגביו הוצאו מהקשרם. עם זאת, גם האוצר, בהובלת מנכ"ל אוצר, פעל 24/7 והגדיר תוכנית מאוד משמעותית גם בהשוואה בינלאומית (ה-80 מיליארד שקל שהגודלו) ושמשמעותית מאוד למשק הישראלי. הייתה פה פעולה גדולה ונחושה של הממשלה".
משרד האוצר העניק גישה לקרן הסיוע למתן אשראי בערבות המדינה לבנקים ולחברות כרטיסי האשראי בלבד (שכמו הבנקים מפוקחים על ידי בנק ישראל). יתר גופי המימון החוץ בנקאיים נשאר מחוץ למשחק, על אף שהם מעוניינים להצטרף.
מה עם הגופים החוץ בנקאיים, הם לא בשלים להצטרף למהלך?
"רבים מהגופים החוץ בנקאיים בחרו לעצור מתן אשראי. יש להם חשיבות מאוד גדולה למשק. ככלל זה שוק מאוד צעיר שצבר תאוצה בשנים האחרונות וחשוב שימשיך להתפתח כמערכת משלימה ומתחרה למערכת הבנקאית. אני חושבת שנכון להכניס גם את הגופים החוץ בנקאיים האחרים, שמפוקחים על ידי רשות שוק ההון, לקרן לעסקים קטנים, בוודאי אם תצא קרן נוספת לעסקים בסיכון גבוה עם ערבות ממשלתית יותר גבוהה, כפי שהאוצר אמר שהוא מתכוון לעשות. אני מעריכה שאם הם יוכנסו לאותה קרן יהיה להם יותר קל לגייס נזילות בשוק ההון ומגופים מוסדיים. חשוב שתיעשה חשיבה על זה והם יהיו חלק מהשחקנים גם בעת משבר ולא רק בעת רגיעה".
"הבנקים נכנסו מתחת לאלונקה"
עם פרוץ המשבר, בסיוע ובתמיכה של הפיקוח, יצאו הבנקים במתווה עצמאי של "גרייס" - דחיית החזרי ההלוואות בכמה חודשים. מאז המתווה אוחד למתווה כולל לכלל המערכת, וישראלים רבים דחו את התשלומים בכמעט חצי מיליון הלוואות. אבל לא מדובר בהטבה חינם. אמנם הבנקים לא גובים עמלות בגין דחיית ההחזרים, אך התשלומים שנדחים לא קטנים ואף גדלים בשל הריבית שנלווית להם.
היקף הניצול הגבוה של "הגרייס" שהעניקו הבנקים, מרמז שאולי גם מי שלא היה חייב לנצל את ההטבה, ניצל אותה. הציבור לא מודע מספיק כדי להבין שיש לזה מחיר?
"ההקלה שניתנה על ידי הבנקים ממש מהרגע הראשון של המשבר היא מאוד מהותית בסיוע למשקי הבית ולעסקים. זו הזרמת חמצן לטווח הקצר ושההשפעה שלו היא צמצום דרמטי של כמות משקי הבית והעסקים שיגיעו לפשיטת רגל. אם הם היו צריכים להמשיך ולשלם החזרי הלוואות כרגיל, רבים היו פושטים רגל. הדחייה מאפשרת לחכות לפתיחת שערים ורישום הכנסות. זו הירתמות אדירה של הבנקים שנכנסו מתחת לאלונקה. אבל, חלק מהציבור לא הבין כי יש לזה מחיר ודחיית תשלום זה כמו לקיחת הלוואה חדשה ויש לזה מחיר של הריבית. זה גם יצר כעס מסוים, כשבעקבות ההסברים היו לקוחות מעטים שביקשו לחזור בהם ולבטל את בקשת הדחייה והבנקים נעתרו לזה. הבנקים מאפשרים לבטל דחייה כאמור".
ומה עם העצמאי שאיבד את מקור ההכנסה שלו וגם ביום שאחרי תקופת הגרייס יהיו לו בעיות בהחזר "כרגיל", כולל עיקולים ופגיעה בדירוג האשראי?
"באיזשהו שלב משק הבית או העסק יצטרך להתאים את ההתנהלות שלו למצב שלו, ולצמצם הוצאות בהתאם. זה נדרש כבר ומיד. מי שחושש שיפוטר או שהעסק שלו יגיע לכשל, כבר עכשיו צריך לעשות תוכנית היערכות לאיך הוא מתנהל על רקע המשבר האישי שהוא חווה".
נשמעו המון טענות כנגד הבנקים, שהיו קשים ללקוחות רבים - לא העמידו אשראי או נתנו חלק ממה שהלקוח היה צריך וגם דרשו ריביות גבוהות. הבנקים התנהלו בצורה בעייתית ללקוחות או שהדרישות הגבוהות מוצדקות?
"בסופו של דבר הבנקים היו מאוד קשובים ופעלו באמת לטובת המשק ובתוך זה לעסקים ולמשקי הבית. הם עשו זאת בצורה נחושה ומהירה וצריך גם לדעת לפרגן. היו גם רגעים שבהן הועלו הריביות וחשבנו בבנק ישראל שנכון וחשוב שהבנקים יהיו יותר קשובים לקושי של הציבור במשבר הזה ושההקשבה גם תתבטא באי העלאת הריביות במלוא העלאה שנדרשת מהסיבות הכלכליות, הטובות. הרי שוק ההון עצמו גילם העלאת ריביות אדירה בזמן המשבר וגם ממשלת ישראל כשלוותה שילמה ריבית הרבה יותר גבוהה על החוב שלה - וזה בגלל שרמת החוב שלה עלתה. והריבית משקפת רמות סיכון, וזה לא בלתי סביר שבנק ירצה להעלות ריביות בגלל העלייה בסיכון ובעלויות גיוס הכסף. אבל, קראנו לבנקים לסייע לציבור גם במחיר פגיעה בשולי הרווח שלהם. הבנקים היו קשובים ומאותו רגע ראינו שינוי בהתנהלות. להוציא משכנתאות, הייתה ירידה בריבית, בעיקר באשראי לעסקים קטנים".
שלט סגירה על חלון הראווה של חנות קטנה בתל אביב. בעקבות הסגר הרבה עסקים הגיעו לידי פשיטת רגל / צילום: איל יצהר, גלובס
המפקחת היוצאת הרימה כמה דגלים במהלך כהונתה, שנמשכה כחמש שנים, ואחד מהם היה התמיכה בדיגיטציה מוגברת בבנקאות. זה משתלב עם עוד תובנה שהתחדדה אצלה בעקבות משבר הקורונה. "המשבר הזה מחדד את היתרון הגדול שיש לעולם הדיגיטלי, ובוודאי הבנקים, והוכיח את עצמו במשבר", אומרת בר. "85% מהסניפים נסגרו בזמן המשבר ולמרות זאת הבנקים המשיכו לתת שירות חיוני לכל הציבור הרחב בזכות הממשקים הדיגיטליים שבנו בשנים האחרונות. זה רמז לבאות ואני מאמינה שבהרבה תחומים, לא רק בנקאות ופיננסים, נראה דיגיטציה והתאמה של חברות".
האם המשבר מצריך אולי גם חשיבה והיערכות מחודשות על מבנה הפיקוח הפיננסי בישראל - שכולל את הפיקוח על הבנקים, רשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון ורשות ניירות ערך? נראה שבזמן המשבר כל רגולטור פעל אחרת ומהפריזמה שלו.
"כל הרגולטורים פעלו במשבר הזה מאוד מהר מול הגופים שהם מפקחים עליהם ובסמכויות שיש להם. לאורך כל המשבר היה לנו שיח על הצעדים שנדרשים. אין ספק שהמשבר עורר דילמות מאוד מורכבות אצלנו - אצל כל רגולטור, ולעתים עם חפיפה בין רגולטורים. יש לזכור כי לא תמיד יש תשובה של שחור או לבן ושאיתגור הדדי הוא גם חשוב. לכן, זה שאין מונוליטיות של מחשבה זה גם יתרון של המבנה הקיים. לפחות כרגע איני חושבת שיש תובנה חזקה שעולה מתוך המשבר לגבי מבנה הפיקוח. אך אנו עוד בשיאו של המשבר והתובנות לפי שעה הן תובנות חלקיות בלבד. נידרש לעוד הפקת לקחים לעצמנו ואיך עלינו להיערך למשבר הבא או לגל הבא של המשבר הזה".
"עסקת מזרחי טפחות-אגוד עדיין על הפרק"
התקופה האחרונה הייתה סוערת למערכת הבנקאית לא רק בגלל מגפת הקורונה. כך, אחרי כמעט עשור, בסוף אפריל הגיע בנק הפועלים להסדר עם הממשל האמריקאי וסגר בכך את פרשת המעורבות שלו, של לאומי ושל מזרחי טפחות בסיוע להעלמות מס ללקוחות אמריקאים. הפרשות הללו עלו לציבור בישראל באובדן מיליארדי שקלים משווי הבנקים ומפוטנציאל האשראי שניתן היה להעמיד בכספים אלה לולא היו משולמים לקנסות.
עכשיו שהפרשות בארה"ב הסתיימו, אפשר לשאול - היה כשל ייחודי לבנקים הישראליים?
"החקירות של רשויות המס נגד שלושה בנקים ישראליים הן לא ייחודיות לישראל. הן בוצעו נגד בנקים רבים ומובילים בעולם. אולי נתחיל בחצי הכוס המלאה באירוע הקשה הזה והוא שהחקירות האלה מאחורינו וזה מאפשר לבנקים לצאת לדרך חדשה. הבנקים, הפיקוח ומדינת ישראל, הפיקו את כל הלקחים כדי להבטיח שאירוע כזה או דומה לו בהיבטי ציות לא יקרה. זה מאוד חשוב. אגיד שברמה הפרטנית, שלגבי הפועלים אני רואה אינדיקציה מאוד חיובית בכך שהרשויות בארה"ב לא דרשו מהבנק שיהיה לו מוניטור מטעמן. לדעתי יש בזה אמירה מאוד חזקה שהרשויות בארה"ב חושבות שהבעיה טופלה בבנק הפועלים".
ועדיין, מדובר בקנסות אדירים וכמעט איש מהמנהלים לא שילם, חוץ מהציבור.
"הפיקוח עשה מאמצים ניכרים מול הבנקים לשינוי פרקטיקות וחיזוק פונקציות הציות בבנקים. גם החקיקה בישראל התאימה את עצמה - היא הגיעה בפיגור. הנחנו את מזרחי טפחות ואת הפועלים למנות ועדות שיבחנו זאת. כמו כן, זה אירוע של העבר והוא אירוע מאוד קשה שכל מנהל סיכונים וקצין ציות בכל גוף, פיננסי ועסקי אחר, צריך ללמוד ממנו ולהסיק מסקנות לעתיד. ציות זה לא רק מעולמות של אי סיוע להעלמות מס. זה רחב הרבה יותר - זה ציות לחוקים, ויש הרבה מאוד חוקים בארץ ובעולם. לכן על הגופים לציית לחוקים וגם להבין לאשורם את השינויים בחקיקה ובאכיפה".
סערה נוספת שהעסיקה את המערכת הבנקאית בחודשים האחרונים הייתה מיזוג מזרחי טפחות ובנק אגוד. רשות התחרות הייתה נגד המיזוג, אך בר דווקא תמכה בו. עם זאת, משבר הקורונה קטע את המהלך.
עסקת מזרחי טפחות-אגוד עדיין על הפרק?
"העסקה בהחלט על הפרק אבל נדרש לאגוד עוד זמן".
אלדד פרשר, מנכ"ל מזרחי טפחות / צילום: איל יצהר
תהליך נוסף שקשור לבנק מזרחי טפחות ונראה שאינו מתקדם בצל מגפת הקורונה, הוא הליך איתור המנכ"ל. אחרי שאשתקד פרשו מנכ"לי הפועלים, דיסקונט ולאומי והוחלפו בהמשך אותה שנה במנכ"לים חדשים מתוך הבית ומחוץ לענף, גם מנכ"ל מזרחי טפחות אלדד פרשר הודיע בפברואר האחרון על פרישה. היו"ר משה וידמן הוא שמנהל את הליך האיתור, שמתמשך, כשבינתיים פרשר נשאר בתפקידו ואין חדשות לגבי מי שיחליף אותו.
את שבעת רצון מההליך שמתנהל, בצל משבר הקורונה?
"עם פרוץ המשבר, הדירקטוריון של בנק מזרחי טפחות עצר זמנית את תהליך החלפת המנכל וביקש מהמנכ"ל המכהן להמשיך בתפקיד, זאת כדי ליהנות מניסיונו של המנכ"ל המכהן בניהול משבר כה משמעותי וגם כדי לאפשר הליך בחירה פרסונאלי ולא בזום. לנוכח המשבר החלטה זו היא סבירה ביותר".
"העזיבה של נכט מצערת אותנו"
במחצית השנייה של 2019 המפקחת על הבנקים ונגיד בנק ישראל התגאו בכך שנתנו רישיון, מותנה, לבנק חדש בישראל - הבנק הדיגיטלי שייסד מריוס נכט ושצירף אליו כבעלים את פרופ' אמנון שעשוע, ממייסדי מובילאיי ואורקום והיום, בין היתר, בכיר באינטל. בבנק המרכזי תלו תקוות רבות בבנק החדש, שאמור להשפיע על שוק הבנקאות העתידי באמצעות יצירת תחרות חדשה באופייה. זה גם היה הבנק הראשון שהפיקוח על הבנקים אישר מזה ארבעה עשורים מלאים. אלא שבימים האחרונים נודע כי המייסד נכט עוזב את הבנק שייסד ומעביר את מניותיו בו לשעשוע שמתכוון להמשיך בהקמתו, כשבפיקוח ובסביבת הבנק נוקבים באמצע 2021 כמועד היעד להתחלת פעולתו.
בנק ישראל העניק בהתרגשות רבה רישיון לבנק לראשונה מזה 41 שנים, ועכשיו המייסד פרש מהפרויקט. זה מאכזב?
"אכן אחד הרגעים המשמעותיים בתפקיד היה כשהצלחנו לתת רישיון לבנק הדיגיטלי הראשון, אחרי כ-40 שנה שלא נתנו רישיון לבנק. זה היה רגע מאוד מרגש כי הוא סיכם המון צעדים שעשינו להסרת חסמים לכניסה של בנקים חדשים. העזיבה של מריוס נכט אכן מצערת אותנו. הוא יזם מוביל ושמחנו על כך שהוא קידם את הנושא והצטערנו על שהחליט לצאת. עם זאת, אני מאוד שמחה שפרופ' אמנון שעשוע ממשיך ורתום לחלוטין לקדם את הבנק הדיגיטלי. נפגשנו עמו גם אחרי ההחלטה שלהם להיפרד ועם כל הצוות של הבנק הדיגיטלי, והם מאוד נחושים להתקדם ולהמשיך - והם הראו לנו שהם אכן מתקדמים לפי לוחות הזמנים ולמרות הקורונה, ואני אופטימית ובטוחה שהם יפתחו את השערים לציבור לפי התוכנית המקורית".
חדוה בר, אמיר ירון, מריוס נכט ואמנון שעשוע/ צילום: דוברות בנק ישראל
זו תהיה בשורה לתחרות?
"זו תהיה בשורה גם ברמת הבנק הדיגיטלי וגם ברמת המערכת כולה כששאר הבנקים יבינו שזה לא מועדון סגור ושיכולים וצריכים להיכנס גם שחקנים חדשים מדי פעם ושעליהם להתאמץ ולהתחרות על הלקוחות בשירות ובמחירים. יחד עם שאר הצעדים שעשינו, כמו הפרדת חברות כרטיסי האשראי והגדלת היכולת של הגופים החוץ בנקאיים לפעול באמצעות מאגר נתוני אשראי, זה יגדיל את התחרות על משקי הבית ואני מקווה שגם על העסקים הקטנים".
בהקשר זה נציין כי בסקירה השנתית של הפיקוח על הבנקים שפורסמה אתמול נכתב בין היתר כי ישנן "כמה קבוצות נוספות שבוחנות את האפשרות להקים בנק חדש" והן "מקיימות קשר עם הפיקוח על הבנקים".
כשמתייחסים לתחרות ולמבנה השוק, צריך להזכיר את חברות כרטיסי האשראי, שיצאו אשתקד משליטת הבנקים - ישראכרט ומקס (לשעבר לאומי קארד), ולצדן כאל שבבעלות דיסקונט והבינלאומי. הן הפכו למחוללות התחרות שקיווית שיהיו?
"למרות שההפרדה של חברות כרטיסי האשראי בפועל התרחשה לפני זמן לא רב, כבר רואים שהחברות הפכו למתחרות בתחום האשראי הקמעונאי, כשנתח השוק שלהן עלה, וגם בתחום התשלומים אל מול העסקים הקטנים. עם זאת, זו רק תחילת הדרך העצמאית של החברות ואני מקווה שנמשיך לראות אותן מתפתחות והופכות לשחקניות דומיננטיות בשוק".
"החלום להיות מפקחת - מאוד ראוי"
בראיון קודם ונרחב ב"גלובס", שפורסם לפני כחצי שנה, שיתפה בר בכך שהמינוי שלה לתפקיד הממונה היה עבורה סגירת מעגל והישג שאליו שאפה במשך שנים, בעיקר מהימים שבהם החלה את דרכה בבנק ישראל, אגב, באותו חדר עם צעיר אחר בשם דודו זקן, שגם הוא כיהן בתפקיד ברבות השנים. בר אמרה כי כבר בגיל 25, כשהצטרפה לבנק המרכזי, "התאהבתי בתחום הפיננסי ובפיקוח על הבנקים, והתגבש אצלי החלום להיות המפקחת על הבנקים".
בעבר היא הייתה נציגת מדינת ישראל בדירקטוריון הבנק האירופאי לשיקום ופיתוח (EBRD) בלונדון ולאחר מכן בכירה בבנק לאומי, אליו הצטרפה כסגנית ראש חטיבת שוקי הון. בהמשך היא התמנתה למנהלת הסיכונים הראשית בלאומי והצטרפה להנהלת הבנק המסחרי. עתה היא מסיימת כהונה מקצועית שזיכתה אותה בהערכה, ושבמהלכה קידמה שורת מהלכים בהם ייעול המערכת, הטמעה והגברת הטכנולוגיה וקידום מערכי התשלומים. בתקופתה קודמו, בין היתר, מהלכים שנועדו לשפר את הפלטפורמה לתחרות בתחום הפיננסים, ובהם גם יציאתן לעצמאות של שתי חברות כרטיסי האשראי של הפועלים ושל לאומי. כמו כן, במהלך כהונתה חוותה בר לחצים חריגים מכפי שחוו קודמיה מכיוון המערכת הפוליטית שתקפו את הבנקים ואת התנהלותם, ולא אחת הציבו אתגר לבנק ישראל.
שאפת לתפקיד המפקחת שנים רבות. במה הוא לא תאם את הציפיות שלך?
"אכן כבר בגיל 25, כשהתחלתי לעבוד בפיקוח על הבנקים, גיבשתי חלום להגיע להיות המפקחת על הבנקים, ולשמחתי הרבה הצלחתי להגשים אותו 22 אחרי, כאשר הנגידה ד"ר קרנית פלוג, בחרה בי לתפקיד. היום כשאני מסיימת את הקדנציה אני יכולה לומר שהחלום היה ראוי מאוד, שכן מדובר בתפקיד מאוד משמעותי, מרתק, וכזה שמשפיע על כל פרט ועסק במשק, בין אם הוא יודע זאת ובין אם לא. זו הייתה זכות גדולה למלא תפקיד זה".
מה תעשי עכשיו עם סיום הכהונה?
"אני מאחלת לעצמי שאמצא תפקיד ניהולי משמעותי בסקטור העסקי. כידוע מוטלת עלי חובת צינון של שנה, לפי חוק, אל מול הגופים שעליהם פיקחתי וכמובן אקיים חובה זו".
ולסיום, יש האומרים שהגיע הזמן לבטל את הסודיות הבנקאית בעניינים שיש בהם אינטרס לציבור. מה דעתך לגבי זה? זה פוגע בשקיפות ומאפשר לא אחת להעלים דברים שמוטב היה לו היו מתפרסמים.
"אני שותפה לעמדה שצריך להמשיך ולהגביר את השקיפות והדיווחיות לציבור על פעילות הפיקוח על הבנקים ועל התפתחויות בבנקאות. בשנים האחרונות, בעקבות הציפייה וגם הביקורת הציבורית, עשינו קפיצת מדרגה במידע שהפיקוח על הבנקים מפרסם לציבור. כך לדוגמה, אתמול (ד') פרסמנו סקירה שנתית מאוד מקיפה שדנה בנושאים רבים ומהותיים בתחומי הבנקאות שיש בהם אינטרס לציבור.
בשנה האחרונה התחלנו לפרסם לציבור סקירות תקופתיות שבהן מידע על הביקורות שהפיקוח ביצע בתחומים שונים בבנקים, על הממצאים שעלו באותן ביקורות ועל הדרישות שהפיקוח דרש לתיקון ליקויים. עם זאת, חשוב להבין שלא כל המידע יכול להתפרסם לציבור, ואין לכך גם תקדים במדינות מפותחות. כך לדוגמה, פרסום מידע פרטני על לווים בבנקים יפגע בפעילות לווים עסקיים בישראל, והמחיר של צעד כזה למשק יהיה גדול מאוד".
בפיקוח התכוננו לתרחיש מגפה כבר ב-2013
משבר הקורונה נחשב למשבר הכלכלי הגדול ביותר מאז שנות ה-30 במאה שעברה. מדובר במשבר קיצוני שלדעת רבים כולל פגיעות נרחבות מכפי שמישהו העריך קודם לכן. זאת בגלל שמדובר בהתגשמות מקרה קיצון שכולל עצירה בפועל של הכלכלה המפותחת לפרק זמן ניכר. אבל, מסתבר, התסריט שקורה כיום כבר הוערך על ידי הפיקוח על הבנקים בבנק ישראל.
בשנת 2013 הפיקוח העביר למערכת הבנקאית "תרחיש ייחוס בנושא פנדמיה", כאשר התרחישים שהוכתבו אז לבנקים "התבססו על התרחישים הלאומיים באותה תקופה וכללו פירוט של ההשפעות העיקריות על המערכת הבנקאית". בבנק ישראל קבעו אז את עיקרי תרחיש הפנדמיה: "מגיפה הגורמת לתחלואה בהיקף נרחב. במהלך המגפה צפויים להיסגר בתי ספר ומוסדות חינוך ולעתים אף יוטל סגר על אזורים מסוימים. כמו כן צפוי צמצום במתן שירותים בסיסיים ושירותים ציבוריים לאזרחים, וצפויים קשיים באספקת מוצרים קיומיים ובתפקוד המשק החיוני".
במסגרת זו העריכו בבנק המרכזי היעדרות ממוצעת של 50% מהעובדים מעבודתם למשך 2-3 שבועות בתקופת שיא השפעת הפנדמית (עקב הידבקות שלהם או של בן משפחתם), והיעדרות לסירוגין של 10%-20% מהם בממוצע בשלבים אחרים של המגפה, אפשרות לעיכובים בתיקון תקלות עקב היעדרויות עובדים, בעיות ברמת שירות של ספקים קריטיים עקב היעדרות רבה של עובדים, ביקושים רבים למזומנים בתקופת השיא של הפנדמיה ולחץ על שירותים בנקאיים "מרחוק" (שירותי אינטרנט ומוקדים טלפוניים), וצמצום משמעותי בשירותי דלפק בסניפים. כל אלה ועוד קרו במרץ ובאפריל השנה ביתר שאת.
בפיקוח מספרים כי המערכת הבנקאית עמדה באותו מבחן קיצון, והם מציינים כי גם כיום המערכת הבנקאית עומדת במה שמשבר הקורונה הביא לפיתחה.
***גילוי מלא: מריוס נכט הוא בן הזוג לשעבר של ענת אגמון, מבעלות השליטה ב"גלובס". השניים מצויים במחלוקת אישית וכלכלית