דעה: מדוע גברים גרושים מקופחים בקצבאות, מענקים ונקודות זיכוי

בית הדין הרבני דן בשבוע שעבר בבקשתו של אב להעביר לידיו את המענק בסך של 500 שקל עבור כל ילד, שהעניקה המדינה לאזרחים בתקופת הקורונה. המענק הופקד בחשבון הבנק שאליו משולמת קצבת הילדים מהביטוח הלאומי, לרוב חשבון הבנק של האם, שמשמשת גם כהורה המשמורן.

בית הדין הרבני קיבל את טענת האב, לפיה המענק צריך להתחלק בין ההורים, מאחר שתכלית המענק הייתה השתתפות המדינה בהוצאות עבור הילדים, ובניגוד לימי השגרה, בתקופה הקורונה הילדים חלקו את זמנם בין בתי שני ההורים באופן שווה, כך שלאב נוספו הוצאות ישירות על הילדים, מעבר לדמי המזונות שהוא משלם לאם.

המחלוקת שעלתה במסגרת החלטה זאת משקפת בעיה רחבה הרבה יותר מאשר המענק החד-פעמי של תקופת הקורונה. בעוד שמרבית ההורים הגרושים בימינו מקיימים משמורת משותפת, והילדים חולקים את זמנם בין בתי ההורים בהיקף כמעט שווה, האמהות הן עדיין הגורם הדומיננטי, הן בקבלת הקצבאות והמענקים והן בקבלת נקודות הזיכוי, והרשויות אינן מעדכנות את הנהלים כך שיתאימו למציאות שהשתנתה.

לגבי קצבאות הילדים, מדובר לא רק בקצבה החודשית הרגילה בסך של 152 שקל, אלא במענק שנתי נוסף בסך של 1,021 שקל לכל ילד, לכאורה עבור השתתפות בהוצאות הלימוד של הילד, אך למעשה מדובר בכסף מזומן שנכנס לחשבון הבנק ללא תנאים. קצבאות אלה ניתנות להורה אחד בלבד, כך שגם אם הילד מבלה מחצית מזמנו אצל ההורה האחר, הביטוח הלאומי מסרב לפצל את הקצבה בין חשבונות ההורים.

התוצאה היא שאבות נהנים מקצבת הביטוח הלאומי רק אם הם ההורים המשמורנים הבלעדיים, מצב שאינו שכיח כלל. אומנם אין הכרח שהקצבה עבור כל הילדים תעבור לאותו חשבון בנק, אך אם להורים יש מספר אי זוגי של ילדים, הפתרון האפשרי היחיד לחלוקה שוויונית הוא הפתרון שנתן בית הדין הרבני - לחייב את ההורה שמקבל את הקצבה או המענק, להעביר מחצית ממנה להורה השני. מדובר בסיבוך מיותר שמכביד על ההתנהלות ועל ההתחשבנות בין ההורים.

קיפוח האבות הגרושים משתרע גם על נושא נקודות הזיכוי במס הכנסה. גם הפעם מדובר בסכומים משמעותיים, מכיוון שערכה של כל נקודת זיכוי עומד על סך של 2,628 שקל בשנה, המקוזזים מהחוב למס הכנסה.

גם במקרה זה המדינה, מסיבה היסטורית, מאפשרת רק להורה אחד ליהנות מנקודות זיכוי בגין ילד, ואותו הורה הוא ההורה המשמורן, שמקבל גם את קצבת הילדים מהביטוח הלאומי, כלומר כמעט תמיד האם.

במקרים השכיחים כיום, בהם מתקיימת משמורת משותפת, המדינה אינה מוכנה לפצל את נקודת הזיכוי בין ההורים. למעשה, אם גרושה מקבלת נקודות זיכוי עבור כל אחד מהילדים (כמו אם נשואה), ובנוסף נקודת זיכוי על עצם היותה גרושה, כלומר אם חד-הורית, וכן נקודת זיכוי על עצם היותה אישה ולא גבר.

האב יוכל לקבל רק נקודת זיכוי אחת בתנאי שישלם לאם מזונות, בעוד שבתיקי גירושים רבים כיום, בהם מתקיימת משמורת משותפת, כלל לא נקבעים דמי מזונות, אלא רק חלוקה שווה של ההוצאות החריגות של הילדים.

בשנת 2013 עמותת "הורות משותפת" עתרה לבג"ץ בדרישה להורות לרשות המסים לחלק את נקודות הזיכוי בין הורים החולקים משמורת משותפת. תגובת המדינה הייתה שאכן ראוי וצודק לעשות כן, והנושא נמצא בטיפול במסגרת חקיקת התיקונים של חוקי המשמורת והמזונות בישראל. תיקונים אלה נמצאים בהליכי חקיקה לכאורה מזה כ-15 שנה, וסופם אינו נראה באופק.

אם לא תהיה פנייה נוספת לבג"ץ, שיקצוב למדינה זמן מוגבל לתיקון העוול, יצטרכו בתי המשפט להמשיך ולערוך את ההתחשבנות בין ההורים בעצמם.

עו"ד ליהיא כהן-דמבינסקי עוסקת בדיני משפחה וירושה, בעלת אתר בנושא