המחסור בקרקעות פנויות, וההתיישנות של מבנים ותשתיות, העלו את תחום ההתחדשות העירונית למרכז סדר היום בתחום הבנייה. למרות הידע העצום שנצבר עד כה, והמעורבות של שלל גורמים בתחום הנדל"ן - החל מחברות הבנייה, ודרך משרדי עורכי דין, שמאים ועוד, פרויקטים סובלים עדין מחסמים רבים שזקוקים לפתרונות. לפני כשבועיים פורסם דוח להסרת חסמים בהתחדשות עירונית, עליו חתומות ראש אשכול נדל"ן במחלקת יעוץ וחקיקה (אזרחי) במשרד המשפטים, עו"ד כרמית יוליס, ועו"ד אסתי בס ורהפטיג - אף היא ממשרד המשפטים. וזאת בשיתוף הרשות להתחדשות עירונית. הדוח עוסק בחסמים, ואף מציע דרכים לפתרונם.
סעיף מרכזי שכלול בו, מצביע על המצב הקיים בו נדרשת הסכמת 80% מבעלי הדירות במתחם, בכדי לקדם פרויקט. בהקשר זה מוצע להוריד את הרוב הנדרש לשני שלישים. חסם אחר בו נתקלים יזמים רבים שמסתערים על מתחמי פינוי-בינוי ומתחילים להחתים דיירים הוא נושא ההתמודדות עם עבירות הבנייה הרבות שקיימות בשטח. לעתים מדובר בדיירים שהשתלטו על שטח מהחצר המשותפת, ויצרו לעצמן מעין "דירת גן". או דיירים מהקומה העליונה שסידרו לעצמם במשך השנים מעין דירת גג. לצד אלה, כאמור, מתייחס הדוח שכולל 44 עמודים לסעיפים נוספים רבים.
ימים ספורים לאחר פרסום הדוח, חשף "גלובס" את כללי האתיקה החדשים שריכז פורום המקרקעין בלשכת עורכי הדין, ושמטרתם להסדיר את הכללים הנהוגים עבור עורכי דין שפועלים בתחום. נייר העמדה של הלשכה נכתב לאחר שבמשרד המשפטים, פנו אליהם בינואר האחרון ותיארו את המצב סביב כללי האתיקה כ"כשל שוק".
הצטרפו לשיחת אחד על אחד עם כרמית יוליס שמגיעה לענות על כל השאלות הבוערות.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.