עם אזהרת "עסק חי", חברת התעופה אל על מפרסמת היום (ה') את דוחותיה הכספיים לשנת 2019, אחרי שתי דחיות במועד הפרסום. מנכ"ל החברה גונן אוסישקין מגיב ל"גלובס" על הדוחות ועל תוכנית ההתייעלות שהציגה החברה לאוצר בתקווה לקבל אישור להלוואה בהיקף 400 מיליון דולר בערבות מדינה בשיעור של 82.5%.
שנת 2019 הייתה שנה מצוינת לחברות התעופה, רבות מהן הגיעו לשיאי רווחים' ואצלכם ההפסד גדל מ-52 מיליון דולר ב-2018 ל-60 מיליון דולר ב-2019.
אוסישקין: "גם אצלנו 2019 הייתה שנה טובה, כשאנחנו מנטרלים השקעות חשבונאיות על מימון המטוסים. יש סעיפים בדוחות שהייתה להן השפעה של 18 מיליון דולר בכל מיני הוצאות בתוך החברה, כולל הוצאות חד-פעמיות שקשורות להחלפת המטוסים. תזרים הנזילות גדל ב-200 מיליון דולר, מה שמצביע על חוסן הפעילות העסקית של החברה בשנת הפעילות הקודמת".
משרד האוצר הציג את אל על כחברה מאוד לא יעילה שנכנסה למשבר הזה בעמדת נחיתות קשה, כולל מינוף גבוה מאוד לעומת חברת תעופה אחרות, ומכאן נימק את הקשחת התנאים לאישור לערבות המדינה להלוואה.
"למשרד האוצר יש אינטרס להראות שהחברה לא יעילה. כל חברות התעופה, גם אם הן יעילות יותר או פחות, לא יכולות להתמודד עם משבר בסדר גודל של משבר הקורונה, ולראיה - ממשלות הזרימו או מזרימות מיליארדי דולרים".
אחרי חודשים של דיונים, נדמה שהגעתם לישורת האחרונה מול האוצר. אתה אופטימי לאישור לערבות המדינה להלוואה?
"אנחנו אופטימיים שהמדינה תתעשת ונגיע לסיכום המיוחל. אנחנו ממשיכים בדיונים ומניחים שנקבל תשובה תוך כמה ימים".
משרד האוצר שלח את אל על להעמיק את ההתייעלות שלה, כשהוא מציב כמה תנאים ברורים לאישור. אחד מהם הוא הסכם קיבוצי עם העובדים לתוכנית שתכלול פיטורים של 2,000 עובדים וקיצוץ שכר. מצד העובדים נראה שהסכם כזה לא ייחתם בקלות.
"תוכנית ההבראה בנויה על הסכם התייעלות שחלקו גם בהוצאות השכר. אנחנו מאמינים שגם העובדים יודעים שזה מה שנדרש, ושההסכם ייחתם, כי גם העובדים מבינים שזו בחירה בין ללכת לפירוק או להציל את החברה. אנחנו מצויים בדיאלוג, וברור לשני הצדדים שזה תנאי לקבל ההלוואה".
לדוחות היום הצטרפה אזהרת "עסק חי". בהנחה שסעיף כזה קיים בהסכמים שלכם מול המלווים הבינלאומיים, האם הגעתם להסכמה שהוא ינוטרל ולא ייפתחו נגד אל על הליכים משפטיים?
"אמרנו למלווים שאנחנו צריכים את עזרת המדינה על-מנת להמשיך ולהפעיל את החברה. הסעיף לא יופעל, ולכשתנאים יבשילו ותתקבל הלוואה, האזהרה תיעלם".
האוצר דורש הזרמת הון של 100 מיליון שקל מהבעלים. לפי הפרסומים, הבעלים נכונים להעביר 38 מיליון שקל דרך התחייבות לרכישת מניות.
"יש הסכמה עקרונית של בעלי המניות להזרמה. אלה פרטים שטרם סוכמו".
דרישה אחרת כולל פריסת חוב של 150 מיליון דולר מול המלווים. האם הגעתם לסיכומים מולם?
"זה נושא שלא נמצא לגמרי בשליטת החברה. אנחנו צריכים לבוא לדיון עם בעלי המטוסים, כאשר ברקע כולם מבינים שדיאלוג יאפשר למצוא את הפתרונות הנכונים לחברה ולבעלי המטוסים דרך אלטרנטיבות שונות".
תוכנית ההתייעלות של אל על כוללת צמצום של כ-30% בפעילות, לרבות צמצום קווי התעופה. האם בכוונתכם להפחית את הקווים לאירופה ולהתמקד בקווים הטראנס-אטלנטיים לארה"ב ולאסיה?
"יש אי-ודאות בכל הנושא הזה, היות שאנחנו תלויים במדינה. כל הכיוון של 'היום שאחרי' תלוי בהחלטות של המדינות והמגבלות שלהן. כרגע לא ניתן לתכנן חזרה לפעילות או להיכנס פרטנית לקווים".
האם נושא מיזוג עם ארקיע וישראייר נמצא על הפרק?
"מיזוג אינו חלק מהתוכנית העסקית של החברה".
אל על הגדילה משמעותית את פעילות הקרגו (מטען) שלה. בימים האחרונים אתם מבצעים 60 טיסות מסין ליעדים באירופה (דרך ישראל). האם זה אפיק הכנסה משמעותי?
"אלה הכנסות שעוזר להנשים את החברה. זה קונה לנו קצת זמן אבל לא יותר מדי".
דיווחתם שאתם מחזיקים יותר ממיליארד שקל כספי נוסעים על טיסות שבוטלו. הנוסעים הפכו להיות בני-ערובה משום, שאם לא תתקבל הלוואה, והחברה תלך לפירוק, הנוסעים יהפכו להיות נושים, ומן הסתם האחרונים בשרשרת, כך שכספם בסכנה.
"אנחנו מתחייבים שהכספים יחזרו ללקוחות בכפוף לקבלת ההלוואה. מבחינתנו הכוונה היא לשמור על החברה ולא להגיע לפירוק, מה האוצר מתכנן או לא, אנחנו לא יכולים להשיב בשמם. הגענו למשבר עם מזומנים ראויים בקופה, והקורונה טורפת את הקלפים לכל חברות התעופה. אל על מצפה לסיוע מיידי בהתאם לתוכנית העסקית שהגשנו. ככל שהמדינה תאשר את המימון מוקדם יותר - כך ייטב לכולם, ללקוחות לעובדים ולמשק".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.