ההצלחה להחזרת הספורט המקצועני לפעילות נראתה במבט ראשון כמו ניצחון, אבל כעת מתברר שלא מעט היו מעדיפים לוותר עליו. לא יהיו אוהדים ביציעים, הצפייה בטלוויזיה לא תהיה דומה לשום דבר שמזכיר אירוע ספורט, ומי יודע איך ייראו הביצועים של השחקנים אחרי שלושה חודשים ללא משחקים תחרותיים במגרש.
אבל אולי יותר גרוע מזה - החזרת הליגות באופן שבו הן יתקיימו תיצור הרבה מאוד סוגיות כלכליות ובעיות משפטיות. גם אחרי שיצליחו לסיים את העונה היא תתגלגל לבתי משפט, לבתי דין לעבודה וכו'. אל הבעיות הללו מצטרפות בעיות לו"ז שמדליקות עוד חיכוכים בין הליגות המקומיות למארגני המפעלים היבשתיים, כשכל מהם בטוח שהמפעל שלו הוא החשוב יותר ומנסה לדאוג לקיים אותו.
את הדוגמה הראשונה לכך שהחזרה לא עוברת בשקט קיבלנו השבוע: לפי פרסומים באנגליה, הפרמיירליג שצפויה לחזור לפעילות תידרש להחזיר לזכייני השידור כ-340 מיליון ליש"ט, למרות שהם ישדרו את המשחקים והליגה תתקיים.
למה? כי הזכיינים מבינים שהחזרת המשחקים לא באמת משחקת עבורם. המשחקים שייכנסו ללוח זמנים לחוץ יתקיימו בשעות בעייתיות ויגלשו לאמצע השבוע, חוויית הצפייה הטלוויזיונית בבית תיפגם בשל היעדר קהל ביציעים. ובאופן כללי, מוצר הפרימיום האנגלי הנוצץ שעליו משלמות רשתות טלוויזיה ברחבי העולם 3.1 מיליארד ליש"ט לעונה יהיה הכול חוץ מנוצץ.
גם בישראל אף אחד לא יודע בינתיים איך תתפתח הגזרה בין צ'רלטון לבין מינהלת ליגת העל בכדורגל. גם אם מינהלת הליגה משדרת בשיחות כלפי חוץ שיש לה ביטחון מלא שחוזה הטלוויזיה שלה הוא חזק כמו ברזל מבחינה משפטית - זה לא אומר שזאת הגישה של צ'רלטון.
לצ'רלטון, ואולי בצדק, עשויות להיות השגות על 126 מיליון שקל שעליהם התחייבו לעונה עבור זכויות השידור של הליגה הישראלית. ומשם והלאה זהו מדרון חלקלק בין זכיינים וליגות שבו לכל אחד יהיו השגות: ערוץ הספורט עם המשחק המרכזי בליגה בכדורגל ושידורי הליגה בכדורסל, ובעצם כמעט כל ערוץ טלוויזיה בעולם.
בעיות נוספות שהתבררו בימים האחרונים קשורות לעניינים חוזיים. למשל, במינהלת הליגה בכדורגל ניסו למצוא פיתרון לסוגיית החיילים, ויש כאלה לא מעט שמשחקים בליגה. ההנחיות של חזרה לפעילות דרשו מהשחקנים בליגה להיות בבידוד מוחלט - או שהם במסגרת הקבוצתית או שהם בבית. אבל מה לגבי החיילים שנדרשים להגיע לבסיס במסגרת השירות הצבאי. בצה"ל לא היו מוכנים לוותר, וכך אחרי לא מעט מלחמות הושג הסדר לפיו ההגעה של השחקנים-חיילים לבסיס תוגדר ככזו שעומדת בהנחיות הבידוד. החשיפה של השחקנים למקום נוסף היא לקיחת סיכון מחושב, שרק בדיעבד כמובן יתברר אם היה כדאי לקחת אותו.
והיו עוד בעיות שנוצרו, למשל עם החוזים של השחקנים. כמעט כולם חתומים על הסכמים מול הקבוצות עד 31 במאי, המועד הקבוע בחוזים שמשקף את סיום עונת הכדורגל - ממנה והלאה השחקנים כבר לא תחת חוזים. להארכת החוזה לתקופה נוספת, לא לגמרי ידועה, יש השלכות משפטיות.
הסיכון שבבחירה של מכבי ת"א
על כל אלו יש את ענייני הלו"ז. אולי הבעיה המרכזית בכל העניין של החזרה לפעילות. החשש הגדול ביותר של השחקנים הוא נושא הפציעות. אחרי שלושה חודשים ללא משחקים הם נדרשים לחזור לשיא של העונה, למשחקי ההכרעה. אין פה זמן לחזרה הדרגתית - החזרה היא ישר למשחקי אליפות, מאבקי ירידה, כאשר המשחקים צפויים להיות מהיום הראשון בקצב רצחני של שני משחקים בשבוע. אלו שבכו על החום של משחקים בסוף חודש מאי יצרכו להתרגל לשחק את כל חודש יולי. וכשיסיימו את העסק, בתקווה בריאים, תדפוק להם עונת 2020/21 בדלת.
מאחר שההחלטה אם ואיך לחזור לפעילות שונה ממדינה למדינה - נוצר עיוות בתוך היבשת. בהולנד ובצרפת למשל הוחלט לסיים את העונה, וכך ייווצר מצב מוזר שבו חלק מהשחקנים הבכירים בעולם ייראו את חבריהם משחקים בעוד שהם יישבו כחצי שנה ללא פעילות.
החזרה לפעילות שיצרה צפיפות בלוח הזמנים הציפה מחדש את המתחים בין הליגות המקומיות לבין המפעלים היבשתיים. מכבי ת"א בכדורסל שכבר מזמן רואה את הליגה בישראל כנטל הודיעה כי ההתנגשות בין ליגת העל למשחקי היורוליג לא מותירה לה ברירה אלא להעדיף את היורוליג. שם נמצאים האינטרסים הכלכליים שלה.
גם באופ"א מנסים למצוא פורמט לליגת האלופות, לדחוס אותו איכשהו בתוך הלוז הצפוף גם ככה של הליגות. אבל מאחר שכל מדינה חווה אחרת את משבר הקורונה זה לא כל כך פשוט.
למשל, ביורוליג לא כולם להוטים לחזור כמו מכבי ת"א ומכירים במציאות שחוותה אירופה בחודשים האחרונים. בראיון שנתן השבוע הג'נרל-מנג'ר של אנדולו אפס הטורקית, אלפר יילמז, הוא הזכיר שביורוליג משחקות קבוצות מ-10 מדינות שונות. לכל אחת מהן יש הנחיות שונות לגבי טיסות ולגבי חזרה לשגרה, ו"גם אם המצב בטורקיה עכשיו מבחינת כמות הנדבקים הוא יותר טוב, הרי שברוסיה (ממנה מגיעות צסק"א מוסקבה, חימקי וזניט) יש בכל יום יותר ויותר חולים".
כך שייתכן שהריצה של מכבי ת"א לשרוף עוד קצת את מה שנותר כאן ביחסים שלה מול הליגה המקומית, הייתה בחירה רעה ולא מודעת.
עורכי הדין מכינים את התביעות
העובדה שאין האחדה באירופה לגבי החזרה לפעילות מייצרת גם חוסר שוויון מבחינת התנאים להמשך העונה. למשל, הליגה הצרפתית בכדורגל הופסקה. אבל מה תעשה פאריז סן ז'רמן - תגיע למשחק רבע גמר ליגת האלופות שלה באוגוסט (המועד המתוכנן לחזרה) אחרי חמישה חודשים ללא משחקים?
ליון תגיע למשחק הגומלין שלה בשמינית הגמר בטורינו באוגוסט ללא פעילות של כמעט חצי שנה, מול יובנטוס שדווקא כן צפויה לחזור לליגה האיטלקית. "אולימפיק ליון מצרה על כך שאנו נאלצים להתמודד עם הכנה שונה מזו של יריבותינו באירופה, שרובן כבר חזרו לאימונים", מסר המועדון בהודעה לתקשורת, שכוונה כנגד ההחלטה של ראשי הליגה הצרפתית להפסיק את העונה.
וגם אם קבוצות יחזרו, מי יודע איזה קבוצות כדורסל יחזירו את הזרים מארצות הברית, איזה יוותרו, מי יחליט לסיים את העונה במינימום הוצאות ולהשאיר את העסק על מנת החמצן הדרושה בלבד.
העיוותים וחוסר השוויון הזה יעסיקו סוללות של עורכי דין חודשים ארוכים אחרי שהעונה הזאת תסתיים. כל אליפות, כל זכייה בתואר תהיה עם כוכבית.
וממבט על כל העסק כולו, יכול להיות שדילוג לעונת 2020/21 הייתה ההחלטה הטובה ביותר שהיה אפשר לקחת.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.