בעלי הבית החדשים של הנדל"ן: כך ישפיעו ליצמן, כ"ץ, דרעי ומקורביהם על המהלכים הבאים בענף

יעקב ליצמן: תפיסות כלל-ישראליות, מחויבות לאדמו"ר

הפיצול הפנימי בחסידות גור, שאירע לפני כשבעה חודשים, הביא את החסידים והמכרים של אנשי גור לשאול זה את זה: לאיזה גור אתה שייך, גור-תורה או גור-נדל"ן?

זו אולי בדיחה פנימית של הרחוב החרדי, אך יש בה קורטוב אמת. חסידות גור של הרב יעקב אלתר, תחתיו חוסה שר השיכון החדש יעקב ליצמן, נתפסת בעיני רבים בחסידויות אחרות ובקרב הציבור הליטאי הרחב, כקונצרן ענק, משוכלל ועשיר החולש על נכסי נדל"ן רבים ברחבי ישראל. חלק מן הנדל"ן הגיע לאדמו"ר מגור בירושה וחלק היו השקעות חכמות לפני קום המדינה. בכל מקרה, מדובר במפעל עצום.

אחת מזרועות הניהול של חסידות גור הוא גוף הקרוי "איחוד מוסדות גור". החלק האחר של החסידות, אלה שהתפצלו, מכנים את עצמם "גור-תורה". הם מובלים על ידי בן הדוד של אלתר, שאול אלתר, ושם רואים עצמם צמודים לערכי התורה וקצת פחות עסוקים בשווי נכסים, מאזנים ותשואה.

כדי להבין את כניסתו של השר יעקב ליצמן למשרד השיכון, אין ברירה אלא להיכנס (במעט) לאורח החיים הקהילתי ולמעורבות העמוקה של הסביבה הדתית במעשיו של ליצמן ובפועלו. שר השיכון המיועד פועל מכוח החלטות של מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל והעומד בראשה, הרב יעקב אלתר. אין משמעות הדבר שהאדמו"ר מגור מעורב ויהיה פעיל בכל החלטה שתתקבל במשרד השיכון, אך ליצמן מחויב לתפיסות של חסידות גור ולרבנים שמינו אותו.

הכוורת הבכירה המקיפה את ליצמן מחויבת אף היא למועצת גדולי התורה, אם כי כלפי חוץ אל מול פני הציבור הרחב ליצמן ואנשיו יודעים כי יש לשקף עמדות ותפיסות כלל-ישראליות.

ליצמן מגיע אל משרד השיכון חבול מבחינה תדמיתית. החודשים של מגפת הקורונה חשפו לעיני כול את הבעיות שצמחו במשרד הבריאות בתקופתו. תקציבים נמוכים, חוסר במיטות ובציוד, היערכות נמוכה בתחום החירום, מאות רופאים ומנהלי בתי חולים שהראו לציבור מחויבות אישית מהי, אך מאחורי הקלעים גילו את חוסר שביעות הרצון מהמנכ"ל של ליצמן, משה בר סימן טוב, אשר אינו רופא ולכן נחשב כנטע זר.

הסיום הצורם של שנותיו של ליצמן במשרד לא אפיינו את השנים הראשונות. ליצמן נישא אז על כנפי תהילה והערכה ציבורית כשר פופולרי שהאג'נדה שלו הייתה דאגה לבריאות כלל הציבור. הוא שם בראש את נושא טיפולי השיניים לילדים, את המלחמה במתוקים ובמזון מעובד, מאבק על תוספת מכשירי MRI ולשכת פניות הציבור, והצליח להעביר לציבור תחושה שהוא דואג לכולם.

אבל אז הגיעו תמונות הביקור שלו אצל הרב שהורשע בעבירות מין, אליעזר ברלנד, הדחיפות מאחורי הקלעים בנוגע למצבה של הנאשמת בפדופיליה מלכה לייפר ועיכוב הסגרתה לאוסטרליה, התחקירים על ההקלות שהעניק ליצרני תעשיית הסיגריות והטבק ועוד. כל זה לפני משבר הקורונה.

מדוע סיפורי משרד הבריאות רלוונטיים לתפקודו כשר השיכון? את ליצמן מקיף צוות יועצים מוכשר וחרוץ. הם ידעו בעבר לייצר לשר שלהם אג'נדה כלל-ישראלית שתיגע במקומות הנכונים בציבור החילוני - שיניים, תזונת ילדים - ועוד. המהלכים הללו מיצבו אותו במקום טוב וכך הוא גם יעשה במשרד השיכון. מוטב לו לליצמן ליזום רפורמות ומהלכים שיתפסו את תשומת הלב הכללית, מאשר להתחיל בבנייה ממוקדת למגזר החרדי, אף שהצרכים שם בוערים. משיחות שקיימנו עם מספר רב של אנשים המכירים את פעילותו של ליצמן, הם משוכנעים שהוא יתאושש מהר מן התדמית החבוטה שאיתה יצא ממשרד הבריאות.

מיהם אותם האנשים המצויים ב"כוורת" של ליצמן ויהיו אחראים למסרים והפעולות שינקוט כשר השיכון?

יועץ מקצועי: מוטי בבצ'יק

 מוטי בבצ'יק, יועץ מקצועי / צילום: מארק ישראל סלם - ג'רוזלם פוסט

האדם הבולט בסביבתו של ליצמן הוא מוטי בבצ'יק, שכיהן כיועץ מקצועי במשרד הבריאות. בבצ'יק הוא המוח, הרעיונות, הביצוע, התיאום והפקת הלקחים מסביב לליצמן. לכל מקום שאליו ליצמן פונה, תמיד ניתן לראות את בבצ'יק צמוד, גבוה, מגבה. הוא אינו חובב תקשורת ולא מחפש את אור הזרקורים, אך במשך שנים ארוכות כל מי שמבקש לסגור עניינים עם ליצמן, עושה זאת דרך בבצ'יק.

ביום רביעי האחרון כבר שוחחו ליצמן ובבצ'יק עם השרה היוצאת, יפעת שאשא-ביטון וקבעו פגישת עבודה ראשונה במשרד השיכון כבר בתחילת השבוע, לאחר השבעת הממשלה. באותה שיחה כבר ביקשו לשמוע משאשא-ביטון את רשימת הנושאים הזקוקים לטיפול מיידי. והיא הגישה אותה: דיור ציבורי, שינוי קריטריונים בדיור ציבורי, טיפול בגורמים המנסים להפוך את הדיור הציבורי למסחרי. שאשא-ביטון סבורה שיש להמשיך בכל הכוח בתוכנית מחיר למשתכן ולהתמקד בהתחדשות עירונית בערי הפריפריה.

המנכ"ל: יאיר פינס

 יאיר פינס, מנכ"ל משרד השיכון / צילום: איל יצהר, גלובס

ליצמן, בסיוע בבצ'יק, גם לא השחית זמן על בחירת מנכ"ל המשרד. יאיר פינס, לשעבר המשנה למנהל רשות מקרקעי ישראל, החל את דרכו במשרד האוצר ב־2006 ומילא שורה של תפקידים עד לתפקיד סגן הממונה על התקציבים החברתיים (חינוך, בריאות, רווחה, תעסוקה).

הקשר בין ליצמן לפינס התחיל מהרעיון "חיסכון לכל ילד". ליצמן סיפר בעבר כי שמע על הרעיון מפינס וכך שולבה התוכנית בהסכם הקואליציוני בין יהדות התורה לליכוד בשנת 2015 ובסופו של דבר יצאה לפועל, אף ששר האוצר היוצא משה כחלון לקח לעצמו את הקרדיט.

בתפקיד אחר שמילא באגף התקציבים ריכז פינס את תחומי המקרקעין והתכנון והיה אחראי על תקציב הפיתוח של רשות מקרקעי ישראל ועל יישום הרפורמה ברשות. כמו כן, ריכז את גיבוש המדיניות בתחום התכנון והמקרקעין לרבות הקמת הותמ"ל (הוועדה לתכנון מתחמים מיוחדים) והוביל את הסדרי המקרקעין מול משרדי הממשלה, רשויות מקומיות וחברות ממשלתיות.

המינוי של פינס למנכ"ל משרד השיכון מזכיר במידת מה את האופן שבו בחר ליצמן במשה בר סימן טוב למנכ"ל משרד האוצר. כמו בר סימן טוב, שנשלף מתפקיד ציר כלכלי בוושינגטון, פינס שוהה בשנה האחרונה כעמית מחקר בבית ספר קנדי לממשל באוניברסיטת הרווארד והוא יחזור לישראל למלא את תפקיד המנכ"ל. שבועיים לפחות אחרי שובו, הוא ייאלץ לשהות בבידוד.

יועץ התקשורת: יעקב איזק

איזק הוא איש התקשורת ומי ששומר על קשר שוטף עם העיתונאים. ליצמן אינו מחובר לווטסאפים ולמחשבים ואינו מגיב באופן אישי לכלי התקשורת. באחד הרגעים המביכים של ניהול משבר הקורונה, כאשר ליצמן אובחן כחולה בקורונה ונכנס לבידוד, התחוור לציבור הישראלי שבשיאו של משבר המוגדר כ"מלחמה באויב בלתי נראה", שר הבריאות אינו מחובר לאינטרנט ואין לו דרך אפקטיבית ומהירה לנהל את המערכה מדירתו, שהיא נטולת אמצעי תקשורת מודרניים.

ראש המטה: חיים יוסטמן

חיים יוסטמן, ראש המטה של ליצמן, צמוד אליו יותר משני עשורים, וליווה אותו עוד מאז ששימש יו"ר ועדת הכספים. יוסטמן נחקר בשנה שעברה בחשד שבמסגרת מענה לפניות הציבור הוא סייע להפעיל לחץ לכתוב חוות הדעת פסיכיאטריות לטובת לייפר ואף במקרים של עבריינין מין אחרים. הוא ישב אז במעצר בית במשך כמה ימים. גם השר ליצמן נחקר.
נכון לעת הזו, בפרשת לייפר המשטרה המליצה להעמיד לדין את ליצמן, אך הנושא עוד כפוף להחלטת פרקליטות. תיק החקירה נגד יוסטמן צפוי להיסגר.

אנשי עסקים: אברהם מנלה ואחרים

בחסידות גור קיימת אליטה - שכבה של עשירים, משפיעים ואנשי עסקים. אחד מהם הוא איש העסקים אברהם מנלה. מאז 2006 משמש מנלה כמנכ"ל חברה קדישא תל אביב, עיסוק שיש בו גם היבטים נדל"ניים משמעותיים, מעבר לשירותי הדת. מנלה כיהן במשך תשע שנים כיו"ר דירקטוריון "עזרה וביצרון", החברה-הבת של עיריית תל אביב-יפו העוסקת בבנייה, בשיפוץ ובאחזקת מבנים.

"עזרה וביצרון" עומדת מאחורי פרויקטים מרכזיים בעיר, שעלותם מוערכת בעשרות מיליוני שקלים, כגון שיקום מתחם התחנה ושיפוץ בניין העירייה. מנלה מקורב לראש עיריית תל-אביב רון חולדאי ומקובל מאוד על ראשי ערים ועל קבלנים גדולים.

 הרב אברהם מנלה / צילום: איל יצהר, גלובס

אולם בכך לא מתמצים הקשרים הנדל"ניים של מנלה. הוא גם דירקטור בחברת אחוזות החוף (חברת החניונים של עיריית תל אביב), אלייד נדל"ן (השקעות), ריט אינדקס ניהול בע"מ (חברת הניהול של קרן מגוריט) ודירקטור בתחנת הרדיו לציבור החרדי, רדיו קול חי. ליצמן הכניס את מנלה להיות חבר בוועדת סל תרופות, והקשרים בין השניים צמודים וחבריים. מנלה אינו שוקל משרה ציבורית, ככל שידוע לנו, אבל יש קשר חברי והתייעצויות א-פורמליות בינו לבין ליצמן.

הוא אינו איש העסקים היחיד מחסידות גור שמוזכר כיועץ של השר, או מקורב אליו. האחרים הם הבעלים של רשת הקמעונאות אושר עד: אברהם מרגלית ואריה בוים, צבי ביאליסטוצקי, מי שעמד מאחורי קהילת גור בערד. שם בולט אחר בחסידות גור הוא של יזם הנדל"ן מנחם וינגוט, חבר מועצת חצור הגלילית ובעלי חברת ניהול פרויקט חצור בע"מ.

בנוסף, מורשי החתימה בעמותת איחוד מוסדות גור הם שלמה טייטל ושמואל נרקיס, והם גם בעלי חברות הבנייה גני טל (הבונה באשדוד) וצמרת העיר (הבונה בבני ברק).
לאדמו"ר מגור יש מצבור נכסים עצום, שרובם הגיעו אליו בירושה. מדובר בשטחים חקלאיים נרחבים באזור ראשון לציון, ברכוש באזור ארסוף, בית במושב בני רא"ם ליד גדרה (הקרוי על שם רבי אלתר מרדכי), דירות ושטחים בירושלים ועוד.

מעבר לניגודי עניינים אפשריים בין האינטרסים הכלכליים של האדמו"ר מגור לבין תהליכי קבלת ההחלטות במשרד השיכון, ריבוי הנכסים הזה מבליט בעיני הציבור החרדי את הצפיפות והתנאים הירודים שבהם מתגוררות משפחות חרדיות. חסידות גור היא מפעל מימון: היא משלמת לחבריה הצעירים כסף, מארגנת דירות קטנות ומביאה את המאמינים למצב שבו אינם יכולים לקום ולעזוב.

אחד האנשים שעימם דיברנו הדגיש שהרצון שליצמן יקבל על עצמו את משרד השיכון הגיע מן השטח. החרדים רצו לראות את ליצמן פועל להקלת מצוקת הדיור שלהם. ליצמן מבחינתם, אמור לעבוד למענם. אמנם לא רק למענם, אבל גם למענם. 

אריה דרעי: תופס שליטה על התכנון

שנה וחצי של שלוש מערכות בחירות לא הסיטו את דרעי, ולו במעט, ממקומו. משרד הפנים בשבילו הוא בית ושם הוא ממשיך בממשלה ה-35, לקראת שנה חמישית בתפקיד. לפי ההסכמים הקואליציוניים, דרעי ימשיך לכהן כשר בשני משרדים: משרד הפנים והמשרד לפיתוח הפריפריה, הנגב והגליל.

עוד לפי ההסכם, משרד הפנים ישיב אליו את מינהל התכנון שהועבר למשרד האוצר אחרי בחירות 2015 - ואף יקים מטה תכנון. בראש מינהל התכנון עומדת דלית זילבר, וכרגע לא הוזכר שם אחר לתפקיד. על פי ההסכם הקואליציוני, דרעי יוכל למנות אנשים לתפקידים בכירים בתחום התכנון: יו"ר המועצה הארצית לתכנון ולבנייה, הוועדה הארצית לתשתיות לאומיות, והוותמ"ל (עד עתה כיהן בתפקיד זה אריאל יוצר, סגן הממונה על התקציבים באוצר) ויושבי ראש הוועדות המחוזיות.

מנכ"ל משרד הפנים מרדכי כהן צפוי להמשיך בתפקידו - אולם ייתכן שיקבל תפקיד במטה התכנון החדש.

באשר ליועצים מחוץ לעובדי הממשלה, אריאל אטיאס נותר המקורב האולטימטיבי. דרעי נוהג להיוועץ בו והיה רוצה (מאוד) שאטיאס יחזור לתפקיד בכיר בכוורת של צמרת ש"ס, אך אטיאס אינו מעוניין בכך.

 אריאל אטיאס / צילום: תמר מצפי

לצדו של שר הפנים ניתן למצוא את יועץ התקשורת ברק סרי ואת מנהלת הלשכה שפרה אסרף. הוא מוקף בחבורת עוזרים צעירים, אבל הוא אינו נוהג להיוועץ בהם יותר מדי.

 ברק סרי, יועץ תקשורת / צילום: תמונה פרטית

ישראל כ"ץ: נכנס לאוצר כשהמשק בגירעון עצום

אחד השרים הוותיקים ביותר בממשלות נתניהו, ישראל כ"ץ, עבר השבוע ממשרד החוץ למשרד האוצר. אולם הרבה יותר מאשר החוץ, כ"ץ מזוהה עם משרד התחבורה שבו כיהן רצוף עשר שנים, עניין כמעט חסר תקדים במשרד המסוים הזה ובכלל בממשלות ישראל.
בימים שקדמו להשבעה בשבוע שעבר סירב כ"ץ בכל תוקף לחשוף את התוכניות באשר למשרדו.

כ"ץ מגיע למשרד עם דובר פוליטי בכיר, יותם בן יצחק, שהשתחרר לאחרונה מדובר צה"ל בדרגת רב סרן. לבן יצחק יש היכרות רבת שנים עם דוברת האוצר, לילך ויסמן, העובדת במשרד האוצר בשנים האחרונות תחת השר משה כחלון.

לתפקיד מנכ"לית משרד האוצר הבאה הוזכר שמה של קרן טרנר אייל, מנכ"לית משרד התחבורה מאז 2016. טרנר החלה את הקריירה שלה באגף התקציבים במשרד האוצר, שם שימשה כרכזת צוות תחבורה וצוות עובדים זרים. ב-2011 עברה למשרד התחבורה לתפקיד סמנכ"לית תשתיות ולאחר מכן שימשה כמשנה למנכ"ל המשרד עד שמונתה ע"י כ"ץ לתפקיד המנכ"לית.

 קרן טרנר. מועמדת למנכ"לות משרד האוצר / צילום: אייל פישר

טרנר ילדה לפני שישה שבועות ובסוף השבוע הודיעה לה שרת התחבורה הנכנסת, מירי רגב, כי היא מביאה מנכ"ל משלה למשרד התחבורה. אם תמונה למנכ"לית המשרד, היא תחזור לעבודה לפני תום 14 שבועות חופשת הלידה. אגב, האישה הקודמת - היחידה עד כה - שכיהנה כמנכ"לית משרד האוצר הייתה יעל אנדורן - שיצאה ב-2013 לחופשת לידה מקוצרת שעוררה דיון על הנורמה הציבורית הנגזרת מכך שנשים בתפקידים בכירים מקצרות את חופשת הלידה.

כ"ץ הוא אחד השרים המחוברים ביותר למרכז הליכוד. מדי שנה בחג הסוכות הוא עורך אירוע רחב ידיים על דשא ביתו הפרטי בכפר אחים, שבו הוא מארח אלפים מאנשי הליכוד. לאירוע השנתי הזה נוהגים הליכודניקים להגיע באוטובוסים מרחבי הארץ.

תפקיד שר האוצר עומד להיות המורכב ביותר בעת הזו, כאשר המדינה נכנסת לגירעון עצום ולקשיים גדולים אל מול בעלי עסקים ועצמאים ונוכח שיעורי אבטלה עצומים. המשימה הראשונה תהיה העברת תקציב דו-שנתי ותמרון בין הצרכים והדרישות של השותפים הבכירים החדשים - כחול לבן - לבין דרישות השותפות האחרות בקואליציה, כמו גם התמודדות צפויה מול ביקורת קשה שתעלה מן הציבור בנוגע לקיצוצים ולקשיים כלכליים.

בתפקידו כשר התחבורה עסק כ"ץ בתשתיות ונחשב "בולדוזר" - אבל בתחום התכנון האשימו אותו שהוא נותן העדפה לרכב פרטי על פני קידום תחבורה ציבורית - הפוך בדיוק מהדפוס שבמינהל התכנון מנסים לקדם.