"במאני טיים הבנו שהמדינה לא דואגת לנו. אני מאוכזב מההנהגה"

בזמן שהמשק מתחיל לחזור לשגרת הקורונה החדשה, תחום שנפגע באופן קשה - עולם האירועים מדשדש הרחק מאחור. אם שגרת הקורונה מדברת על המשך הריחוק החברתי תחת כללים גמישים יותר, ברור כי פניו של התחום שכל מהותו היא לחגוג שמחות ביחד - עומדים להשתנות. אצל אבי לוי, מפיק אירועים מזה יותר מעשור, ההלוואות והריביות שנאלץ לקחת כדי להתמודד עם מהלומת הקורונה הולכות ונערמות, בזמן שהוא עדיין יושב בבית.

"כשהגיע המשבר, הרגשתי שחרב עליי עולמי. פתאום אין לך הכנסה, אתה לא יכול לרכוש שום דבר. פורים זה אחד הימים החזקים שלנו, וזה הפך להיות לדומינו. דברים התחילו ליפול אחד אחרי השני. אני מדבר עם לקוחות, רואה את הממתינה על הקו ויודע מה רוצים לומר לי - עוד ביטול. הדמעות בעיניים", אומר לוי, הבעלים של "בלו-מון הפקות". "תכננו לשפץ את הבית או לעבור דירה - זה ירד מהפרק. הכול מתרסק. לפני המשבר המצב שלי היה טוב".

איך אתם מתמודדים כלכלית עם המשבר?

"מתחילת מרץ אני יושב בבית. מענק ראשון לא קיבלתי, מענק שני נתנו לי כסף לסופר. במענק השלישי אמרו שאני מעל המכסה. תחליטו! הפלתם אותי פעמיים בסיבות שסותרות אחת את השנייה, ואחר-כך אתם אומרים שאתם משלמים לעצמאים. בזמן הזה תשלומים ממשיכים לרדת. את המשכנתה דחינו, וחוגגים עלינו בריביות. יש לי מלאי במחסן שאני משלם עליו באשראי דחוי. לקחתי הלוואה של יותר מ-100 אלף שקל, יותר ממחציתה כבר נשרפה על כיסוי מינוס והורדות האשראי".

לוי מפיק חתונות, בר-מצוות ונשפים, "כל סוגי האטרקציות מא' עד ת'". את העסק שלו הוא בנה במאמץ רב לאורך שנים, וכעת הוא צופה במתרחש בדאגה, כאשר ידיו כבולות. "מעבר לאשתי, העבודה שלי היא אהבת חיי. אני אוהב לעשות כיף לאחרים. זה ממלא לי את הלב. אם זה ימשיך ככה, העסק שלי יקרוס. אני לא יכול להחזיק מעמד עוד הרבה זמן, אני חי מהלוואות. לא ייתנו לי כל הזמן הלוואות. אני שומע מ'שולמנים' אחרים שהבנק אומר להם 'למה אתם רוצים הלוואה? איך תשלמו אותה אם אתם לא עובדים?'. גם פה סוגרים לנו את הברז. המדינה שולחת אותנו לבנק, והבנק אומר שהוא לא קיבל הוראות מהמדינה".

ניסית לקחת הלוואה בערבות מדינה?

"לא ביקשתי אפילו. ראיתי את המספר המועט של האנשים שכן מקבלים, והעדפתי לוותר. קורעים אותנו בהלוואות כי אין לנו ברירה. כל ההלוואות במימון מדינה, כל מה שמפרסמים בטלוויזיה - הכול חארטה. גם את המענקים כמעט אף אחד לא מקבל. נאלצתי לקחת הלוואה של שיעבוד הבית והגדלתי את המשכנתה.

"הם מדברים במספרים אסטרונומיים, וזה הכול שקר, ממש שקר. פרופ' אבי שמחון אומר לחבר שלי 'אתה לפי הבגדים שלך לא נראה לי רעב ללחם'. מי אתה שתשפוט? אנחנו איבדנו את האמון שלנו במדינה. ממש איבדנו. אנחנו לא יודעים איך אנחנו הולכים להתנהל מעכשיו, אבל נעשה הכול בשביל לדאוג לעצמנו.

"במאני טיים, הבנו שהמדינה לא דואגת לנו. אני מאוכזב מהמדינה ומהשלטונות, במיוחד כשמול הפרצוף בונים לנו את הממשלה הכי שמנה שהייתה כאן. אנחנו חיים בכלל באותה מדינה? תלמדו מנפתלי בנט ומניר ברקת שהורידו לעצמם מהשכר, במקום להתמנות לתפקידים מיותרים. רק עושים עלינו תרגילים, ולנו אין עם מי לדבר. חוץ מחבר כנסת אחד, עודד פורר, שיצא לדבר איתנו בהפגנה בקריית הממשלה, אף אחד לא תומך בנו. הם יושבים במזגנים וחותמים על המיליונים שהם הולכים לקבל, ואנחנו בוכים בחוץ ב-40 מעלות חום, ואף אחד לא מתייחס אלינו".

למרות שניתן לקיים אירועים מצומצמים באוויר הפתוח, לוי לא מרגיש כל שינוי, והציבור לא נוהר לקיים אירועים מצומצמים. "אני מדבר עם לקוחות שלי, והם אומרים שהם לא עושים אירועים. הם מחכים. אם יש אירוע של 50 איש תחת כיפת השמיים ובלי רחבת ריקודים - הם לא רוצים לעשות אירוע. מדברים על 14.6, אם לא תהיה עלייה בקצב ההדבקה. אנחנו מקווים לטוב. המדינה מקווה לזה גם, כי היא מקווה שזה יגרום לנו לשתוק, אבל אנחנו נמשיך להילחם. אנחנו נמצא את הזמן. אנחנו שלושה חודשים יושבים בבית בלי לקבל אגורה שחוקה. אנחנו משלמים מסים כמו כולם, ואין הצדקה שלא נקבל. אתם יושבים בממשלה ומחממים את הכיסא ומקבלים משכורת מאיתנו. אתם עובדים אצלנו, לא אנחנו עובדים אצלכם. תשחררו לנו את הכסף שלנו בחזרה. תתעוררו על עצמכם, האנשים כאן קורסים".

איך תתמודד עם החזרה לשגרה?

"אשתי סייעת לילדים בחינוך המיוחד. היא עדיין לא חזרה לעבודה, היא אמורה לחזור רק בשבוע השני של יוני. אנחנו שורפים עכשיו כסף. אנחנו מצטמצמים במה שאפשר. לשמחתנו, התברכנו בילד שקצת מבין. הוא בן תשע. הוא אף פעם לא היה רגיל לקבל 'לא', ואנחנו מסבירים לו עכשיו שאין כסף למותרות.

"אשתי מאוד דואגת, אני מנסה להיות אופטימי, אבל זה לא יחזיק לאורך זמן. אצטרך 'להתאבד' בכל הכוח על עבודה, על כל דבר, בשביל לחיות ולהציל את עצמי. קודם כל כדי לצאת מהבית ולא להיות בדיכאונות שהיינו בהם עד עכשיו, וכדי להתחיל למלא את החשבון, גם אם נתחיל באירועים ממש קטנים עם רווחים מזעריים. עד עכשיו הכסף רק יוצא, צריך להחזיר אותו".

כבר בחודש ספטמבר, עוד לפני פרוץ המשבר, החלטנו כאן ב"גלובס" לייחד מדור יומי לקשיים של עסקים קטנים ושל מגזר העצמאים בישראל. חשבנו אז כפי שאנחנו סבורים גם היום שמדובר במגזר שיש לו חלק משמעותי בהנעת גלגלי הכלכלה אך אינו מקבל די הכרה וסיוע ביחס לחלקו. כעת, בחסות הקורונה הוסת חלק מהזרקור הציבורי לבעיה, אולם ככל שמתברר עומק הבור אליו נקלעים עצמאים ועסקים קטנים מתחוור בהתאם עד כמה המדינה לא ערוכה לסייע. בנסיבות הללו החלטנו להרחיב את המדור ולהקדיש מעתה ומדי יום חלק ניכר מהשער האחורי שלנו, כדי להביא את האנשים ואת הקולות שמאחורי הקשיים, בניסיון להניע עיתונות פתרונית, להציף פערים של שנים ובתקווה שזה יהיה חלקנו הצנוע בחזרה לשגרה, אבל אחרת.

עצמאים, בעלי עסקים קטנים ושכירים בעלי שליטה - אנחנו רוצים לשמוע אתכם. להשתתפות במדור אפשר לפנות למייל i-can-help@globes.co.il