ממורי הדרך ועד עובדי הלונה פארק: מה יישאר אחרי המשבר מענף האטרקציות התיירותיות

ענף התיירות היה הראשון להיפגע ממשבר הקורונה, והוא, כבר ידוע - יהיה האחרון להתאושש ממנו. אלא שגם בתוך הענף פועלים מעגלים שיתאוששו ראשונים וכאלה שההתאוששות שלהם אינה נראית באופק - אטרקציות, מורי דרך, ושלל עסקים שפזורים ברחבי הארץ, קטנים ובינוניים - מהמצפה התת-ימי באילת, עבור בלונה פארק ועד למתחם טרמפולינות או טיפוס. עשרות אלפי עובדים הוצאו לחל"ת, אחרים פוטרו והחזרה ההדרגתית לפעילות, נכון לעכשיו פוסחת על עסקים אלה.

"הצענו מתווה של תו סגול בדומה לעסקים אחרים, יש לנו שיח עם משרד התיירות והכלכלה, אלא שבינתיים כל משרד מגלגל את הנושא למשרד אחר, ואנחנו מחכים להחלטת ממשלה", אומר עו"ד עמיר עופר, מנהל התאחדות האטרקציות התיירותיות באיגוד לשכות המסחר. "גם אם מחר יגידו לנו לפתוח ללא עידוד לתיירי הפנים מטעם משרדי התיירות והבריאות - לא עשינו כלום. אנחנו מתעדכנים חדשות לבקרים וחוששים שבסוף תגיע הנחתה לפתוח מבלי שנוכל להיערך אליה מראש".

כמו המלונאים שממתינים להחלטת ממשלה שתאפשר להם לפתוח בריכות שחייה לפני חג השבועות, גם מבחינת העוסקים בענפי האטרקציות, שבועות ועיד אל פיטר הם מועדי יציאה שאליהם הם שואפים. יתרה מכך, הם מסתכלים ימינה ושמאלה ומציפים שאלות שאין עליהן תשובות. כך למשל בשעה שחלק מאתרי רשות הטבע והגנים ואתרי קק"ל נפתחו למבקרים (בכפוף להנחיות ולהרשמה מראש) אנשי האטרקציות לא מצליחים להבין למה אתרים דומים דוגמת החרמון - נותרו סגורים. "אתר החרמון מעסיק 450 עובדים - מתוכן 420 פוטרו ולא רק בגלל העונתיות. 10 עובדים מנהלים את האתר בשוטף, ו-20 הוצאו לחל"ת. אלו נזקים של עצומים. לא הגיוני שהרכבל במצדה עובד ובחרמון לא. זה אבסורד", אומר עופר. השאלות הן רבות, ואת כולן מאפיין חוסר היגיון או נימוק שמניח את הדעת. "קניון פותחים אבל כדור פורח בפארק הירקון לא, יש לנו מקומות סגורים ויש שפתוחים ובכולם אפשר ליישם את ההנחיות כמו בקניון. בכל התכתובת שלנו לממשלה אני מציף את חוסר ההיגיון הזה, אבל לא מקבל מענה. במשרד התיירות אומרים לנו שברגע שבתי המלון יפתחו נישען על זה. בתי המלון הם מוצר משלים שלנו לאטרקציות, אנשים יצאו לנופש רק שהם ידעו שיש להם מה לעשות באיזור".

 הכדור הפורח בפארק הירקון, תל אביב / צילום: TLV Ballon

נזק המוערך ב-132 מיליון שקל בחודשיים 

באומדן שביצעה מחלקת מסים וכלכלה בלשכה, הוערך כי הנזק לענף עומד על 132 מיליון שקל לחודשים מרץ ואפריל. לפי עופר, "אין תוכנית סיוע לעוסקים בענף אלא לפי הנוסחה שפורסמה לעסקים. לא עשו התאמות נדרשות לעסקים קטגוריאליים. אנחנו ערוכים לפתוח בשבועות, אלא שבשלב זה אין אזכור לתאריך פתיחה לעסקים שלנו".

האטרקציות והמלונות אכן הולכים יד ביד, אלא שלכל אחד מהענפים הדאגות שלו. לובי המלונאים מפעיל לחץ לפתיחת בריכות שחייה וחדרי אוכל, ואף הציג מתווה לאישור הממשלה לפיו בבריכת שחייה יישמר מרחק של 10 או 6 מ"ר בין השוהים במים (למעט למשפחות גרעיניות) ובחדרי האוכל המזון יוגש לצלחות, ויישמר מרחק. עד כמה ישים לשמור מרחק למשכשכים בבריכת שחייה, לא ממש ברור אבל מה שברור למלונאים הוא שבלי בריכות הם לא ימהרו להרים את השאלטר לפני החג, עדיף להם להשאיר את העובדים בחל"ת ולכוון לתחנה הבאה: חופשת הקיץ. לענף האטרקציות אין גם את האופק הזה. 

"עוד לפני חודש העברנו מתווה של תו סגול שנשען על העסקים", אומרת רווי רז מהנהלת התאחדות האטרקציות התיירותיות, כשהיא מציגה תמונה דומה לזו של עופר. "עד כה רק זורקים אותנו ממקום אחד לשני כל אחד ובתכלס לא קורה כלום".

גם רז זועקת לחוסר היגיון בקו פתיחת העסקים. "אנחנו מוכנים לקבל כל הגדרה, כולל הזמנה מראש של מועד ביקור וכרטיסים. יש הרבה מקומות שיכולים לפעול במסגרת המגבלות".

 קייאקים הגושרים / צילום: קייקי מעיין הגושרים

"אפילו בסין כבר פתחו את דיסני"

תיירות הפנים היא העוגן שאליו נשואות עיני המלונאים והתיירנים, לפחות לשלב הראשון. האתגר לא פשוט. ראשית, קיים חשש בציבור להתקהלות; ושנית, ההכנסה הפנויה של הציבור נפגעה. הרצון לנפוש קיים אבל היכולת תלויה גם במחירי החופשה בישראל. בד-בבד גם השמיים מתחילים להיפתח, והתחרות של התיירות הישראלית היא גם מול חבילת נופש בקפריסין. יו"ר ההסתדרות ארנון בר-דוד יצא בקריאה לכל הוועדים לנפוש בארץ ולקיים כנסים במלונות בישראל. על הפרגון ההדדי הזה בונה גם רז. "הצענו לחייב את כל הגופים הציבוריים והממשלתיים לנפוש בארץ ולשכירים במקום לשלם דמי הבראה, לתת חופשה בישראל. ביקשנו שיעזרו לנו להוריד את מחירי הכניסה לאתרים על-ידי סבסוד חלקי כך שאם כרטיס כניסה מתומחר ב-70 שקל, שהממשלה תממן 20 שקל ונוכל למכור ב-50 שקל. אנחנו לא רוצים כסף כמענק אלא לצבוע אותו באופן שיעזור לנו לעודד את הפעילות העסקית. במקום לשלם מענקים של מאות אלפי אירו לחברות התעופה, שישקיעו את הכסף בעידוד תיירות פנים. אנחנו לא רוצים לשבת בבית ושיתנו לנו כסף. אפילו בסין כבר פתחו את דיסני. יש אתרים שאם לא ייפתחו מידית הלכה להם השנה, כמו קייאקים או פארקי מים".

בתוך מעגלי האטרקציות הללו נמצאים אלפי עוסקים קטנים שקולם כמעט שאינו נשמע "מתוך מיליון המובטלים במשק כרבע הם אנשים מהענף", אומרת אילנה סלום, משפטנית ומנהלת השיווק בחברת התיירות הנכנסת עמיאל טורס. "יש מעגלים שלא מקוטלגים כענף התיירות אבל גם הם נפגעו, זה רוכל בשוק, או סקיפר בכנרת שמשיט צליינים או חברה להשכרת סאגווי לסיורים. מרגע שהתחלנו את המחאה פונים אלינו עוד ועוד עוסקים".

ב-2019 נכנסו לישראל 4.55 מיליון תיירים שהשאירו בארץ לפי הערכות 23 מיליארד שקל. מספרים שעוד נתגעגע אליהם. לדברי סלום, "ההשפעה של הפסקת התיירות היא גדולה ממה שחושבים. זה ענף שהכפיל את עצמו ב-3 השנים האחרונות ולכן יותר סקטורים נכנסו למעגל".

מורי הדרך איבדו את הדרך

כ-8,000 מורי דרך רשומים במשרד התיירות, לפחות חצי מהם פעילים שהכנסתם ירדה לאפס בבת-אחת. "אנחנו לא בוכים על אכלו לי-שתו לי אלא רוצים להתקיים בכבוד ולתת שירות לעזור למנף את התיירות הנכנסת כפי שלא נעשה אף פעם", אומר יוני שפירא, מורה דרך מזה 40 שנה יו"ר מורשת דרך, ארגון מורי הדרך בתיירות נכנסת. "תיירות הקבוצות שבה הושקעו תקציבי השיווק לא תהיה רלוונטית בתקופה הקרובה, וצריך להשקיע במטיילים העצמאיים (FIT).

תיירים מגיעים לארץ אחרי ששילמו הרבה כסף ומה שהם צוברים זה חוויות שנותנים להם כ-25 אלף עסקים זעירים, ממורה הדרך ועד חוות הסוסים. הממשלה צריכה להבין שרוב התשתית התיירותית מתבססת על העסקים הקטנים ושהקבוצות, לפחות בשלב ראשון לא יבואו".

תגובת משרד הכלכלה: "משרד הכלכלה והתעשייה, באמצעות הסוכנות לעסקים קטנים, עומד בקשר רצוף עם מפעילי האטרקציות ופועלת, יחד עמם, להכנת תו סגול ייעודי שיתאים לפעילותם ובתיאום הנדרש מול משרדי הבריאות והאוצר. כל החלטה באשר ללוחות הזמנים מחייבת הסכמה של גורמי המקצוע במשרד הבריאות והחלטה של הממשלה".

לא התקבלו תגובות משרדי התיירות, הבריאות והאוצר.