דעה: מבקר המדינה חייב להתערב במשבר הקורונה

מעורבותו של מוסד מבקר המדינה באירועים בעלי השפעה משמעותית על הציבור מהווה את הבסיס לתכלית קיומו. על פני רצף האפשרויות יש מגוון רחב של דרכים בהם יכול מבקר המדינה לממש את חובתו הציבורית כדי למנוע מראש כשלים צפויים ובלתי הפיכים שהם בגדר איוולת - מה הטעם בפרסום דוח עב כרס ומנומק שיציג כשלים שניתן היה למנוע? מטרה חשובה נוספת היא בהענקת מידע מוסמך לציבור כדי לחזק את אמונו במוסדות השלטון.

צורך חיוני זה גובר לאור ההשלכות הקשות והמתמשכות של משבר הקורונה על חיי הפרט, החברה והמדינה שעלולות לערער את הסדר הציבורי. כמו כן, לאור ההשפעה הגדולה של התקשורת החברתית על עמדות הציבור ובעידן של פייק-ניוז והשימוש הגובר במונח "מחדל" לליקויים קלים כחמורים על פי הבנתם של הכותבים. ביקורת בלתי מבוססת במציאות של משבר בריאותי וכלכלי חריף מעצימים את תחושות הכעס והתסכול שעלולים להוביל לתהליכים שליליים בחברה.

לפיכך, ישנה חשיבות רבה למעורבותו של מבקר המדינה במשבר הקורונה למרות הדילמות החוקיות, המקצועיות והערכיות שהיא מעוררת. במישור הרעיוני מדובר בסוגיה בעלת משמעויות כבדות-משקל המכונה בעגה המקצועית "ביקורת בזמן אמת" ומצויה במחלוקת מבחינת האינטרס הציבורי. בבסיסה השאלה: האם התועלת הציבורית ממעורבותו של מבקר המדינה באירוע שטרם הסתיים עולה על הנזק שעלול להיגרם מביקורת על מדיניות?

מבקר המדינה לשעבר השופט (בדימוס) מיכה לינדנשטראוס, היטיב לבטא את הרציונל שבגישה המצדדת בעריכת ביקורת גם תוך כדי התהליך. בדוח על ההתנתקות מינואר 2006 כתב לינדנשטראוס כי "בדיקת נושאים מיוחדים 'בזמן אמת', תוך התרחשותם, עדיפה לא פעם על 'בדיקה היסטורית', הנעשית תקופה ארוכה לאחר סיום ביצוע המעשה. זוהי מדיניותו החדשה של משרד המבקר".

גישה דומה הוצגה גם על ידי מבקר המדינה לשעבר עו"ד יצחק טוניק שהתייחס לנושא בדרך המשל על "הסלע המתגלגל". מדבריו משתמע כי תחילה יש לעצור בדחיפות את הסלע כדי למנוע פגיעה בנפש וברכוש, ורק לאחר מכן ניתן יהיה לעסוק בכתיבת דוח מנומק על הגורמים להידרדרות הסלע, הנזק שנגרם ועל האחראים למחדל.

מנגד, השוללים מעורבות מבקר המדינה במשבר הקורונה טוענים שהיא מהווה מעורבות בלתי ראויה של המבקר במדיניות שהיא מחוץ לתחום הביקורת. אחת הדוגמאות הבולטות המוצגות על ידי הדוגלים בגישה זו היא ביקורת שנערכה בשנת 1987 בנושא "פרויקט הלביא" שלדעת רבים הביאה לביטולו ובכך מנעה יישום מדיניות ממשלתית שכיוונה בזמנו לצמצם את התלות של ישראל בתחום רכש מטוסי קרב.

טענה נוספת היא כי ביקורת בזמן התהליך מציגה מטבעה תמונה חלקית ועלולה לפגוע בטיפול באירוע ואף במטרות הביקורת. מבקר המדינה לשעבר השופט (בדימוס) אליעזר גולדברג העלה גם את חשיבות שמירת הריחוק בין העשייה לבין הביקורת כדי שהמבקר לא יהיה שותף לעשייה ובכך תיגרע אחריות מהמבוקרים.

אלא שלא מדובר בוויכוח תיאורטי ואקדמי. מדובר בצורך לסייע כדי להגן על שלומו, בריאותו וביטחונו של הציבור. במציאות בה נשקפת סכנה ממשית מוטלת על מוסד מבקר המדינה חובה חוקית ומוסרית לסייע במאבק במגפת הקורונה שלא ניתן עדיין לדעת את היקף נזקיה.

מאבק ההישרדות אליו נקלע הציבור בישראל בתחום הבריאות והביטחון הכלכלי מעצים את הצורך בתשובות מוסמכות על ידי גורם מקצועי ואובייקטיבי. בין היתר, בנוגע למוכנות מערכת הבריאות; תהליכי קבלת ההחלטות; אופן ביצוע ההחלטות; ההתנהלות לגבי הכניסה למדינה; הטיפול באוכלוסיות החלשות ובמרכזם חסרי הישע בבתי האבות; חוסר בהירות בנוגע לתחומי האחריות והסמכות בין משרדי הממשלה; מידת התיאום ושיתוף הפעולה בין הגופים השונים ובין השלטון המרכזי למקומי וכן בתחום הצדקת הפגיעה בזכויות האזרחיות.

לסיכום, בחינת מכלול השיקולים מבחינת האינטרס הציבורי מחייבים את מבקר המדינה למצוא את הדרך הראויה למעורבות משרדו בטיפול במשבר הקורונה. מדובר באינטרס ציבורי ממדרגה ראשונה ובפרט לאור ההערכות של גורמי מקצוע בארץ ובעולם מפני התפרצות גל שני של המגפה.

הכותב הוא מנכ"ל משרד הפנים לשעבר. מכהן בהתנדבות כיו"ר צאלה - הפועלת לחיזוק החוסן החברתי