"כמעט לא קיים חיבור בין מטבעות קריפטו לכלכלה האמיתית"

מגפת הקורונה הספיקה לחולל בתוך חודשים ספורים את אחד הזעזועים הכלכליים הגדולים שידע העולם בדורות האחרונים. ואולם, לא כל התעשיות בעולם נפגעו באותה מידה ממשבר הקורונה, ונראה כי כמה מהן ניזוקו פחות מהשפעותיו, לפחות עד כה. כך למשל, בחודש האחרון נרשם גידול בהיקפי המסחר במטבעות דיגיטליים, הנסחרים בבורסות קריפטו ברחבי העולם, וכן גידול במחזורי המסחר בחוזים עתידיים על ביטקוין.

מהעלייה בהיקפי המסחר נהנות לא רק הבורסות, הגובות מלקוחותיהן עמלות מסחר, אלא גם חברות המספקות למחזיקי מטבעות הקריפטו שירותים, כמו ייעוץ וניהול השקעות, שירותי משמורת וגם ארנקים דיגיטליים. על רקע האופטימיות בשוק הקריפטו, הושק השבוע פתרון חדש למשקיעים במסגרת שיתוף פעולה בין שתי חברות ישראליות: הסטארט-אפ KZen Networks, שפיתח את הארנק הדיגיטלי ZenGo, וחברת Coinmama, המספקת פלטפורמה לרכישת מטבעות קריפטו תמורת מטבעות פיאט (דולר, אירו, ליש"ט או ין יפני). בעקבות שיתוף הפעולה, תתאפשר רכישת מטבעות קריפטו מקוינמאמא באמצעות ארנק זנגו, בלי כל צורך להזין כתובת ארנק, קוד QR או מפתח דיגיטלי.

לדברי זנגו, שיתוף הפעולה פותח "שער כניסה פשוט מאוד" אל שוק הקריפטו בפני משקיעים חדשים, המעוניינים להמיר מטבעות פיאט למטבעות דיגיטליים. שגיא בקשי, מנכ"ל קוינמאמא, אומר כי השירות למשתמשי זנגו מוצע בכ-190 מדינות בעולם שבהן קוינמאמא מספקת שירותים (ישראל אינה אחת מהן).

"גידול משמעותי במספר המשתמשים החדשים"

בשיחה עם "גלובס" מוקדם יותר החודש, סיפר אוריאל אוחיון, מייסד שותף ומנכ"ל KZen Networks, כי לתקופת הקורונה הייתה דווקא השפעה חיובית על החברה, "אם כי היינו צריכים להתאים את עצמנו למצב החדש. כל העובדים שלנו עברו לעבוד מהבית, וזה דרש מהם זמינות ויכולת להתרכז בעבודה מרחוק. זה לא פשוט, אבל נראה שאנחנו מתקרבים לסוף התקופה הזאת". קייזן, שמשרדיה נמצאים במגדלי הארבעה בתל אביב, מעסיקה כיום 18 עובדים.

הראיון עם אוחיון נערך חמישה ימים לפני חציית הביטקוין, שעוררה עניין רב בקרב משקיעי הקריפטו ודחפה גם היא לעלייה במחזורי המסחר בשוק. העלייה הזו הורגשה גם בשימוש בארנק זנגו, שלצד החזקת ביטקוין (BTC) תומך גם בהחזקת מטבעות את'ריום (ETH), בייננס (BNB), טזוס (XTZ) ועוד 18 סוגי מטבעות בתקן ERC-20, ובהם גם מטבעות צמודי-דולר כמו Tether. "רוב השימוש בזנגו הוא במטבעות ביטקוין או את'ריום. בתקופת הקורונה היה ממש פיצוץ בהיקף הפעילות אצלנו", אמר אוחיון.

בכל עסקה של קניית מטבעות קריפטו באמצעות זנגו, גובה הארנק מהמשתמש עמלה בשיעור של כ-6% לעסקה בכרטיס אשראי, או של כ-2% לעסקה בהעברה בנקאית. לדברי אוחיון, בעתיד יאפשר הארנק גם המרה בין מטבעות דיגיטליים (קריפטו לקריפטו). נוסף על כך, כל העברת מטבע קריפטו כרוכה בעמלת טרנזקציה, המשתנה בהתאם להיקף הפעילות ברשת.

מה ההסבר לגידול בהיקף הפעילות באפליקציה שלכם בתקופת האחרונה?
"אנחנו רואים בתקופה האחרונה גידול משמעותי במספר המשתמשים החדשים במטבעות קריפטו", אומר אוחיון. "זה קשור, בין השאר, לכך שאנשים מצאו לעצמם יותר זמן פנוי, והרבה מהם ניצלו אותו כדי ללמוד על ביטקוין ומטבעות קריפטו. נוסף על כך, ההתמודדות מול הקורונה הובילה למשבר אמון במערכת הכלכלית בהרבה מקומות בעולם, וזה בא לידי ביטוי גם בחיפוש אלטרנטיבות למטבע הממשלתי, כמו ביטקוין. הרבה אנשים באירופה ובארה"ב, שקיבלו מענקים ממשלתיים בתקופת הקורונה, השתמשו בחלק מהכסף לרכישת מטבעות קריפטו. היו גם מקומות בעולם שבהם אנשים התנפלו על הכספומטים בתקופת הקורונה, עד שלא ניתן היה למשוך עוד כסף מזומן - וגם זה דחף לא מעט אנשים להתחיל להחזיק קריפטו".

"תנודות המחיר הגדילו את מחזורי המסחר"

אוחיון, שעלה לישראל ב-2003, שותף בקרן ההון סיכון הצרפתית ISAI, שמשקיעה בסטארט-אפים בתחום האינטרנט. הוא היה גם מייסד שותף בחברת הסטארט-אפ Appsfire בקליפורניה, שבה שימש מנכ"ל עד 2016, ולפני כן היה מייסד האתר הצרפתי של TechCrunch.

איך השפיעה חציית הביטקוין ב-11 במאי על הפעילות של זנגו?
"יש הרבה אי-ודאות לגבי ההשפעות של חציית הביטקוין על הביקוש וההיצע של ביטקוין. עדיין לא ברור אם האירוע הזה מתומחר או לא בשווי הנוכחי של המטבע, ואני מעדיף לא לעסוק בתחזיות בתחום. זה הימור".

במרץ, כשהיתה פאניקה בשווקים בעקבות הקורונה, נחתך מחיר הביטקוין בחצי בתוך יומיים, ובאפריל הוא זינק באופן מרשים. עד כמה השפיעו על זנגו התנודות במחיר הביטקוין?
"באופן כללי, הזעזועים במחיר המטבע הגדילו את מחזורי המסחר בביטקוין. מאז התפרצות הקורונה אנחנו רואים באפליקציית זנגו גידול של פי ארבעה בהיקפים הכספיים של הפעילות, ומדובר בהיקפים של מיליוני דולרים. בסיס המשתמשים שלנו גדל פי עשרה מתחילת השנה".

חברת קייזן נטוורקס, שנוסדה ב-2018 על-ידי אוחיון ושלושת שותפיו, גרי בן-עטר, עומר שלומוביץ וטל בארי, גייסה מאז הקמתה יותר מ-4 מיליון דולר, ואת סבב הגיוס הראשוני שלה הובילה קרן ההון סיכון Benson Oak Ventures. "לפני כשבועיים גם קיבלנו מענק מהמדען הראשי", אומר אוחיון.

ZenGo, הארנק הדיגיטלי שהושק על-ידי קייזן ביוני 2019, מוגדר באתר החברה כארנק קריפטו "כל כך פשוט, שאפילו סבתא וסבא שלך יוכלו להשתמש בו". הייחוד של זנגו הוא בהיותו ארנק נטול מפתחות (keyless). מפתח פרטי הוא חתימה דיגיטלית מוצפנת, המוכיחה בעלות על מטבעות דיגיטליים. הוויתור על הצורך בהזנת מפתח באפליקציית זנגו מתאפשר על-ידי שימוש בטכנולוגיות קריפטוגרפיות כמו MPC (חישוב רב-משתתפים בטוח), המשתמשות בשיטות הצפנה שונות מאלה הנהוגות ברוב ארנקי הקריפטו.

בקרב מחזיקי ביטקוין ותיקים, הוויתור על המפתח הפרטי בארנק הביטקוין נתפס כחילול הקודש. לקהילת הביטקוין יש כלל ברזל שאומר "אם אין לך מפתח פרטי, אין לך ביטקוין". נוסף על כך, יש להביא בחשבון שמערכות MPC כמו של זנגו עדיין לא צברו ניסיון רב כמו מערכות ההצפנה הוותיקות שעליהן מתבססים רוב ארנקי הביטקוין, שבהן חייבים המשתמשים להחזיק במפתח פרטי.

ואולם, מה שהוביל את הדרך השונה של זנגו, הוא הרצון לשפר באופן משמעותי את חוויית המשתמש בארנק, על-ידי זה שהאפליקציה מסירה מכתפי המשתמשים את האחריות על אבטחת המפתחות. זה אומר שהמשתמש לא צריך לכתוב או לשמור סיסמה כלשהי כדי לגשת למטבעות שבהם הוא מחזיק בארנק. נוסף על כך, כדי לחסוך מהמשתמשים צורך בסיסמה, משתמשת אפליקציית זנגו בטכנולוגיה ביומטרית לזיהוי פנים. כמו ארנקי קריפטו רבים, גם זנגו פועל ללא שירותי משמורת, כך שלחברה המספקת את הארנק אין כל גישה למטבעות המוחזקים בו.

"חצי מהמשתמשים סוחרים במטבעות קריפטו"

"בין המשתמשים בארנק זנגו, בערך מחצית משתמשים בו למסחר במטבעות דיגיטליים, ומחציתם משתמשים בו לצורך החזקת המטבעות בלבד", אומר אוחיון. "בארנקי קריפטו, ההבחנה בין ארנקים 'חמים' לארנקים 'קרים' מתייחסת בעצם לחשיפה של המפתח הפרטי לרשת. בארנק קר המפתח לא חשוף לרשת, ובארנק חם הוא נחשף. לעומתם, ארנק זנגו הוא נטול מפתח (keyless), ולכן כמובן גם אין חשיפה של המפתח הפרטי. זה מה שנותן שקט נפשי למי שמחזיק מטבעות בארנק שלנו".

האם זנגו היא אלטרנטיבה לאפליקציות תשלומים, כמו אלה שמציעים בנקים וחברות פינטק?
"לא, אנחנו רואים את זנגו כארנק פשוט לצורכי השקעות - כלומר, ארנק שמשמש בעיקר כדי לסחור, לקנות, למכור וגם להלוות מטבעות דיגיטליים. החיבור בין מטבעות קריפטו לבין הכלכלה האמיתית כמעט לא קיים כיום. אף שיש ניסיונות כאלה ואחרים, כמו פרויקט ליברה של פייסבוק, יותר מ-90% מכל מטבעות הקריפטו בעולם משמשים להשקעה".

איך אתם עומדים ברגולציה במדינות שבהן פועל ארנק זנגו?
"המשתמשים של זנגו מגיעים כיום מכ-80 מדינות ברחבי העולם, כולל ישראל. אנחנו לא פועלים בסין, כי שם יש חסמים רגולטוריים שמונעים מחברות זרות לפעול בתחום הקריפטו. מי שמשתמשים בארנק שלנו לרכישת מטבעות קריפטו, נדרשים לעבור תהליכי זיהוי (KYC) ומניעת הלבנת הון (AML). מי שמסתפק בהחזקת מטבעות קריפטו ללא רכישה נדרש למסור לנו רק את כתובת האימייל שלו לצורך פתיחת חשבון משתמש".

רוב מכשירי הסמארטפון לא תומכים בזיהוי פנים ביומטרי, אז איך אפשר להשתמש עמם בארנק שלכם?
"האפליקציה שלנו לא משתמשת במערכת זיהוי הפנים של אנדרואיד או של אייפון, אלא במצלמה שקיימת בכל טלפון. לכן, ארנק זנגו יכול לפעול כמעט על כל טלפון בעולם".

מי שומר על המידע הביומטרי של המשתמשים בזנגו?
"סריקת הפנים באפליקציית זנגו נעשית במכשיר של המשתמש, ושם היא מוצפנת. ההצפנה הזאת נשלחת אלינו - אבל היא נשלחת כמידע מוצפן, כך שאנחנו לא יכולים לעשות עם זה כלום. לכן, הסיכון לחשיפה של חשבון המשתמש או לפריצה אליו הוא כמעט אפסי. המידע המוצפן נשמר אצלנו רק כדי לסייע למשתמש במקרה שהוא נזקק לגיבוי או שיחזור של הארנק שלו - למשל, במקרה שהמכשיר שלו נגנב או אבד".

ומה אם מישהו רוצה להשתמש בארנק ויש לו מסכה על הפנים, להגנה מפני קורונה?
"אם הפנים של המשתמש מכוסים באופן כלשהו, זיהוי הפנים לא יפעל", מסביר אוחיון. "אבל צריך לזכור שזיהוי הפנים נועד רק לצורך גיבוי או שיחזור של הארנק, כך שאין צורך להשתמש בו באופן יומיומי. במקרה שבו זיהוי הפנים לא פועל - למשל, כשיש מסכה על הפנים - המשתמש נדרש להזין סיסמה אישית".

ת"ז: KZen Networks

פעילות: אפליקציית Zengo - ארנק למטבעות דיגיטליים ● מייסדים שותפים: אוריאל אוחיון (מנכ"ל), גרי בן-עטר, עומר שלומוביץ וטל בארי ● מועד הקמה: יולי 2018 • מספר העובדים: 18 ● משרדים: מגדלי הארבעה, תל אביב ● מימון שגויס עד כה: יותר מ-4 מיליון דולר

רוצים להתעדכן בענייני בלוקצ'יין ומטבעות דיגיטליים? הצטרפו לערוץ הטלגרם קריפטו גלובס.