במועצת רמת הנגב קופצים על עגלת החדשנות: "רוצים את המובילאיי הבאה"

במועצה אזורית רמת הנגב, המועצה הגדולה בישראל, מודעים לכך שמודל החממות לא בהכרח נחשב להצלחה מסחררת, בטח לא בהיבט של החיבור לפריפריה, אבל הם דווקא חושבים שהוא יכול לעבוד היטב בכפר - במקום שבו החממה הטכנולוגית פוגשת בין היתר את החממה הפיזית, זו שמגדלים בה, בלב המדבר, גידולים חקלאיים בתנאים קשים.

השבוע הודיעה המועצה האזורית כי תקים מרכז חדשנות לטכנולוגיות חקלאיות (אגריטק). מרכז החדשנות יפעל במסגרת מרכז הניסויים לחקלאות מדברית "מו"פ רמת הנגב", שממוקם ליד אשלים. רמת הנגב היא המועצה האזורית הגדולה בארץ, שטחה עומד על כ-4.2 מיליון דונם (כ-22% משטח מדינת ישראל), ובתחומה מיוצרת תוצרת חקלאית בהיקף של כ-750 מיליון שקל בשנה.

 חתימה על הסכם שיתוף פעולה להקמת מרכז חדשנות לתחומי האג-טק ברמת נגב / צילום: מ.א רמת הנגב

מו"פ רמת הנגב הוא אחד מבין שישה מרכזי מחקר ופיתוח אזוריים שמאז שנות ה-70 עוסק במחקר שהמטרה שלו היא קידום החקלאות האזורית. אין מדובר במחקרים תיאורטיים ואקדמיים, אלא כאלה שתוצאותיהם עוברות באופן מיידי לחקלאים. כך למשל, לאור המחסור במים במדבר, כל משק מדברי יכול לדעת מה המיזוג האידיאלי בין מים מתוקים למליחים שיתאים לסוג הגידולים שלו.

המרכז החדש יוקם בהובלת חברת האחזקות וההשקעות אריאלי קפיטל (Arieli Capital) ובהשתתפות מועצת רמת הנגב ומשקיעים נוספים, ויתמקד בתחומי ההתמחות של האזור - חקלאות, חקלאות מדברית, חקלאות ימית, קנאביס ועוד. על פי הגדרתה, אריאלי קפיטל, "משקיעה בפלטפורמות חדשנות, האבים, אקסלרטורים, חברות מסחור אקדמיה וזרוע השקעות המאגדת בתוכה משרדים משפחתיים מהמובילים בארה''ב עם הון כולל של מאות מיליארדי דולרים".

את הקמתו של מרכז החדשנות יתכנן ויוביל "אילת טק סנטר" (ETC), גוף החדשנות שהקימה ומפעילה אריאלי קפיטל באילת. גוף זה הוא למעשה הזרוע הביצועית של החברה בישראל. ETC מפעילה באילת את "אילת האב" יחד עם עיריית אילת וגופים נוספים במטרה לפתח אקוסיסטם טכנולוגי בעיר. בנוסף מפעילה ETC באילת אקסלרטור יחד עם "מעוף טק" - גוף שמפעיל משרד הכלכלה באמצעות הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים לקידום תרבות של יזמות טכנולוגית באזורי עדיפות לאומיים.

משבר הקורונה חידד את החשיבות

בשלב הראשון של הפעילות ברמת הנגב יוקם אקסלרטור אגריטק שבמחזור הראשון שלו מתוכננים להשתתף בין חמישה לעשרה סטארט-אפים. ליזמים תוצע תמיכה כספית בהיקף של מיליוני שקלים, ליווי והדרכה של מומחים טכנולוגיים ועסקיים בתעשיית החקלאות והמזון, גישה למרכז המו"פ החקלאי של רמת הנגב, גישה לחברות מובילות בתעשיות המזון והחקלאות, השתתפות בתוכנית לפיתוח עסקי וגיוס השקעות ואפשרות לבצע ניסויים טכנולוגיים בשדות החקלאיים של רמת הנגב.

איציק צור, סמנכ"ל פיתוח כלכלי במפעלי רמת נגב, הסביר את המוטיבציה להקמת המרכז החדש בכך שבמו"פ רמת הנגב מבקשים לחזק את עצמאותם הכלכלית. "זה מתבקש במציאות שבה היקפי התמיכות הולכים ומתמעטים. הרעיון הוא לקחת את הידע הנצבר ואת הניסיון במחקר יישומי חקלאי ולהעמיד אותו לטובת פלטפורמה של חדשנות. החלום הוא שמכאן נצמיח מיזמים מצליחים, ושמרמת הנגב ייצאו הווייז והמובילאיי הבאים של עולם האגריטק", אמר.

הקמת החממה היא מהלך שמשתלב עם כמה מגמות מעניינות שעוברות על שוק הטכנולוגיה בארץ ובעולם, כמו הניסיון לצאת ממרכזי הערים הגדולות והיקרות לפריפריה, והעיסוק ב"תעשייה 4.0", מושג שמתאר את התהליך שבו טכנולוגיות עילית פוגשות את הטכנולוגיות המסורתיות, כמו למשל בחקלאות ובתעשייה. אלו משדרגות ומייעלות את פסי הייצור ותנובת השדות, למשל באמצעות ניטור על ידי חיישנים מתקדמים והפקת תובנות באמצעות כלים של בינה מלאכותית.

בשנתיים האחרונות העניין באגריטק הלך וגדל, וגם משבר הקורונה תורם לכך מכיוון שהוא חידד את מגבלות שרשראות האספקה הקיימות ואת האתגרים הנערמים לנוכח הצורך להאכיל מיליארדי בני אדם ההולכים ומצטופפים בערים. הדרך לשם, מתגבשת ההכרה, עוברת במידה רבה דרך טכנולוגיות העילית.

עובדים עם גופי מזון בכל העולם

רשות החדשנות שפועלת במסגרת משרד הכלכלה מקדמת גם היא את התפיסות הללו. ההכרזה על הקמת מרכז החדשנות ברמת הנגב, מגיעה חמישה חודשים לאחר שרשות החדשנות הודיעה על כוונתה להשקיע כ-80 מיליון שקל בפריפריה. בדצמבר 2019 הודיעה הרשות כי בחרה בשלושה זכיינים להקמת שלוש חממות הייטק חדשות בפריפריה בתחומים קנאביס רפואי, קלינטק, אגריטק, תעשייה 4.0 ופלסטיק. החממות אלה יוקמו בירוחם, בכרמיאל ובמועצת בני שמעון. ETC לא ניגשה למכרז במסגרת זו אך לדבריה היא צפויה לגשת למכרז של הרשות כבר בסיבוב הבא.

מעבר לבחירה בתחום ההתמחות וליציאה לפריפריה, דומה הרעיון שבבסיס הקמת חממת החדשנות ברמת הנגב לשינויים שמבצעת רשות החדשנות בפעילות החממות שלה עצמה. ברשות הבינו כי החממות שהוקמו בעבר בפריפריה היו מנותקות מהפעילות האזורית ולכן החברות שפעלו בהן לא נשארו לפעול בפריפריה. לכן, פועלת הרשות להביא לכך שהחממות החדשות יפעלו באופן הדוק עם גורמים ונכסים באזור כמו מפעלים, מוסדות אקדמיים ויזמים מקומיים. כך תפעל גם חממת החדשנות של רמת הנגב בצמוד לגוף תעשייתי פעיל - במסגרת גוף המו"פ של המועצה שהוקם ב-1981 ושתחת ידיו יצאו פיתוחים חקלאיים פורצי דרך.

אור חביב, שותף וראש תחום חדשנות באריאלי קפיטל, הסביר מה הייחוד של מו"פ רמת הנגב. "מדובר באחד הגופים הכי ותיקים בתחום בישראל, בטח באגריטק, אבל אין אקוסיסטם אמיתי סביבו ותוכנית להצמחת חברות אגריטק, וזו הדרך שלהם להיכנס בפעם הראשונה באופן מסודר ומאורגן לעולם הזה ולהקים פלטפורמה משמעותית אליה הם מביאים את כל הנכסים שבאמתחתם".

"זה לא שחקן קטן, אלא גוף שמביא את חבילת נכסי החקלאות הכי גדולה שיש במדינת ישראל. המרכז מוביל חקלאות פורצת דרך בתנאים קשים בצורה מוצלחת ומגוונת. יש בו הרבה סוגי תוצרים כמו ירקות, וגם חקלאות ימית, עם חוות דגי המאכל הגדולה בישראל, ומעבדות אלמוגים. כמות הקניין הרוחני (IP) במרכז אדירה כי הם מנהלים המון שיתופי פעולה והמחרים שלהם כוללים פחות או יותר את כל גופי האקדמיה והמחקר המשמעותיים ביותר במדינה".

חביב מציין עוד שלא מדובר רק במחקר אלא גם יכולת מסחור שמגיעה ל-750 מיליון שקל בשנה. "צריך לראות את המקום לא רק כמרכז פיתוח, אלא כגוף תעשייתי שעובד עם גופי מזון וחקלאות באסיה, סין, ארה"ב ואירופה. המטרה היא שבעזרת הטכנולוגיות שיפותחו במקום הם יוכלו לממש את הנכסים הקיימים שלהם, שכעת ממומשים רק במסחר הרגיל, ולא בעולמות המסחר החדשים". לסטארט-אפים מציעה החממה, "גישה למעבדות, שטחים חקלאיים וציוד חקלאי, וליווי תהליך מסחור".

החברות שמחפשים ברמת הנגב, אומר חביב, הן חברות סביב סבב גיוס A, "שנמצאות רגע לפני כניסה לשוק, עם צוות, עם IP, השקעה ראשונה, ואבטיפוס של מוצר שהם רוצים להתחבר לפיילוט. החממה מצדה תבקש סביב 10% ממניות החברה".

מצד רמת הנגב קידמו את הפרויקט ראש המועצה ערן דורון. קודם לכן פעל דורון בתחום האנרגיות המתחדשות וניהל את המכרז להקמת מרכז כוח סולארי באזור היישוב אשלים שבשטח המועצה באחד מן הפרויקטים הגדולים מסוגו בישראל.

 ערן דורון, ראש מועצה אזורית רמת הנגב / צילום: מ.א רמת הנגב

בשיחה עם "גלובס" הסביר ערן היכן פוגשת החדשנות את החקלאות במדבר היום ומה היא מצפה לקבל מהטכנולוגיה בעתיד ומודה כי בהתחלה היה סקפטי. "לקח זמן עד שנעתרתי לחיבור הזה מכיוון שהפוטנציאל הכלכלי של חממות לא תמיד גדול. אחרי שהבאנו למדבר גידולים שמעולם לא היו בו, הבאנו גידולים מדבריים לרמת היעילות והתנובה הכי טובות בעולם, ואפילו היינו הראשונים שהצליחו לביית כמהין מדברי, עכשיו אנחנו רוצים לעלות כיתה, ולחבר את ההייטק לכל הידע שצברנו ב-50 שנה".