דעה: דווקא עכשיו - להפנות את כספי הסיוע הממשלתי להשקעות אימפקט

בנוסף להשלכות הבריאותיות החמורות של מגפת הקורונה, היא משפיעה באופן משמעותי גם על הכלכלה והחברה. כחלק מאסטרטגית החזרה לשגרה, צפויה מדינת ישראל להקצות כ-100 מיליארד שקל לאישוש וסיוע לחברות וארגונים - לתמיכה ולאפשר חזרה ליציבות כלכלית ואולי אף צמיחה כלכלית.

בעולם ההשקעות התפתחה בשנים האחרונות מגמה שבוחנת את ההשקעה שנעשית על ידי חברות לא רק בממדים של סיכון-תשואה אלא גם בממדים של ההשפעה הסביבתית והחברתית שהשקעות אלו מייצרות. השקעות שתרומתן לסביבה ולחברה חיובית - נקראות "השקעות אימפקט".

מגפת הקורונה כפי שאנו חווים אותה בעולם הרחב פגעה בכלכלה העולמית, בכל המדינות, ובכולן הנפגעים העיקריים הינם אוכלוסיות מוחלשות, עסקים קטנים, עצמאים, שכירים שאיבדו את מקום עבודתם, פעילויות שנסגרו וכדומה. יחד עם זאת, המצב הכלכלי המורכב, יוצר בימים אלה הזדמנות היסטורית, להשתמש בהזרמת סכומי העתק למשק, בהכוונה נכונה של כספי הסיוע, על מנת לייצר חוסן חברתי אמיתי.

מדינות בעולם הפנימו את כוחה של מדיניות האימפקט, אנגליה, פינלנד, צרפת ורבות אחרות רואות לא רק את התשואה או שורת הרווח אלא גם על האימפקט החברתי-סביבתי שכספי מדינה, שכספי סיוע, עשויים ויכולים להשפיע על ההתנהלות העסקית. האסטרטגיה הממשלתית במדינות אלו נותנת מענה מהיר ומדויק לצרכים הכלכליים ומביאה בחשבון גם את הצרכים החברתיים של אזרחי אותה מדינה. רק התנהלות שכזו מצדיקה את החוב העצום הנוסף המוטל על כתפי הציבור!

אנו מציעים אימוץ מדיניות שכזו גם בישראל. חברות אשר יוכיחו כי השתמשו בכספי הסיוע להשקעות אימפקט הניתנת למדידה ויוכיחו את השפעתן החיובית, יקבלו פטור מלא או חלקי מהחזר ההלוואה, או החזר על חשבון הריבית ששולמה או צירופים שונים של הקלות בהחזר ההלוואה.

ההיגיון שמאחורי מדיניות זו פשוט. אם נאפשר שימוש בהשקעות נכונות בעולם הבריאות, החינוך, ההשכלה הגבוהה, ההכשרות והתעסוקה - נצמצם אשפוזים בבתי חולים, נגביר את ההשכלה והיכולת לרכוש מקצוע, ניצר מקומות עובדה חדשים.

לדוגמא, לעודד השקעות בסטארט-אפים שמציגים פתרונות טכנולוגיים לבעיות חברתיות וסביבתיות ועוד. לראיה, פלטפורמה דיגיטלית המאפשרת השתתפות בתוכניות רפואה מונעת. באמצעות פיתוח טכנולוגי ובינה מלאכותית מאפשרים לקחת חלק, עם המלצות של מיטב הרופאים ואנשי המקצוע, בתוכניות לרפואה מונעת מותאמת אישית. פלטפורמה זו מצמצמת תחלואה, מצמצמת אשפוזים, חוסכת אובדן ימי עבודה ולמעשה תמיכה בטכנולוגיה מאפשרת אימפקט על עולם שלם של בריאות ותעסוקה ובפועל חוסכת מתקציב המדינה.

פתרונות דומים ניתן להציג בכל אחד מתחומי החיים. שיפור איכות החיים והבריאות הנפשית של הגיל השלישי יתרמו לקיצוץ בהוצאות בריאות, שיפור איכות החינוך כך שתתאפשר מוביליות חברתית ואפשרויות התעסוקה ישתפרו ובהתאם תפחת התמיכה הממשלתית במובטלים,

בד בבד, על הממשלה לאמץ ולתמוך בפתרונות מימון חדשניים ומגוונים כדוגמת: תמריצים לקרנות אימפקט המשקיעות במוצרים טכנולוגים שלהם השפעה חברתיות וסביבתיות; אג"ח חברתיות שפירעונן נקבע על פי תוצאות בפועל. כבר היום ניתן לראות כי בתוכניות שהושקו בישראל בתחום הסכרת, מניעת נשירה במערכת ההשכלה הגובה, הגברת לימודי מתמטיקה ועוד כי התוצאות מעודדות ומציגות תשואה נאותה על האג"ח החברתי.

פתרונות מימון אלה ואחרים יתנו מענה לסוגיות חברתיות איתם החברה הישראלית מתמודדת בדמות פיתוח ממשקים ללימוד מרחוק, רפואה ביתית, הנגשת אינטרנט מהיר בפריפריה, תעסוקה של אנשים עם מגבלות, מענה יעיל לצרכי הגיל השלישי, תמיכה בנוער בסיכון, ומצוקת הדיור. הם גם יעודדו פיתוח תעשיות, חברות וטכנולוגיות חדישות שיש ויהיה להן ביקוש גדול ברחבי העולם, בפרט לאור משבר הקורונה.

בימים אלה ניצבת בפני מקבלי ההחלטות האפשרות לקדם מדיניות אימפקט אמיתית. הטמעת מדיניות זו תיצור רווח כפול, תרתום חברות לקדם מטרות חברתיות כלכליות כדי לקבל הטבות בהחזרי ההלוואות, ובמקביל תבטיח תשואה חברתית וסביבתית. 

דורית סלינג'ר שימשה כממונה על רשות שוק ההון ביטוח וחיסכון, ופרופ' יוסי תמיר הוא מנכ"ל הג'וינט ומנכ"ל הביטוח הלאומי לשעבר; השניים חברים בצוות הישראלי לקידום השקעות אימפקט