גם רשות ניירות ערך, שבראשות היו"רית ענת גואטה, נפגעת ממשבר הקורונה. בדוחות השנתיים של הרשות לשנת 2019, שפורסמו לפני מספר שבועות, נכתב כי ירידות השערים החדות בשוקי ההון והפדיונות הכבדים מקרנות הנאמנות שנרשמו בעקבות ההתפשטות העולמית של נגיף הקורונה "עלולים להשפיע לרעה באופן מהותי על הכנסות הרשות מאיגרות תשקיפי תאגידים ואיגרות תשקיפי קרנות הנאמנות והסל".
להערכת הרשות, מתחילת השנה ועד סוף מרץ "צפויה ירידה בהכנסות מאגרות בסכום של כ-4 מיליון שקל" כאשר במקביל הירידות החדות בשוק האג"ח הממשלתיות בחודש מרץ 2020 פגעו בשווי השוק של תיק השקעות בסכום של כ-5 מיליון שקל, אשר יירשמו כהפסדי מימון ברבעון הראשון.
תיק האג"ח של הרשות עמד בסוף 2019 על 241 מיליון שקל, כך שעל פניו ההפסד הרבעוני המשוער מהווה תשואה שלילית של 2.1% על תיק סולידי - טרם העליות בשווקים בחודש אפריל. אגב, לאחרונה פרסמה הרשות הוראה לחברות הציבוריות לדווח בהרחבה על השפעות משבר הקורונה עליהן. ברשות לא פירטו באופן נרחב הגם שהבהירו בהסתכלות קדימה כי "אין באמור לעיל להשפיע על יכולתה של הרשות לעמוד בכל התחייבויותיה".
מי שיכולים להמשיך להיות רגועים הם עובדי רשות ני"ע. בדומה לשנתיים שקדמו לה, גם ב-2019 הוצאות השכר ונלוות ברשות עמדו על כ-109 מיליון שקל. ברשות ישנם 262 עובדים, ולפיכך עלות השכר הממוצעת לעובד עומדת על כ-35 אלף שקל לחודש - גבוה בהרבה מהממוצע (הגם שנמוך משכרם של עובדי הבורסה בת"א). עלות השכר השנתית של היו"רית גואטה עמדה ב-2019 על 962 אלף שקל.
עוד נקודה מעניינת שעולה מהדוחות הינה שהרשות נותנת ערבות להלוואות אישיות שעובדיה לוקחים כיום מבנק יהב. ברשות מסבירים בהקשר זה, כי "הבנקים מעניקים הלוואות לעובדים לתקופות של עד עשר שנים", כאשר "כביטחון להלוואות הפקידה הרשות פיקדונות המשמשים כערובה לפירעון ההלוואות, וכן היא ערבה לכל הלוואה הניתנת לעובדים בסכומים העולים על פיקדונות אלו".
מדובר בהטבה חריגה, הגם שהרשות מעמידה את הערבות לצד ערבויות אישיות של העובד הלווה, וברשות מציינים שישנם עוד מנגנונים המפחיתים את סיכון האשראי שלה. בסוף 2019 יתרת ההלוואות כאמור עמדה על יותר מ-3 מיליון שקל.
ההכנסה המרכזית של הרשות הינה גביית אגרות מתאגידים ציבוריים ומדווחים, ומקרנות נאמנות, כמו גם בגין תשקיפים והצעות מדף של קרנות נאמנות ושל תאגידים. אפיק הכנסה מהותי אחר הוא אגרות שנתיות מיועצי השקעות, מנהלי תיקים ובחינות, כמו גם אגרות מהבורסה לניירות ערך.
בשורה התחתונה, הרשות רשמה ב-2019 הכנסות של 190 מיליון שקל מאגרות ועודף של 17.5 מיליון שקל. זאת לעומת שורה תחתונה גירעונית של כמעט 24 מיליון שקל ב-2018.
אפרופו הכנסות הרשות, כבר כמה שנים שברשות משמיעים ביקורת חריפה על שני מוצרים פיננסיים שהמקבילה, רשות שוק ההון, מתירה לחברות הביטוח ולחברות ניהול הגמל למכור לציבור: פוליסות חיסכון וקופות גמל להשקעה.
לדברי רשות ניירות ערך הפוליסות והקופות הללו "עשויות להוות מוצר תחליפי למוצרי ההשקעה הקיימים והמפוקחים על-ידי הרשות", ולכן היא חוששת כי "להמשך הגידול בפעילות זו עלולות להיות השלכות שליליות משמעותיות על היקף הפעילות בשוק ההון במוצרים הקיימים, ומכאן גם על הכנסות הרשות מאגרות מהגורמים המפוקחים, ובפרט מאגרות של קרנות הנאמנות". עם זאת, הדוח של רשות ניירות ערך מלמד, כי עד כה "לא הייתה לפעילות האמורה השפעה מהותית על הכנסות הרשות".
ב-2019 הרשות הגדילה מאוד את ההוצאות שלה בגין שירותי "ייעוץ מקצועי", שעליהם שילמה בשנה החולפת 558 אלף שקל לעומת 140 אלף שקל ב-2018. עוד עולה מדוחות הרשות כי עלות הפעלת אתר המגנ"א עמדה ב-2019 על כ-4.4 מיליון שקל.
לסיום נציין כי בעוד שבאתר רשות ניירות ערך יש מיקום בולט לדוחות הכספיים של הרשות, כפי שהיא דורשת מהגופים המפוקחים על ידה, הרי שבאתר רשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון, אין זכר לדוחות כספיים של הרשות הגם שהיא דורשת ממפוקחיה שקיפות.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
