טיהור הקרקע במתחם תע"ש: המים יוחזרו לירקון

רקע: החורף הגשום שעבר עלינו היה אמנם מצוין למשק המים, אבל לעליית מפלס מי התהום יש גם השפעה שלילית - היא עלולה להאיץ את התפשטות הזיהום בקרקע מזוהמת, אומרת ד"ר שרון שגיא-בן משה, מנהלת תחום שיקום מקורות מים מזוהמים ברשות המים.

בלי קשר לגשם, באמצע משבר הקורונה, במרץ, החלו סוף סוף הליכי מכרז לטיהור מי התהום בקרקעות תעש ברמת השרון. במקביל מתקדם מכרז לטיהור הקרקעות במתחם אחר של תעש, בדרך השלום בתל אביב. נוסף ליתרון שבטיהור הקרקע עצמה, המהלך עתיד בסופו של דבר לפתוח פקק של דירות חדשות בלב אזורי הביקוש.

"רשות המים מטפלת בלמעלה מ-350 אתרים שבהם נמצא זיהום של מי תהום", מסבירה שגיא-בן משה. "עיקר האתרים זוהמו במרכיבי דלק, אבל הבעייתיים ביותר הם אתרים שבהם הזיהום הוא ממקור תעשייתי - הגדולים והמשמעותיים ביותר מקורם בתעשיות הביטחוניות.

"זיהום מי התהום שמקורו במתחם של תעש ברמת השרון הוא למעשה כתם הזיהום הגדול ביותר בארץ, בהפרש גדול. הכתם משתרע על שטח של בערך 24 קמ"ר, הוביל לסגירתם של קידוחי הפקה ברמת השרון ובצפון תל אביב ומסכן כיום קידוחים נוספים. הכתם הזה מאתגר מאוד מכיוון שהרכב המזהמים הוא ייחודי בעולם, והריכוזים חריגים מאוד יחסית לאתרים אחרים בעולם. אם בעולם מייצרים דלק טילים במקום אחד וחומרי נפץ במקום אחר, פה עשו את הדברים במתחם אחד".

 הזיהום בתעש רמת השרון / אינפוגרפיקה: רשות המים

אז מה קורה עכשיו: "אנחנו מתקדמים", אומר גיורא שחם, יו"ר רשות המים. "תעש מגן התחיל, תעש רמת השרון כבר יצא לדרך, בתעש גבעון (באזור רחובות) אנחנו בשלבים סופיים. המכרזים הם מכרזי BOT ואני מקווה שתהיה תחרות גדולה כדי לעשות את הפעולה בצורה הכי יעילה מבחינה כלכלית. אלה פרויקטים יקרים. האומדן הוא למאות מיליוני שקלים, ונראה בכמה ייגמר המכרז. מדובר על השבחת קרקע באלפי אחוזים בטוח ומכיוון שזו קרקע של המדינה - זה יהיה עוד X שקלים לדונם שיועמסו על עלויות לצורך שיווק הקרקע. יש פה איזה אינטרס משותף של המדינה - בעיקר באזורים מאוד לוהטים מבחינה נדל"נית ומאוד בעייתיים מבחינת הזיהום. טיר הכרמל, גבעת רם. אפולוניה.

"הסיפור של הקרקע הוא יותר פשוט - מקסימום מגרדים את השכבה ושמים אדמה חדשה. הבעיה היא המים, שמחלחלים ומתפשטים".

הטכנולוגיה קיימת בארץ?

"הטכנולוגיה קיימת, גם בעולם וגם בארץ, והפתרון הוא יחסית פשוט - זה לא מסובך כמו התפלת מי ים. זה בסך הכול העברה בתוך פילטרים שסופחים את הרעלים, אבל בגלל ההיקפים הגדולים ומשום שבקרת האיכות היא כל כך גבוהה, זה מאוד יקר. צריך יהיה לשאוב את המים במשך 15-20 שנה ולרכז את הזיהום. זו סדרה של קידוחים - הולכים אל מוקד הזיהום, שואבים אותו לשם. המתקן יוקם באזור בית העלמין של רמת השרון.
זה אומר שהשטח לא ישוחרר מחר בבוקר לבנייה.

"לא. אבל גם 6,000 דירות לא בונים ביום אחד. עד שנתקדם, כבר אפשר יהיה לפתח שם את התשתיות. צריך לעבוד במקביל ולא בטור".

מה הלאה:

האם המים שהם התוצר של הניקוי יהיו מים נקיים? אתם לא חוששים שיתברר שהם מסוכנים?
שחם: "אלה מים בטוחים לגמרי. במקרה של תעש רמת השרון מחזירים את המים לירקון, זה win win - גם מנקים את המים של תעש וגם יש מקורות מים להזרמה לירקון. בתעש גבעון ברחובות הכוונה היא להכניס את המים לרשת מי השתייה".

אין סיכוי שאתם בטוחים עכשיו שהמים נקיים, אבל בעוד כמה שנים יתברר משהו אחר? כבר ראינו מקרים כאלה.

"נכון, קחי לדוגמה את ייבוש החולה. זה היה שיא המפעל הציוני עד שהתברר שזה הרס סביבתי מוחלט. אבל פעם לא הייתה מודעות. היום, כל מה שיודעים אנחנו מטפלים. היום הרגולציה היא מטורפת וגם האכיפה. חוץ מזה, החוכמה היא לתקן".

על רקע האבטלה הגואה, מציין שחם כי גם אם חברות זרות יזכו במכרז לטיהור המים, הן מחויבות על פי תנאי המכרז בשיתוף פעולה עם חברות ישראליות. "אני מקווה שהמדינה תמנף את זה להאצה של תשתיות, ויש בפרויקטים האלה מכפלות גדולות של תעסוקה", הוא מוסיף. "כל אחד מסתכל על המקום שבו הוא עובד כאילו הוא אחוזה פרטית. קשה לפעמים להבין שבריתות ושידוד מערכות יש להן אפקט גדול יותר".