בתחילת החודש שלחה חיברו בהתאחדות האדריכלים מכתב לממשלה, ובו הצעות לייעול תחום התכנון בישראל על רקע משבר הקורונה. לצד דרישות כמו הגברת הציפוף בערים וטיפול בתחבורה ציבורית, ומנגד הדרישה לחזק את יישובי הפריפריה, מבקשים אנשי ההתאחדות לנצל את משבר הקורונה לצורך ניסוח מחדש של חוק התכנון והבנייה, ואפשרות לרישוי עצמי של האדריכלים. דרישה לא טריוויאלית המופיעה במסמך האדריכלים היא שהמדינה תבטיח רכישה של 80 אלף דירות, כפי שהיה בימיו של אריק שרון כשר השיכון.
מה לכם ולהבטחת רכישת דירות?
דוד קנפו, יו"ר התאחדות האדריכלים: "אנחנו חברנו בעניין הזה לקבלנים שטוענים שאין ודאות לייזום. לדבריהם, הם לא מוכנים ללכת להרפתקאות. צריך שהממשלה תיתן רשת ביטחון. זה היה קיים בתקופת אריק שרון. זה חלק מניסיון יותר גדול שלנו לשחרר חסמים כדי שתהיה מציאות אחרת".
הקבלנים, אגב, ביקשו התחייבות של המדינה לרכישה של דירות שלא יימכרו תוך שלוש שנים ממועד השלמת בנייתן - אך לא נקבו במספר. האדריכלים מפנים את המסמך שלהם דווקא לדלית זילבר, מנכ"לית מינהל התכנון.
למה החלטתם לפנות לממשלה עכשיו? מה אתם מצפים שיקרה?
"יש פה משבר שמטלטל את המציאות ומבקש ממנה לחשב מסלול מחדש. לחוק התכנון והבנייה עשו כבר עשרות תיקונים והוא מטולא לחלוטין.
"המשבר הוא ההזדמנות להביא חוק תכנון ובנייה שמתאים למאה ה-21. אני מכוון לכך שהתכנון יהיה הרבה יותר גמיש ופתוח ולא תהיה רשימה אינסופית של איסורים שסותרים זה את זה. החוק הזה יצטרך לאפשר התאמה למציאות שמשתנה במהירות. במקום להמציא כל פעם ועדות חדשות שמייצרות קיצורי דרך, כמו הוותמ"ל עם שכונות הרפאים שלו, צריך חוק תכנון ובנייה חדש ששם דגש על מענה מיידי וזמין על צורכי החברה בישראל".
במכתב אתם מבקשים לקבל את האפשרות לרישוי עצמי. כלומר, ללא תיווך של פקידי מחלקת ההנדסה. עד עכשיו האדריכלים דווקא התנגדו לכך, משיקולי ביטוח. מה השתנה כעת?
"אין סבירות ואין צורך שאני, כדי לקבל היתר בנייה, צריך להראות לעירייה פרטי גדר, חלון או את מהלך המים בבניין. אני חושב שאנחנו צריכים ליצור מצב שמרגע שיש תוכנית בינוי לשכונה או לרחוב וישנו המידע שאנחנו מקבלים מהעירייה, יעבור הכדור לידי עורך הבקשה, הוא האדריכל. לפי גישתי, מהנקודה הזאת הוא יכול לקחת את האחריות ולחתום על היתר הבנייה. מספיק שזה יעמוד בדרישות של כיבוי אש והג"א".
אתה חושב שאפשר לסמוך על אדריכלים שייצרו תכנון איכותי ללא מנגנוני בקרה?
"אם היו מציבים ליד הרופא המנתח פקחים ובירוקרטים בזמן שהוא עושה ניתוח ראש, יש ודאות גמורה שלא היית קם משולחן הניתוח. הרגולציה הרבה לא מייצרת איכות תכנונית ראויה. לא בכדי אנחנו בונים את אותו בניין כבר 40 שנה. בדרך כלל נוצר מצב שאדריכלים בכירים עוברים ויה דולורוזה בכל מיני מסלולים. בשביל מה? אם יהיה אדריכל שטעה, הוא צריך להיקנס".
במכתב שלכם אתם מבקשים גם ציפוף של הערים וגם חיזוק של הפריפריה. איך זה מתיישב ביחד?
"המעשה האדריכלי הוא חברתי ואנושי בעיקרו. אני מאמין שהציפוף חשוב כדי להגביר את העירוניות, ומאידך, וזה לא סותר, צריך להיות גבול לגידול העירוני. זה לא הגיוני שתהיה עיר כמו לאגוס, שיש בה 100 מיליון תושבים. ערי הענק האלה הן בדרך כלל עניות. עירוניות טובה צריכה להיות מוגבלת. הדגם האירופאי, כמו ברצלונה, מרסיי או ציריך, מוצלח יותר מאשר אלה של אסיה והעולם השלישי".
"החשש ממגפות ישנה את התכנון"
קנפו הוא הבעלים של משרד האדריכלים קנפו כלימור, והוא מספר שבתקופת הקורונה לא הוציא משרדו אף עובד לחל"ת: "לא נפגעה שגרת העבודה אך כן הבנו שהגיע אולי הזמן לשינוי מהותי.
"אנחנו נמצאים בתקופת מעבר. עוד לא חזרנו לעבודה מלאה. זה כמו מישהו שעומד על קרקע יציבה על פי תהום. הוא עוד לא יודע בכלל מה עומק השבר ואם הוא יכול להתקדם הלאה.
"עצם העובדה שאתה לא תתקרב לנתב"ג בחצי השנה הקרובה, שתחפש את המצרכים שלך בסביבה המיידית, שיש ריחוק חברתי - כל הדברים האלה גורמים לשינוי של תפיסות בתכנון ובנדל"ן. אני מעריך שתהיה לדברים האלה משמעות בתפיסת הקהילתיות, הרחוב, התנועה. אין לי ספק, זה ברור לגמרי".
איך זה יתבטא באדריכלות שנראה ברחובות?
"אדריכלות לא מתעסקת רק בחומר, היא מתעסקת באנשים. כשאני מתכנן מגורים שיש בהם אספקטים של תעסוקה, מסחר ובידור, כשאני מתלבט ביחס לצפיפות הוורטיקלית, כשאני מנסה לשאול שאלה כמו האם יש מגבלה לגודל עיר. התכנון שלי לא ישתנה עכשיו ב-180 מעלות אבל ברור שעליי לתת פרשנות אחרת לעירוניות, לפרברים, לבנייני המשרדים, לאוניברסיטאות ואפילו לדירות שאני מתכנן. האקלים שמשתנה והחשש ממגפות ישנו את תוצרי לוח השרטוט של האדריכלים".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
