פסק בוררות שהכריע חילוקי דעות ממושכים בין חברת מלם תים לבין אגף המכס והמע"מ שבמשרד האוצר - בקשר עם פרויקט שביצעה חברת המחשבים עבור הגוף הממשלתי - צפוי להקטין בכ-9 מיליון שקל את רווחיה של מלם לפני מס ברבעון הראשון. כך עדכנה החברה שבשליטת שלמה איזנברג לקראת פרסום תוצאותיה לרבעון הראשון של השנה.
במלם תים ציינו כי לפי קביעת פסק הבוררות, החברה "זכאית לקבל מאגף המכס בגין טענותיה סך של כ-33.5 מיליון שקל", וזאת "בקיזוז סך של כ-13.5 מיליון שקל אותו זכאי לקבל אגף המכס ממלם בגין טענותיו".
עוד מציינים במלם תים, כי החברה הגישה תביעה לחברת הביטוח שלה בגין הסכום שקוזז, ולפי עמדתה, "המבוססת גם על עמדת יועצי הביטוח שלה", קיים לה כיסוי ביטוחי בגין הסכום שקוזז.
במקרה שבו תקבל מלם תים תשלומים מחברת הביטוח, ההפסד אותו היא צופה (של כ-9 מיליון שקל) אינו מביא בחשבון קבלת תשלומים כלשהם מחברת הביטוח, אשר
יגדילו את הרווח לפני מס (במלוא הסכום) בדוחותיה הכספיים ברבעון שבו יתקבלו, ככל שיתקבלו.
בוררות שנייה כבר לפרויקט
מלם תים היא חברת טכנולוגיה העוסקת במתן מגוון שירותים ומכירת מוצרים בתחום ה-IT ( Information Technology) באמצעות חברות בנות.
על ההסכם לביצוע הפרויקט מול אגף המכס חתמה החברה בספטמבר 2008, ובמסגרתו היא נדרשה להקים לאגף הממשלתי מערכת חדשה ("שער עולמי"), בכמה שלבי הקמה למשך כ-3 שנים (עד שנת 2011), בהיקף של כ-120 מיליון שקל.
אולם בהמשך החלו להתעורר חילוקי דעות בין הצדדים, ובחודש מרץ 2013 הליך בוררות קבע את הארכת שלב פיתוח והקמת המערכת החדשה עד לאמצע שנת 2015, ואת הגדלת היקפו הכספי ל-175 מיליון שקל.
מאוחר יותר התגלעו מחלוקות נוספות בין הצדדים, שלפי מלם תים, "עיקרן עיכובים בלוחות הזמנים של פרויקט ההקמה והיעדר נכונות המכס להידברות", מה שהוביל את חברת המחשבים במהלך 2016 לפנות בבקשה נוספת לביהמ"ש למינוי בורר. זה החל בעבודתו בספטמבר 2017, ונתן את פסק הדין כעת.
"אין השפעה לקורונה" והמניה מטפסת 10%
את השליטה במלם תים מחזיק היו"ר איזנברג באמצעות חברת ערד השקעות, גם היא בשליטתו. מתחילת השנה טיפסה מנייתה של מלם תים בכ-10% והיא משקפת לחברה שווי נוכחי של כ-1.5 מיליארד שקל.
את שנת 2019 סיכמה מלם תים עם צמיחה של 7% בהכנסותיה ל-2.15 מיליארד שקל, לצד קפיצה של 55% ברווח הנקי שלה, שהגיע ל-104 מיליון שקל.
בהתייחס להשפעות התפשטות וירוס הקורונה ציינו במלם תים עם פרסום הדוחות הכספיים השנתיים, בחודש מרץ, כי עד כה "אין לאירועי הקורונה השפעה מהותית" על פעילותה, וכי "קיימת לחברה יכולת פיננסית טובה להתמודד עם המשבר, אם יחריף".
יחד עם זאת הוסיפו כי הימשכות והתרחבות המגפה "עלולה לפגוע ברציפות פעילותה של החברה, בין היתר בשל היעדרות של כוח אדם שחיוני לפעילותה העסקית".
בחודש מרץ החליט דירקטוריון החברה לאשר עדכון לתנאי העסקתם של המנכ"לים המשותפים שלה - אודי וינטראוב ואילן טוקר, למרות התנגדות בעלי המניות להחלטה. מדובר בין היתר בשידרוג של 50% בשכרו החודשי של וינטראוב, מ-120 ל-180 אלף שקל, ובהקפצת שכרו החודשי של טוקר מ-36 ל-82 אלף שקל, תוך העלאת היקף המשרה שלו מ-45% ל-60%.
ב-2019 עלות העסקת וינטראוב עמדה על 4.8 מיליון שקל ושל טוקר, במסגרת תפקידיו השונים בקבוצת ערד, על 4.6 מיליון שקל (כ-830 אלף שקל מהסכום במלם תים).
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
