איבדו אמון? למה משקיעי הקנאביס בתל אביב לא מתרגשים מקבלת אישור הייצוא המיוחל אחרי שנה וחצי

כשבועיים עברו מאז האישור הרשמי של יצוא הקנאביס על ידי משרד הכלכלה ("מתנת הפרידה" של השר היוצא, אלי כהן), והחברות בתחום פועלות לסמן כל אחת את רצינותה ומוכנותה לניצול המהלך: הן מצטיידות במזומנים, חותמות על הסכמים ונערכות עם מלאי של קנאביס, ובמקביל פועלות לקבל את ההכרה מהמדינות שאמורות לייבא את הסחורה.

זה היה הרגע שהשוק חיכה לו, מאז החלטת הממשלה העקרונית להתיר את היצוא, שהתקבלה כבר בינואר 2019. ההערכה היתה שהסדרת תקנות היצוא בפועל תימשך 10 חודשים עד שנה. בפועל, חלפו כשנה וחצי של "טיזינג" מצד הממשלה כלפי השוק, כשמעת לעת משחררים משרדי הבריאות או הכלכלה הודעה שממנה ניתן להבין כי מועד המשלוח הראשון ליצוא נמצא "מעבר לפינה".

אין פלא, אם כך, שמייד לאחר קבלת אישור היצוא שענף הקנאביס חיכה לו, הגיבו מניות הסקטור הנסחרות בבורסת ת"א בעליות חדות. ואולם, הן תיקנו מטה בתוך זמן קצר, וחלקן נסחרות כיום אף במחיר נמוך יותר מאשר ביום ההודעה. שווי הסקטור כולו מסתכם כיום בכ-2 מיליארד שקל - הרבה פחות משווייו בשיא בתחילת 2019ׂׂ.

 סקטור הקנאביס בתא שווה כ? מיליארד שקל

נראה כי העובדה שיום אחד יגיע היצוא, כבר מתומחרת במחירי מניות הקנאביס, אבל המועד שבו באמת יתחילו המשלוחים לצאת עדיין לא ברור, וגם צפוי להיות שונה בין חברה לחברה.

היצוא בפועל תלוי באישור היבואניות

מה מונע מיצוא הקנאביס לצאת לדרך כבר מחר? היצוא בפועל יהיה תלוי באישורן של המדינות היבואניות, שאינו טריוויאלי. כדי להיכנס לשוק האירופי יש לעמוד בכללי גידול וייצור אירופיים, נוסף על אלה הישראליים. כמו כן, על החברות היצואניות לעמוד בתקני האיכות של כל מדינה. היצוא גם תלוי במציאת לקוח למוצרים, כשלרוב החברות המקומיות יש הסכמי הפצה במדינות האירופיות הגדולות, אבל איכות ההסכמים האלה תיבחן רק כשהם יניבו הזמנות והכנסות.

אבל עוד לפני שמגיעים לדבר על מה שמתרחש במדינות היעד, אישור היצוא עדיין תלוי במשרד הבריאות הישראלי, שהצטייד השבוע בשר חדש, יולי אדלשטיין, שהתבטא בעבר בעד קנאביס רפואי. ראש היק"ר, יחידת הקנאביס הרפואי במשרד הבריאות, הוא עדיין יובל לנדשפט, אדריכל רפורמת הקנאביס, והוא צריך לאשר ליצוא כל אצווה של קנאביס לפי איכותה, וגם לפי תרומתה של החברה שייצרה אותה להקטנת המחסור בקנאביס בשוק המקומי. ברוב המוצרים כיום אין מחסור, אבל המחסור עדיין מורגש בכמה מהמוצרים המבוקשים.

נראה כי השוק מחכה לראות כעת איך מתרחש היצוא בפועל, והאם בכלל נותר אחרי כל הציפייה הזו מקום בשוק לחברות הישראליות? בחודשים הקרובים נוכל לראות לאילו מדינות מתבצעת מכירה בפועל, מה היקפה, איך מתבטאות ההכנסות האלה בדוחות ומהי ההשקעה הדרושה כדי לבנות נוכחות בחו"ל.

ובינתיים, בשטח מקדמות חברות הקנאביס המקומיות עסקות: היום הודיעה חברת קנביט, שנמצאת בשליטתו של ברק רוזן (דרך נאמן), על חתימת הסכם עם חברת הפצת התרופות הגרמנית Fette Pharma (פטה). מזכר העקרונות בין הצדדים נחתם בדצמבר 2019. קנביט דיווחה היום כי על פי ההסכם, פטה תהיה מחויבת לרכוש ממנה קנאביס בהיקף מינימלי של 1.5 טונה בשנה הראשונה, וכמות מינימום זו תעלה ב-10% בכל שנה במשך חמש שנים. ההסכם כרגע אינו בלעדי, אבל ייתכן כי יהפוך לכזה בהמשך. להערכת קנביט, ההסכם יכול להניב לה סכום של כ-100 מיליון שקל ואף יותר מכך.

חברת קנאביס נוספת, שיח, הודיעה היום כי גייסה 20 מיליון שקל מגיפים מוסדיים, שבו השתתפו גם בעלי השליטה של החברה, משפחת החקלאים שריד, שהקימו ומנהלים את החברה.

הגורמים המוסדיים, ובהם חברת מור השקעות ש"סימנה" את ענף הקנאביס עם השקעות קודמות בחברות יוניבו ופנאקסיה, השקיעו 18.4 מיליון שקל, ומשפחת שריד השקיעה 1.5 מיליון נוספים. מחיר המניה בעסקה הוא 0.8 שקלים - דיסקאונט של כ-8% על מחיר הפתיחה היום, כשלכל מניה התווספו גם אופציות לא סחירות במחיר מימוש שלא דווח.

שיח פרסמה היום גם את דוח הרבעון הראשון שלה, המעיד על המשך צמיחה ואיתנות. הכנסות החברה צמחו ב-29% לעומת הרבעון המקביל, ל-7.6 מיליון שקל. הרווח הגולמי לפני השפעת שינויים בשווי ההוגן (הקשור להערכת ערך הנכסים הביולוגיים) עלה ל- 5.3 מיליון שקל - גידול של 85% לעומת הרבעון המקביל. הרווח התפעולי צמח פי שניים ל-3.7 מיליון שקל, והרווח הנקי צמח ב-62% ל-1.8 מיליון שקל. שווי החברה עומד על כ-281 מיליון שקל.

חברת IMC, הנסחרת בבורסה של טורונטו אבל פועלת גם בישראל, הודיעה כי החברה הבת שלה בגרמניה קיבלה אישור לייבא לתוך גרמניה 4 טונות קנאביס של החברה. ואולם, כמו כמה חברות נוספות, IMC כרגע אינה מתכננת לייצא את החומר מישראל, אלא בונה נוכחות בגרמניה על ידי ייצור במפעל שבו היא שותפה במדינה אירופית אחרת. כך החברה אינה תלויה במשרד הבריאות ובאישור גרמני ליבוא מישראל. לחברה הסכמים עם שלושה מפיצים גרמניים.

חברות נוספות שהודיעו על התקדמות לקראת יצוא בשבועיים מאז אישור היצוא, הן למשל אינטרקיור, שהודיעה על קבלת אישור עמידתה בתקן הגידול האירופי; וטוגדר, שייבאה משלוח ראשון של קנאביס מהמפעל שלה באוגנדה לישראל ומאמינה שתוכל לייצא מהמפעל שלה באוגנדה גם לאירופה.