ההקלות ששלחו מיליון ישראלים לחל"ת עומדות להסתיים, אבל באוצר עדיין לא טרחו לגבש מדיניות חדשה

בשבוע הבא יפוג תוקף ההקלות למובטלים שיזמה הממשלה הקודמת בתחילת משבר הקורונה. הקלות כמו הארכת תקופת הזכאות לדמי אבטלה עבור מובטלים שהגיעו לתום תקופת דמי האבטלה שלהם בתוך המשבר - לא יוארכו בחודש נוסף. הקלה אחרת, תקופת האכשרה המקוצרת, כבר פגה בסוף החודש שעבר, לרווחתם של שומרי הקופה.

משיחות עם גורמים העוסקים בכך עולה כי למשרד האוצר אין שום כוונה ליזום הסדר חדש לטיפול בגל האבטלה במשק. המניע הוא כמובן חיסכון בתקציבים ורצון שלא לבזבז כסף על מובטלים שיצליחו במילא למצוא עבודה. לכן מעדיפים באוצר לחכות להשלמת תהליך הפתיחה מחדש של המשק כדי שתמונת האבטלה "תתבהר" מתוך תקווה שיישארו מספר מוקדי אבטלה שבהם ניתן יהיה לטפל נקודתית, ללא צורך בהקלות נוספות לכלל המובטלים.

האינטרס של האוצר הוא להגן בכל הכוח על ההסדר הקיים וכל המוסיף - גורע. לדעת מומחים לשוק התעסוקה זו מדיניות קמצנית שמעכבת את חזרתם לעבודה של עשרות אלפי עובדים, ועלולה להשאיר מאחוריה בעיית אבטלה קשה הרבה אחרי שיסתיים המשבר. בנוסף הם מזהירים כי לאוצר אין שום תוכנית לקראת התמודדות עם משבר דומה או גל שני של קורונה שעלול להגיע כבר בחורף הקרוב.

ביטוח האבטלה בישראל עבר שינויים גדולים בתקופתו של שר האוצר בנימין נתניהו. הוא נבנה עבור משק שיש בו אבטלה נמוכה יחסית ומתוך השקפה שצריך לתמרץ את המובטלים לחפש עבודה. משום כך זהו הסדר "קמצני" בכל השוואה למקובל בעולם. כל עוד שיעור האבטלה בישראל היה באזור החד ספרתי הנמוך, ההסדר הזה עבד לא רע. אלא שהוא אינו מתאים כלל למצב שבו כל עובד רביעי או חמישי במשק מחפש עבודה. הוא אינו מתאים למצב שבו הרוב המוחלט של המובטלים רוצים מאד לעבוד, אבל אינם יכולים למצוא עבודה. מכיון שבמגירות באוצר אין תכנית מגירה להתמודדות תעסוקתית עם משברים עולמיים כמו הקורונה, התמלא הוואקום שנוצר בתחילת המשבר בצורה בלתי מתוכננת ובלתי מתואמת על ידי הסדר אחר, שנועד למטרות אחרות לגמרי.

 דוגמאות לחורים ברשת הביטחון

"צריך הסדר שמתאים לכוח עליון"

ההסדר שמאפשר לעובדים בחל"ת לקבל דמי אבטלה, לא התחיל עם הקורונה אלא נולד לפני 16 שנים בפסק דין של בית הדין לעבודה. הוא מיועד למקרים חריגים כמו סגירה זמנית של עסק ואיש לא חלם שישמש מאות אלפי עובדים שיישלחו הביתה בהתראה קצרה. אבל זה קרה בגלל החלטה אחת שקיבל בתחילת המשבר מנכ"ל הביטוח הלאומי מבלי לעדכן מראש את האוצר או את הממשלה - היא זו שהכתיבה את מדיניות הממשלה.

נייר עמדה שכתבה פרופ' לאה אחדות במסגרת "צוותי המומחים של המשבר" התארגנות עצמאית של אנשי אקדמיה יהודים וערבים, מנתח את הליקויים בהסדר של החל"ת וממליץ על לקחים לקראת המשבר הבא. בשורה התחתונה סבורה אחדות, לשעבר סמנכ"לית למחקר ולתכנון במוסד ביטוח לאומי, כי יש לשקול הסדר שיאפשר לעובדים להישאר במקומות העבודה בסבסוד של המדינה, בנוסח המודל הגרמני או מודל אחר שמקובל באירופה. אבל הבעיה אומרת אחדות "שהאוצר לא רוצה בכלל הסדר אחר".

פרופ' אחדות, נתחיל דווקא מהסוף אלו לקחים לדעתך צריכים להיות מופקים מהמשבר הזה ולקראת המשבר הבא?
"בטווח הקצר הביטוח הלאומי, שתפקד לדעתי טוב מאד בסך הכל, צריך להסתכל על עצמו ולראות איפה היו אנשים שנפלו בין הכיסאות. מבחינת המעסיקים אפשר ללמוד משהו מאד מעניין ממה שנעשה באנגליה - שם פרסמו בתחילת המשבר דף הנחיות למעסיק שמסביר לו מה האופציות, מבחינת יחסי עובד מעביד. שהמעסיק יוכל לבחור מה המסלול שמתאים לו. לטווח הארוך צריך לחשוב איך להשתמש בדמי האבטלה כחלק מהשכר".

למה את מתכוונת כשאת מדבר על הסדר חדש?
"כל ההחמרות שיש היום בנושא האבטלה הן מתחילת שנות האלפיים ונעשו על ידי מי שהיום ראש הממשלה ואז היה שר האוצר, מתוך תפיסה שמובטלים הם פרזיטים. אבל בשיעורי אבטלה של מעל 10% אי אפשר לומר שום דבר על המובטלים. ברור שאלה אנשים שרוצים לעבוד וחשוב להחזיר אותם למעגל העבודה כמה שיותר מהר, כי ככל שעובר הזמן אנשים מאבדים מיומנויות. לכן צריך הסדר שמתאים לאירועים של מעין כוח עליון כמו הקורונה. אני חושבת למשל על צמצום תקופת האכשרה (תקופת העבודה המינימלית שמזכה בדמי אבטלה) באופן קבוע ל-9 חודשים מתוך 18. בנושא השתתפות של המדינה בעבודה יש כבר היום אפשרות כזו - מי שמצא עבודה בשכר נמוך יותר יכול לקבל מהמדינה השלמה - וצריך אולי להרחיב אותה".

החל"ת שהפכה לכוכבת משבר הקורונה בשוק העבודה היא תופעה שלא הייתה מוכרת קודם לכן בציבור הרחב. רק מעטים יודעים שהאפשרות של עובדים בחל"ת לתבוע דמי אבטלה קיימת עוד מ-2004. "בית הדין קבע שהתכלית של ביטוח אבטלה היא לפצות את העובד על אובדן שכר בגלל הפסקת עבודה - ולעניין הזה אין הבדל בין פיטורים ליציאה לחל"ת" אומרת אחדות .

עד למשבר האחרון היה שיעור העובדים בחל"ת בין מקבלי דמי האבטלה בקושי 2% או 3% אומרת אחרות. "זה היה ערוץ שולי ולא ניתנה עליו בכלל הדעת. כשהגיע משבר הקורונה, הביטוח הלאומי החליט שמי שיוצא לחל"ת יוכל לקבל את דמי האבטלה ללא צורך לנצל קודם לכן את ימי החופשה שעומדים לרשותו. ברגע שהממשלה ויתרה על הסייג הזה - ראית שזה קורה בבת אחת. עכשיו זה פרץ לתודעה הציבורית אבל אנשים שעבדו בביטוח הלאומי אומרים שזה לא הסדר טוב לקורונה".

אז למה החל"ת לא מתאים לקורונה?
"מצד אחד זה מזל גדול שהיה פתרון זמין שאפשר לתת דמי אבטלה כמעט מהיום הראשון. מצד שני החל"ת יש לו רציונל מאד כלכלי בימי שגרה. הוא מתאים למפעלים או מעסיקים אחרים שנכנסים למצוקה זמנית ולא רוצים להיפטר מהעובדים שלהם. אבל לחל"ת יש גם חסרונות מבחינת העובד, הוא לא מקבל הפרשות לפנסיה במהלך החל"ת ואחרי חודשיים הוא צריך להתחיל לשלם ביטוח לאומי. הוא גם לא יודע אם לחפש עבודה בתקופת החל"ת - זה מהותי כי אם הוא יפוטר בתום החל"ת או זמן קצר אחרי שיחזור לעבודה הוא יוכל לקבל שוב את דמי האבטלה שכבר ניצל במהלך החל"ת".

ומצד שני באוצר טוענים שהיו הרבה חברות חזקות שהוציאו עובדים לחל"ת רק כדי לעשות סיבוב על המדינה.
"היו מקומות עבודה שהיו יכולים להיות יותר לארג'ים ולהמשיך להעסיק את העובדים שלהם. חברות ביטוח המשיכו לעבוד - הן לא היו צריכות להוציא עובדים לחל"ת. על-הרקע הזה יש חשש שהאוצר ינסה לבטל את החל"ת, אולי בחוק ההסדרים הבא. זה ערוץ לגיטימי, שעוזר לאנשים - כמו שהשופטים פסקו אין הבדל בין זה שפיטרו אותך לזה שיצאת לחל"ת. צריך לראות איפה התגלו הכשלים ולטפל בהם ולא לשפוך את המים עם התינוק".

"ההקלה נעשתה בקמצנות גדולה"

החל"ת הוא הבולט אבל ממש לא היחיד מבין הצעדים שננקטו לסיוע למי שנותרו ללא פרנסה. הממשלה אישרה בתחילת המשבר סל של הקלות למובטלים. השכירים קיבלו קיצור של תקופת האכשרה והארכת תקופת הזכאות עבור אלה שזכאותם נגמרה בתוך המשבר. סיוע משלים הובטח לכל מי שאינם זכאים לדמי אבטלה: פיצוי של 1,000 עד 4,000 שקלים לבני 67 ומעלה ופיצוי של עד 20 אלף שקל בשלוש פעימות לעצמאים. הבעיה שהמדינה נתנה ביד אחת אבל לקחה ביד השנייה.

אחדות אומרת שמעטים מבין מכריה העצמאיים הצליחו לקבל את הפעימה הראשונה מרשות המסים. "זה היה שיגעון. היו שם 20 אלף תנאים - כשאתה עושה תוכנית כזאת ברור שאתה לא רוצה לשלם. זה לא הגישה האמריקאית של קודם ניתן לכם כסף ואח"כ נתחשבן אתכם. מעבר לזה ציפיתי מרשות המסים ליכולת דיגיטלית ברמה הרבה יותר גבוהה".

אבל גם בסיוע לשכירים לא היו חסרות אותיות קטנות - ודוגמה בולטת לכך היא קיצור תקופת האכשרה (פרק הזמן המינימלי שעובד חייב לעבוד כדי להיות זכאי לדמי אבטלה) - מ-12 חודשים ב-18 החודשים האחרונים ל-6 חודשים ב-18 החודשים האחרונים.

"לכל חודש של קיצור בתקופת האכשרה יש משמעות תקציבית גדולה מאד מבחינת המדינה" אומרת אחדות "ב-2002 למשל המדינה חסכה המון כסף, המון, כשהאריכה את תקופה האכשרה מ-6 חודשים (ב-12 החודשים האחרונים) ל-12 חודשים (ב-18 החודשים האחרונים)".

אז מה רע בזה שקיצרו עכשיו ל-6 חודשים?
"כי ההקלה הזו נעשתה בקמצנות גדולה. נקבע שמי שניצל את ההקלה היה זכאי לקבל רק 50% ממספר הימים שהיה מקבל אילו היה מובטל 'רגיל'. מובטל שזכאי למשל עד 100 יום אבטלה - יקבל רק 50 ימים. וזה כשהמדינה יודעת שיש ענפים במשק כמו המסעדות או התיאטראות שהפתיחה שלהם תיקח עוד הרבה מאד זמן. דבר נוסף ההקלה הזו לא הוארכה מעבר ל-30 באפריל, כך שתקופה האכשרה של מי שיגיש תביעה היום חזרה להיות 12 חודשים. שאר ההקלות הוארכו עד סוף מאי. למה לא להאריך את ההקלות מעבר לך-31 למאי עד ליוני או יולי? למה לא לעזור?".

מה שאולי לא ידעת על חל"ת

● כבר ב-2004 פסק דין איפשר לעובדים שיצאו לחל"ת לקבל דמי אבטלה
● הביטוח הלאומי חייב עובד בחל"ת לנצל את יתרת ימי החופשה שלו לפני שיתחיל לקבל דמי אבטלה
● בתחילת משבר הקורונה הודיע מנכ"ל הביטוח הלאומי כי תבוטל הדרישה לניצול ימי החופשה
● ב-2008 המדינה והמעסיקים הקימו קרן פיצויים לעובדים בחל"ת בסך 150 מיליון שקל, שלא נוצלה
● בשגרה 2%-3% מהתביעות לדמי האבטלה הן של עובדים בחל"ת
● בשיא משבר הקורונה היו 900 אלף עובדים בחל"ת
● עובד שיצא לחל"ת, חזר לעבוד ופוטר (לפני שצבר ותק מספיק לתביעת אבטלה חדשה) - לא יוכל לקבל שוב את דמי האבטלה שכבר קיבל בחל"ת
● בעת החל"ת העובד לא זכאי להפרשות פנסיוניות, ולאחר חודשיים הוא מחוייב להתחיל לשלם דמי ביטוח לאומי