ביום שלישי הקרוב עתידה ועדת ההיטלים של משרד הכלכלה להחליט האם להטיל היטל על יבואני המלט, מהלך שישיב את הרווחים המונופוליסטיים לידיהם של מפעל נשר ובעליו, או שטובת הציבור תהיה לנגד עיניה, והיא תתנגד להטלת ההיטל. הימנעות מהיטל תאפשר את המשך התחרות בענף שסייעה עד כה בהורדת עלויות הבנייה ברמה של כ-6%. כלומר, הורדה של אלפי שקלים במחירי הדירות.
חברי הוועדה ובעיקר נציגי הציבור שבה, עו"ד דוד ויניצקי, ד"ר מרשה דון הרפז ורו"ח מוטי בן אברהם, יצטרכו להחליט האם החלטתם תסתמך על הנתונים שחברת נשר הציגה בפניהם, לפיהם נשר עומדת בפני הפסדים קשים, או שכדי להגיע לחקר האמת צריך להסתמך גם על נתונים אמינים ממקורות אחרים, כמו למשל נתונים שהציגה נשר בפני המוסדיים בשביל לשכנע אותם לתת להם הלוואה לפני כחצי שנה . לא יהיה מופרך להניח כי נתונים אלו היו נתונים שהעידו כי מצבה הכספי איתן, שאחרת קשה להאמין שהמוסדיים היו מפקירים 650 מיליון שקל מכספי הפנסיה שלנו לטובת חברה העומדת בפני קריסה. לכך מתווספת הביקורת שהופנתה כלפי נשר בדוח חברת הדירוג מעלות מלפני כחצי שנה, שקבע כי מדיניות הדיבידנדים של החברה היא אגרסיבית. כלומר רווחיה של חברת נשר נשאבים החוצה לבעלי המניות ולא נשארים בתוך החברה. משמעותה של החלטה על הטלת היטל על היבוא תהיה לטעמנו משום זריקת מרץ ממשלתית תמוהה ושערורייתית להבטחת שרידותו של מונופול מהוותיקים והחזקים בישראל.
כמעט 100 שנים אחרי ששק המלט הראשון יצא ממפעל נשר, והתהפכו היוצרות - ממפעל שהוקם כדי לשרת את החזון הציוני ואת המדינה שבדרך - הפכנו אנחנו, הציבור בישראל, לתעודת הביטוח של מפעל המנצל את כוחו המונופוליסטי כדי לכבול אותנו לתוצרת שלו ולשלם מחירים מופרזים, על מנת שבעלי המניות יוכלו למשוך לכיסם דיבידנדים במאות מיליוני שקלים (אגב, חלק מבעלי המניות האלה הם גם בעלי השליטה בערוץ 13, מה שמבטיח שערוץ מסחרי אחד מתוך שניים בסה"כ בישראל לא יעסוק בהתנהלות מונופול המלט, ולא שהערוץ המסחרי השני מסתער בחדווה על הסוגיה).
בשנים האחרונות הנסיבות בחברה הישראלית השתנו. יוקר המחיה בישראל הפך לבלתי נסבל והציבור יצא לרחובות. אחרי עשרות שנים של הגנה על מונופול נשר ששלט שליטה מלאה על השוק הישראלי, הוסרו חסמים מבניים על מנת ששוק המלט ייפתח לתחרות וליבוא מחו"ל.
וכמו בכל מקרה שבו מונופול מתחיל לאבד מנתח השוק שלו, הוא משיב מלחמה שערה. בעקבות ירידת נתח השוק של נשר עד לרמה של כ-50% מהשוק הישראלי (אך הם עדיין גדולים לעומת המתחרים), מנסה החברה לחסום בכל דרך אפשרית את התחרות שהובילה לירידת מחירים משמעותית של 20% במחיר המלט(!), כשהאפקטיבית ביניהן היא דרישה להיטל על היבוא.
רק לפני כשנה נדחתה ההמלצה של הממונה על היטלי סחר במשרד הכלכלה להטיל היטל, בין היתר לאור התחרות החדשה בענף והעובדה שנשר היא עדיין מונופול רווחי עם עלויות שכר והוצאות הנהלה גבוהות מאוד.
בקושי ארבעה חודשים עברו מאז ההחלטה זו, והממונה על ההיטלים פתח בחקירה נוספת, עם המלצה להטלת היטל, החלטה שאותה יצטרכו לאשר או לקבל ועדת ההיטלים בימים אלו ולאחריה שר האוצר, שר הכלכלה וועדת הכספים של הכנסת.
כצעד ראשון מצופה מנציגי הציבור לפזר את העננה על טענתה של נשר כי היא עברה להפסדים. לציבור הרחב מגיע לדעת על איזה נתונים מתבססים לפני שמחליטים להוסיף עלות משקית של 350 מיליון שקל באמצעות העלאת מחירי המלט. את המחיר הרי נרגיש כולנו, באמצעות זינוק בעלויות הבניה של דירות ותשתיות חדשות.
על נציגי הועדה ובתורם שר האוצר ושר הכלכלה להתעשת ולהבין שאת גלגלי התחרות שהחלה אך לא מכבר אין לעצור. בוודאי אין זו השעה להטיל גזרה נוספת על הציבור, הכורע תחת הנטל הכלכלי עקב מגפת הקורונה, רק כדי לשמר עוד מונופול שמתקשה להבין שחלף זמנו ככזה.
עו"ד נילי אבן-חן ואמיר זלאייט הם המנכ"לית והאחראי תחום רגולציה של עמותת "צדק פיננסי" לקידום התחרותיות, השקיפות וההוגנות במערכת הפיננסית והכלכלית
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.