הגרף היומי: לא עובדים, לא פולטים - ירידה בפליטת הפחמן העולמית

מחקר חדש מראה כי, בזמן שהפעילות הכלכלית ברחבי העולם נעצרה ומיליונים נשלחו להסתגר בביתם, פליטת הפחמן הדו-חמצני צנחה באופן דרמטי מאז שהוטל סגר ברחבי העולם וצריכת האנרגיה בעולם חוותה שינויים דרסטיים. לפי הממצאים, הפליטה היומית של גזי חממה צנחה ב-17% בתחילת אפריל, לעומת הרמה הממוצעת בשנת 2019, וכי העולם חווה את הירידה החדה ביותר בתפוקת הפחמן מאז מלחמת העולם השנייה.

בתקופה שהסגר היה מחמיר יותר, נחתכה פליטת הפחמן הדו-חמצני במדינות מסויימות ביותר מרבע - 26% .בבריטניה נרשמה הפחתה של 31%, ובאוסטרליה, הזוכה לשבחים על התמודדותה עם משבר הקורונה, נרשמה הפחתה של 28%.

פרופ' קורין לה קורה מאוניברסיטת מזרח אנגליה, אחת מעורכות המחקר, מבהירה כי הסגר הוביל לירידה זמנית, שכן לא מדובר בתוצאה של שינויים מבניים במערכות הכלכליות או בתחומי התחבורה והאנרגיה. כעת, לדבריה, על מנהיגי העולם לשקול
את שינוי האקלים כחלק מהתגובות הכלכליות למאבק בקורונה, שכן בכוחם של הצעדים הננקטים כעת להשפיע במשך שנים רבות.

הנפילה חסרת התקדים עשויה להיות זמנית בלבד, כאשר מדינות חוזרות לאט לפעילות רגילה. הירידה השנתית צפויה לעמוד על 7% בלבד, אם לא יוסרו המגבלות באופן מלא. אם יוסרו המגבלות עד אמצע יוני, ההפחתה השנתית צפויה להיות 4% בלבד. ירידה שנתית זו דומה לכמות הפחתות הפליטות השנתיות הנדרשות משנה לשנה לאורך עשרות שנים כדי להשיג את יעדי האקלים של הסכם פריז של האו"ם, בזמן שהפליטות צריכות לרדת לאפס עד אמצע המאה כדי לעמוד ביעדי הסכם פריז ולמנוע מההתחממות הגלובלית להגיע לנקודת האל-חזור, לפי הפאנל הממשלתי לשינויי אקלים.

האם השפעת הקיפאון קצר הטווח והירידה בפליטות תוביל להקלה משמעותית על הסביבה? מומחים סבורים כי לצניחה החדה בפליטות הפחמן תהיה השפעה מזערית על הסכם פריז, ואף מזהירים מפני הסרת רגולציה סביבתית שתקל על עסקים מזהמים לחזור לשגרה לאחר הסגר.

 הסגר הביא לצניחה דרמטית בפליטת פחמן דו חמצני

אך פרופ' פנחס אלפרט מאוניברסיטת תל אביב, אחד מהמדענים הבולטים בישראל
בחקר האקלים, מצביע דווקא על סיבות לאופטימיות. "אני רואה בכך הזדמנות בלתי רגילה שלא הייתה לנו מעולם כמותה. האנושות עשתה כאן ניסוי בלתי מכוון,
בגלל הקורונה. ניתנו לנו כלים יקרים מפז, שלא היו לנו ב-50 שנות המחקר האחרונות. במדע, במיוחד בתחום הסביבה, מאוד חסרים לנו ניסויים בשטח, שבמודלים קל מאוד לעשות - פשוט לכבות את פליטות הפחמן. אבל מודלים לא תמיד
מדויקים ומעלים לא מעט שאלות.

"כאן, הקורונה הנבזית הזו, סיפקה לנו את מה שאנחנו עושים במעבדה ולא יכולים בשטח, כך התחדדו הבעיות ומה שצריך לעשות כדי להתמודד איתן. הדבר המרתק, שעוד יופיע במאמרים בהמשך, הוא לראות את תגובת האטמוספירה להפחתה בפליטות.

"תוצאות המחקר מעידות על כך שהאנושות יכולה בהחלטה, שהיא קשה מאוד, להפחית בצורה ניכרת את הפעילות שלה. הקורונה נותנת לנו הזדמנות להבין שזה אפשרי לשנות הרגלים. ההשפעה היא מאוד קטנה כי מדובר בחודשים בודדים, אבל זה פנטסטי. זה מראה שהאנושות יכולה לעשות שינוי דרסטי, גם אם הוא קשה".