ראש בראש: yes ופרטנר מציתות את התחרות בשוק הטלוויזיה האינטרנטית

בדוחות חברת yes שפורסמו במסגרת דוחות קבוצת בזק בסוף השבוע האחרון, נמצא נתון שלא זכה לתשומת-לב, אך מסקרן בהיותו עוד התפתחות בדרמה אמיתית שמתחוללת בענף. yes דיווחה כי בתוך כמה חודשים היא תגיע ל-100 אלף לקוחות הפועלים על גבי האינטרנט. 

אם ניקח לרגע מבט רחב יותר על הענף, יהיה קל יותר להבין את משמעות הדבר. פרטנר וסלקום מציעות שידור תוכן על גבי האינטרנט. זאת בשונה מהדרכים המסורתיות, הלוויין והכבלים, שם נמצאות הוט ו-yes. אבל ל-yes אין כוונה להישאר מאחור והיא פועלת. הנתון מהדוחות מלמד כי למרות שהחברה לקחה שולי ביטחון גדולים מאוד ואמרה שהיא מתכננת להשלים את המעבר ל-IP מלא בתוך שבע שנים, בפועל אם יימשך הקצב הזה שעולה מהדוחות, היא תעשה זאת הרבה יותר מהר.

באוקטובר של השנה שעברה השיקה yes את שירותי הטלוויזיה yes פלוס שלה על גבי האפל TV. הביקורות החיוביות על המוצר והממשק היו גורפות, והחברה הצהירה באותו מעמד שתשיק גם ממיר אנדרואיד בתוך כמה חודשים ובסוף השבוע שעבר היא השיקה מוצר שטרם נבחן, אולם בצורתו החיצונית הוא מאוד מזכיר את האפל TV וכנראה שזה לא מקרי.

yes: שימור לקוחות עם סטינג

מחיר האפל TV מתקרב לכ-1,000 שקל, וזה גוזר סבסוד עמוק של המוצר לאורך שלוש שנים. בחברה כמו yes, שעדיין מסתמכת על הזרמות מבזק (לחברה יש קו אשראי של 250 מיליון שקל בשנה אם היא צריכה), זה מוצר שאי אפשר לבנות עליו כמוצר בסיסי להמונים ולכן במקביל הושק מוצר האנדרואיד, שהוא מאוד זול יחסית והוא מספק את אותם הביצועים והיכולות של האפל TV.

אך לפני כן, ניתוח של אותם עשרות אלפי לקוחות ש-yes הורידה מהלוויין והעבירה לאינטרנט, מלמד שרובם אינם לקוחות אפל TV, אלא מדובר בלקוחות סטינג - מוצר הלואו-קוסט האינטרנטי של yes, שמסתבר שעושה עבודה חזקה מאוד בשימור הלקוחות שרוצים הוזלה במחיר. למעשה, היום בסטינג אפשר לקבל כמעט את כל התוכן של yes במחירים של 100-150 שקל. וכאשר yes רוצה להתחרות במוצר כמו פרטנר TV או סלקום TV, שמשחקות בגזרת המחיר הזו, היא ממילא לא יכולה לעשות זאת עם מוצר כמו אפל TV ולכן שומרת על מחיר חבילה בסיסי גבוה של 199 שקל.

אלא שהפעם מבצע ההשקה של yes עם ממירי האנדרואיד הופך להיות אטרקטיבי מאוד גם עבור לקוחות פרטנר וסלקום, וזאת מפני ש-yes החליטה לשווק שלושה ממירים בחינם במסגרת מבצע השקה זמני. לקוח סלקום ופרטנר שצריך לשלם עבור שלושה ממירים שיכולים להגיע גם עד 30 שקל לממיר לחודש, כבר מתחיל להגיע למחירים קרובים לחבילה של yes.

אין ספק, אם כך, שהתחרות בטלוויזיה רק הולכת ומתחממת ומי שכרגע נראות החברות שנלחמות ראש בראש ומחדדות אותה, הן פרטנר ו-yes. 

בשבוע שעבר פרטנר העלתה מדרגה את שיתוף-הפעולה שלה עם נטפליקס והרחיבה אותו לחבילה אחודה במחיר אחד. כך, ב-99 שקל מקבל הלקוח את פרטנר TV, כשנטפליקס משובצת בתוכה. כלומר, פרטנר היא הסולקת של התשלום. המהלך הנאה של פרטנר שוב מציף את הוויכוח על המודל העתידי של חברות הטלוויזיה ובעיקר על הקשיים של חברות הטלוויזיה המסורתיות.

מעבר לרשת: שדה ניסויים בישראל

בחודשים האחרונים נטפליקס דיווחה על הצטרפות של 16 מיליון מצטרפים חדשים בתקופת הקורונה. הביקוש לשירותי החברה מרקיע שחקים וההשקעה שלה בתוכן היא פנומנלית. לא חייבים להיות לקוח פרטנר כדי ליהנות מנטפליקס, ולמעשה המוני לקוחות בהוט, בסלקום וב-yes רוכשים את שירותי החברה במקביל.

עם זאת, פרטנר הפכה בצעד שעשתה את נטפליקס לספריית ה-VOD שלה ועכשיו היא רוכבת על כך וטוענת שלה יש את ספריית ה-VOD הגדולה בישראל. אין מה לעשות. הוויכוח הזה יישאר כנראה לעוד שנים רבות כאן ובעולם, אבל צריך לזכור גם שנטפליקס היא בהגדרה מוצר משלים. רחב ועצום בגודלו ככל שיהיה, הוא עדיין מוצר שרוב המשתמשים שלו רוכשים אותו בנוסף על מוצר קיים.

השאלה היא איך לעשות את המעבר מהטלוויזיה המסורתית על גבי הכבלים והלוויין לאינטרנט, וישראל בעניין הזה היא ממש שדה ניסויים. אל מול yes, פרטנר היא מחוללת התחרות הכי חזקה בשוק הטלוויזיה היום. היא הימרה על נטפליקס במודל שנקרא סופר אגרגטור, שבו החברה מנגישה את התוכן מחו"ל ללקוחות שלה. היא אורזת בחבילה בנוסף את ערוצי הברודקאסט, אמזון פריים וכו' ועוד כמה ערוצים ומשווקת ללקוח חבילה זולה ואטרקטיבית.

יש כאלה שזה מתאים להם ויש כאלה שלא, אבל זה המודל. האמת היא שאם יש משהו שצריך להעריך במודל של פרטנר, זה את העובדה שהחברה לא משחקת משחק כפול ולא מתיימרת להציג משהו שהיא לא. היא לא אורזת תוכן של אולפנים גדולים כמו סלקום, שאצלה המודל הוא מודל ביניים וכאן טמונה הבעיה שלו. קשה מאוד לשחק בשני המגרשים. או שפועלים במודל של פרטנר או במודל של yes.

האחרונה מביאה לצופים שפע תוכני חסר תקדים בהיקפו, ללא זה של נטפליקס, שאותו הלקוח יכול כמובן לרכוש באופן עצמאי. הממשק של yes באפל TV וגם באנדרואיד הוא מכפיל כוח בזכות המלצות התוכן והחלוקה לקטגוריות, וכמובן בזכות הסכמי התוכן שלה. הבעיה היא שזה עולה הרבה כסף ולכן מי שרוצה לקבל את החבילה הזו בתוספת כמה ממירים בבית, מתחיל את החשבון מ-200 שקל ומעלה לחודש, בעוד אצל מתחרותיה המחיר מתחיל מ-99 שקל ומעלה. כל אחד והעדפותיו. 

yes ופרטנר מייצגות שתי גישות קוטביות, האחת תוכן עשיר ויקר והשנייה חבילה זולה יותר של הנגשת תכנים מחו"ל בתוספת לערוצי הברודקאסט. בנוסף להן יש עוד שתי שחקניות בענף שיצטרכו להחליט מה הן רוצות. האחת היא הוט, שבעוד yes כבר קפצה למים והחלה לשחות עם הסטינג ו-yes פלוס, היא נשארת במקומה. נשארת במרחב המוכר בעוד העולם זורם בהדרגה לאינטרנט.

לעומתה, סלקום נמצאת באמצע של חשיבה עמוקה כיצד והיכן למקם את עצמה במלחמה המחריפה. החברה תידרש להחלטות קשות מאוד על מודל הטלוויזיה שלה, אין ספק בכך. זה רק עניין של זמן. היקף האתגרים שהחברה נדרשת להתמודד איתם במקביל, הוא עצום. ואם נצטרך להמר, קרוב לוודאי שהיא תאמץ את מודל הסופר אגרגטור ותקטין את היקף ההשקעה שלה ברכש תוכן.

כרגע אין דרך אחרת באופק. לאורך כל השנה האחרונה פרטנר גם גייסה הרבה יותר מנויים מסלקום בטלוויזיה, מה שאומר שהמודל שלה מצליח. לגבי הרווחיות שלו, צריך לשים סימן שאלה. החברות לא מפרסמות נתונים מדוייקים על הפעילות הטלוויזיונית ולכן אי אפשר לדעת מי באמת מדממת ומי מרוויחה, אבל יותר סביר להניח שהשוק הזה ימשיך לדמם בשנים הקרובות.