7,500 שקל עבור כל עובד שיוחזר מחופשה ללא תשלום החל מה-1 ביוני ו-3,500 שקל עבור כל עובד שהוחזר מה-1 במאי - אלה עיקרי התוכנית הממשלתית למאבק באבטלה של שר האוצר ישראל כ"ץ.
שר האוצר ישראל כ"ץ הפיץ היום את תזכיר החוק למענקי הכולל מתן מענק לעידוד התעסוקה. על-פי הודעת האוצר מדובר במתווה שגיבש שר האוצר יחד עם ראש הממשלה, בנימין נתניהו, והדרגים המקצועיים, ועיקריו מענק לכל עסק בגין כל עובד שיוחזר החל מה-1.6 בסכום כולל של 7,500 שקל. בגין עובדים שהוחזרו לתעסוקה החל מה-1.5, יקבל העסק מענק בסכום כולל של 3,500 שקל. המענק לא יוגבל במספר העובדים וישולם עבור כל עובד ששכרו מעל 3,300 שקל. המענק ישולם בארבע פעימות חודשיות כדי להבטיח שהמעסיקים אינם קולטים את העובד רק כדי לקבל את הכסף.
נציין כי בעבר דיבר מייסד ומנכ"ל רשת פוקס הראל ויזל על תוכנית דומה של נתניהו למתן פיצוי של 10 אלפים שקל לכל עובד שיוחזר מחל"ת. אותה תוכנית עוררה ביקורת בין היתר בטענה שהיא מפלה לרעה בעלי עסקים שלא שלחו את עובדיהם הביתה והמשיכו להעסיק אותם בתקופת המשבר על חשבונם. מאידך נטען כי הנסיונות למקד את הסיוע בצורה מיטבית יותר גורמים לסרבול ומעכבים את הפיצוי. המחלוקות סביב התוכנית והיעדר מודל ברור ומוסכם עיכבו את אישורה מאז תחילת אפריל.
לפני מספר ימים הושגה הסכמה על מתווה אולם אז ביקש היועץ המשפטי לממשלה עו"ד אביחי מנדלבליט להמתין עם התוכנית עד להשבעתה של ממשלה חדשה. שר האוצר ישראל כ"ץ הציג את התוכנית לדרג המקצועי במשרדו השבוע.
הנוסח שעליו דובר עד לאחרונה כלל הגבלות שונות שנועדו למנוע אפלייה בין מעסיקים ששלחו עובדים לחל"ת ומעסיקים ששימרו את עובדיהם. כך למשל דובר על-כך שהפיצוי ישולם רק על עובדים שמעבר ל-70% ממספר העובדים שהיו לעסק ערב המשבר. בנוסף הוצע להגביל את הפיצוי רק עבור עובדים שיקבלו שכר גבוה מרף מסויים - וזאת כדי למנוע החזרת עובדים פיקטיבית. ואולם בסופו של דבר החליט כ"ץ לוותר על הדרישות והעדיף מודל פשוט יותר, גם אם הוא יעורר ביקורת מקצועית רבה יותר.
נגיד בנק ישראל פרופ' אמיר ירון התבטא בנושא בתחילת השבוע כשאמר ברמז לעמיתיו באוצר שעדיף לצאת בהקדם האפשרי עם התוכנית גם אם איננה מושלמת.
תזכיר החוק שהופץ היום להערות הציבור, צפוי להיות מובא לאישור הממשלה ביום א' הקרוב, וזאת על מנת שהכנסת תוכל לאשר את הצעת החוק בהקדם האפשרי ובמקביל לאישור תיקון חוק יסוד משק המדינה. על מנת לוודא ביצוע מיידי של מימוש המענק. מהאוצר נמסר כי כ"ץ הנחה את רשות המסים להיערך לחלוקת המענק ישירות לחשבון הבנק של העסק.
מהאוצר נמסר כי "המענק לעידוד התעסוקה נועד לצמצם את כמות המובטלים העומדת כיום על כמיליון איש ולהחזירם לעבודה, והוא מצטרף לכלל צעדי הסיוע שנתנו עד כה לעסקים להתמודדות עם משבר הקורונה ביניהם קרנות הלוואה בערבות המדינה בגובה של 20 מיליארד שקל, מענק החזר הוצאות קבועות לעסקים בהיקף של 5.2 מיליארד שקל, שתי פעימות עצמאים בהיקף של כ-3.8 מיליארד שקל, פטור מארנונה עסקית לשלושה חודשים בהיקף של כ-2.85 מיליארד שקל, דחיית אגרות, תשלומי מסים ועוד".
כאמור, במסגרת התוכנית יינתן מענק בסכום כולל של 7,500 שקל לכל בעל עסק עבור כל עובד שיוחזר לעבודה החל מה-1 ביוני. מענק בסכום כולל של 3,500 שקל יינתן עבור כל עובד שחזר לעבודה מה-1 במאי ועד ה-1 ביוני. המענק יינתן בארבע פעימות שוות בכל חודש בגין כל עובד זכאי, החל מהעובד הראשון שנקלט החל מהתאריך שנקבע. המענק ישולם החל מחודש יולי בגין משכורת חודשים מאי ויוני. לאחר מכן ישולם המענק בגין כל חודש מיד לאחר תשלום המשכורת לעובד ולאחר דיווח לשירות התעסוקה על ידי העובד והמעביד. כך לדוגמה המענק בעבור חודש יולי ישולם בחודש אוגוסט. לאור הפניות שהועברו לשר האוצר בנושא, ועל מנת לעודד העסקה של עובדים גם במשרות חלקיות, החליט שר האוצר להפחית את סך השכר החודשי שממנו יינתן המענק עבור עובד, והוא יעמוד על 3,300 שקל בלבד. בכך, יינתן מענה גם לעובדים במשרות חלקיות, במשמרות ולסטודנטים, לצד תמרוץ מעסיקים להעסקה בהיקף של מעל 50% משרה לפחות.
בנוסף, על מנת לתמוך בתעשייה בישראל, יוקצו 500 מיליון שקל להכשרות מקצועיות בענפי תעשייה בעלי פריון גבוה.
שר האוצר, ישראל כ"ץ אמר הערב כי הוא "שמח לבשר על יציאתה לדרך של התוכנית לעידוד התעסוקה שגיבשתי. מדובר במענק פשוט, ישים ואפקטיבי שנועד להחזיר למעלה ממיליון מובטלים לשוק העבודה מהר ככל האפשר במטרה להביא את המשק לצמיחה מהירה. מיד עם כניסתי לתפקיד נדרשתי לנושא באופן אינטנסיבי, מתוך הבנת הדחיפות שבקידום המענק לטובת המעסיקים והעובדים, ולטובת החזרת המשק לפעילות וצמיחה מהר ככל הניתן. המתווה שגובש בהובלתי יחל לפעול באופן מידי וייתן וודאות לעסקים בהחזרת עובדים, והוא מצטרף לשלל הכלים הנוספים לסיוע לעסקים שכבר ניתנו ועוד יינתנו בקרוב".
נשיא התאחדות התעשיינים, ד"ר רון תומר הגיב הערב ואמר: "אני מאד מקווה שהמודל לא יאושר כפי שהוא והבהרתי זאת היטב לראש הממשלה ולשרים הכלכליים. אנו מודים לשר האוצר על אישור הצעותינו להקצאת 500 מיליון שקל לחיזוק ההון האנושי בתעשייה הישראלית. עם זאת, המודל המוצע, על פיו ינתן מענק רק למי שהוציא עובדים לחל"ת משדר מסר שלילי מאד לחברות שהתאמצו לשמור על העובדים במקומות העבודה או להחזירם מהר ככל הניתן ואנו כבר מוצפים פניות של חברות כאלה. המסלול שהוצע עלול לגרום לתוצאה הפוכה ולהניע גל פיטורים משמעותי בחברות, אשר סובלות מירידה חדה בהזמנות ובנזילות בשל המשבר ויווכחו לגלות שממשלת ישראל אינה מתכוונת לפצותן בכלל. מאות אלפי עובדים עלולים לאבד את מקום עבודתם. התעשיינים ויתר ארגוני המעסיקים בישראל שבים וקוראים לממשלת ישראל לאמץ תוכנית פיצויים מרכזית בגין ירידה בפעילות הכלכלית לכל החברות במשק לצד הפעלת "המודל הגרמני" להשתתפות ממשלתית חלקית בשכר העובדים".
נשיא לשכת יועצי המס ירון גינדי אמר בתגובה על תוכניתו של שר האוצר ישראל כ"ץ כי "אני אמנם מאמין לכוונותיו הכנות של שר האוצר לצאת בתמריץ, שיעודד החזרת עובדים לתעסוקה במשק, אבל כאשר אני בוחן היטב את המגבלות, שאנשי המקצוע באוצר הכניסו למתווה שפורסם, אז התוצאה הפוכה מכוונותיו של שר האוצר, והיא שוב מהווה פגיעה בעסקים בישראל". גינדי הוסיף "מתווה התוכנית מראה, שאין שום כוונה לשלם 6 מיליארד שקל כדי לעודד את המגזר העסקי להחזיר עובדים בפרט או לפצות אותו ככלל. כל בר דעת, שיעשה את המתמטיקה במחשבון פשוט, יגלה, שלעולם לא נגיע לסכום פיצוי של 6 מיליארד שקל, כי פקידי האוצר אף פעם לא האמינו במתווה הזה ובמטרותיו". גינדי הוסיף "לצערי הרב, האוצר ממשיך לעשות את כל הטעויות המקצועיות האפשריות ומאבד באופן מוחלט את אמון העסקים והציבור בממשלה. לאיבוד האמון תהיה השפעה מרחיקת לכת על כלכלת ישראל, ועל הרצון של יזמים להשקיע כאן, לפתוח ולפתח עסקים במדינה, שהפקירה אותם לגורלם ושלא השכילה לתמוך במגזר העסקי שלה בשעת משבר".
גינדי הוסיף כי "אנו שמחים, ששר האוצר נענה לבקשתנו להסיר את המגבלה של 70% משרה לפחות, אך הקטנה שנעשתה היא קוסמטית בלבד, ואני גם סבור, שאך ורק במידה ומר ישראל כץ יענה גם כעת להמלצה המקצועית שלנו להעניק את המענק המלא לכל עסק, שהחזיר עובדים מחל"ת, גם במהלך חודש אפריל ומאי, רק אז אכן התוכנית, שגובשה, תיתן מענה אפקטיבי להחזרת המובטלים לשוק העבודה, בתקציב המובטח של 6 מיליארד שקל, מעבר לעובדה שהגבלת המענק לעובדים עם שכר של מעל 3,300 שקל תפגע, בסטודנטים רבים, חיילים משוחררים , ואימהות רבות שעובדות בחלקיות משרה״.
נשיא איגוד לשכות המסחר, עו"ד אוריאל לין אמר בתגובה לתוכנית כי "אין ספק שכל תשלום הניתן למעסיק בגין השבת עובדים מהווה תמריץ וסיוע לקליטתם מחדש, יחד עם זאת יהיה צורך במספר תיקונים לא מועט במסגרת הדיונים בהצעה. לא ייתכן שלא ינתן מענק למעסיקים שהחזירו עובדים בחודש אפריל; אין תוכנית ברורה לפיצוי עסקים בגין הפסדים וירידה במחזור, מעבר למענקי תעסוקה. כך ייתכן מצב שעסקים שניזוקו קשות ואין להם יכולת להשיב עובדים בשלב זה, לא יהיו זכאים לשום פיצוי. שוללים מעסקים אלה זכות בסיסית".
בנוסף, ציין לין כי התקציב להכשרת עובדים צריך להינתן לכלל המשק.
עוד אמר כי על הממשלה לבצע פעולות נוספות, שאין להן אופי תקציבי, כדי לעודד את הפעילות העסקית, בכלל זה שיפור תזרים המזומנים, הקפאת רגולציה, הפחתת מס חברות וניתוב הצריכה הפרטית בישראל לשוק המקומי.
"העסקים הקטנים מרגישים מרומים"
נשיא להב - לשכת ארגוני העצמאים והעסקים בישראל, עו"ד רועי כהן, מסר הערב: "לצערי, הצליחו להטעות את שר האוצר הנכנס בגדול, וחבל. העסקים הקטנים מרגישים מרומים ושהונו אותם לחשוב שמישהו מעוניין באמת לעזור ולסייע להם. חלק מהעסקים פתחו כפי שאישרו להם ב-20.4, וכלל חנויות הרחוב והעסקים שאפשרו להם לחזור לעבודה פתחו ב-27.4, ואלה לא יזכו לשום מענק!
"זו פשוט שערורייה שעסקים שניסו לשמור על עובדיהם במהלך המשבר ונפגעו קשה במחזור שלהם, לא יקבלו מענק - ועסקים שלא נפגעו כלל ושחררו ללא סיבה את עובדיהם לחל״ת על חשבון המדינה, יקבלו מענק. זו פשוט קהות-חושים.
"כולי תקווה שהשר כץ יבין במהרה שיש לשנות את המתווה עד שיגיע לשולחן הממשלה ביום ראשון, ולקיים שיח ודיאלוג אמיתי עם הנציגים המגיעים מהשטח ולא עוסקים רק בגרפים ואקסלים, אלא באנשים עצמם ובמאמץ לשמור על העסקים והעובדים שלהם".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
