השפעות הקורונה על לאומי: זינוק בפיקדונות ומעבר להפסד ברבעון

לאחר שהתריע כי יפסיד ברבעון הראשון של 2020 כ-200 עד 300 מיליון שקל, בשל משבר הקורונה, מדווח היום (ד') בנק לאומי שבניהולו של חנן פרידמן על הפסד של 232 מיליון שקל ברבעון. זאת לעומת רווח של 1.09 מיליארד שקל ברבעון המקביל אשתקד, אז עמדה התשואה להון של הבנק על רמה של 12.7%, גם הודות למכירת לאומי קארד שהפכה למקס וששיפרה את תוצאות הבנק באופן ניכר וחד פעמי עם רווח לפני מס של 314 מיליון שקל , ולעומת רווח רבעוני שרשמו מתחריו הפועלים ודיסקונט.

יחד עם זאת, נזכיר, הפועלים פרסם אחרון את דוחותיו לשנת 2019, כך שהיה הבנק היחיד שביצע הפרשות מהותיות בגין משבר הקורונה על פני שני דוחות כספיים, בהיקף שעלה על הרווח שלו ברבעון הראשון השנה. גם דיסקונט ביצע הפרשה כלשהי בגין השינוי בנסיבות בחודשים האחרונים בדוחותיו הכספיים השנתיים האחרונים, שהייתה נמוכה מרווחיו ברבעון הראשון השנה. לעומתם, לאומי נדרש לעשות את הפרשותיו כולן ברבעון הראשון ולא פרס אותן על שני רבעונים. בכל אופן, הבנק מציג יחסי הון, נזילות ומינוף טובים ואיתנים, גם בתום הרבעון הראשון ש"סבל" ממשבר הקורונה.

בכל אופן, מאיפה הגיע ההפסד הרבעוני החריג של בנק לאומי ? ברבעון הראשון השנה רשם לאומי הוצאות בגין הפסדי אשראי בהיקף 860 מיליון שקל, לעומת הכנסות שביצע ברבעון המקביל אשתקד הודות לריקוברי, שהסתכמו אז בתוספת של 18 מיליון שקל לרווח לפני מס של הבנק. לרבעון הראשון של שנת 2020 משקפות שיעור הוצאה של כ-1.2% מהיתרה הממוצעת של האשראי לציבור, כשרוב ההפרשות היו קבוצתיות בהיקף 756 מיליון שקל - בעיקר בגין "סיכון מסחרי", כלומר הלוואות לעסקים וחברות. לצד זאת הבנק רשם ברבעון הראשון השנה גם הפרשות פרטניות בגין הלוואות מסוימות שסימן השאלה לגביהן התחזק, בהיקף של 104 מיליון שקל.

הזינוק האמור בהוצאות בגין הפסדי אשראי נובע במידה רבה משמרנות של הבנק שביצע הפרשות קבוצתיות כלליות רבות בהיערכות להרעה בהחזרי הלוואות בהמשך השנה, והוא מקזז גידול בהכנסות ריבית ובהכנסות מעמלות. בהקשר זה מגלה הבנק כי "התפשטות הנגיף בתקופה המדווחת הגדילה את התנודתיות בשווקים, והובילה לעלייה במחזורי העסקאות. כמו כן עלה הביקוש למט"ח. על רקע זה נרשם גידול בעמלות מניירות ערך, ובעמלות בגין הפרשי המרה בעיקר בקרב לקוחות מוסדיים".

בנק לאומי  גם מציג גידול באשראי לציבור, שהסתכם בסוף הרבעון הראשון השנה בכ-294.5 מיליארד שקל, גידול של כ=4.2% מתחילת השנה, כשהיקף פיקדונות הציבור בבנק זינק ברבעון הראשון ב-12% לסך של 418.6 מיליארד שקל, בצל השעטה החוצה של הציבור מהבורסה ומקרנות הנאמנות אל פיקדונות הבנקים. הפער בגידול בין האשראי לציבור לפיקדונות הציבור בבנק מלמד על שמרנות הבנק, כששיעור האשראי מהפיקדונות עומד על 70.3% בלבד, לעומת שיעור של 75.6% בסוף 2019.

עוד מגלים דוחות הבנק כי "במהלך הרבעון הראשון נרשמו הוצאות מימון שאינן מריבית בסך של 660 מיליון שקל לפני מס וקרן הון שלילית מניירות ערך בסך של 632 מיליון שקל לפני מס". עם זאת, בהקשר זה מגלה הבנק כי ההתאוששות בשווקים שנרשמה מסוף מרץ ולתוך אפריל הביאה לכך ש"לאחר תאריך המאזן ועד סמוך למועד פרסום הדוח הכספי, חלה עלייה משמעותית בשווי ניירות הערך אשר קיזזה חלק משמעותי מההפסדים ומהירידה בקרן ההון, שנרשמו בתקופה המדווחת".

אגב, משבר הקורונה גם הביא לשיפור בשורת הרווח הכולל של הבנק ברבעון הראשון, בשל "התאמות להתחייבויות לעובדים על רקע עליית שיעור ההיוון", כאשר רכיב זה "קוזז חלקית מהתאמות בגין אג"ח זמינות למכירה".

עוד מציין הבנק כי "בהמשך להנחיות בנק ישראל החליט דירקטוריון הבנק בחודש אפריל 2020 להפסיק בשלב זה את חלוקת הדיבידנד ואת המשך ביצוע הרכישה העצמית של מניות הבנק ".