היערכות הבנקים להפסדי אשראי בשל משבר הקורונה פוגעת בשורה התחתונה שלהם

הציפיות במערכת הבנקאית כי בהמשך השנה הנוכחית יהיה גידול משמעותי בהלוואות שייקלעו לקשיי פירעון, הובילו את הבנקים להגדלה משמעותית של מאות אחוזים בהוצאות בגין הפסדי אשראי. הגדלה זו השפיעה לרעה על השורה התחתונה של הבנקים, כפי שעולה היום מהדוחות הכספיים שפרסמו בנק לאומי  ובנק דיסקונט .

לאחר שהתריע כי יפסיד ברבעון הראשון השנה בין 200 ל-300 מיליון שקל בשל משבר הקורונה, דיווח היום בנק לאומי, שבניהולו של חנן פרידמן, על הפסד של 232 מיליון שקל ברבעון. זאת, לעומת רווח גבוה במיוחד וחריג של 1.09 מיליארד שקל ברבעון המקביל ב-2019, אז עמדה התשואה להון של לאומי על רמה של 12.7%, גם הודות למכירתה של חברת לאומי קארד, שנהפכה לחברת מקס - מכירה שהניבה אז לבנק רווח חד-פעמי של 314 מיליון שקל.

גם דיסקונט, שבניהולו של אורי לוין, רשם ברבעון הראשון השנה הרעה בשורה התחתונה שלו, אבל במקרה שלו מדובר בירידה של 31% "בלבד" ברווח, שהסתכם ב-279 מיליון שקל. למעשה, בהתחשב בהשלכות משבר הקורונה, ובהינתן שדיסקונט הגדיל את ההוצאות בגין הפסדי אשראי בשיעור ניכר של 365%, הרי שמבחינתו מדובר בתוצאות לא רעות יחסית, עם רווח גבוה מזה של בנק הפועלים, שהרוויח 192 מיליון שקל ברבעון.

עם זאת, הפועלים ודיסקונט כבר ביצעו הפרשה כלשהי בגין השלכות הקורונה גם בדוחות ל-2019, כך שלעומתם נדרש לאומי לעשות את "כל" הפרשות הקורונה ברבעון הראשון, ללא פריסה לשני רבעונים. בכל אופן, לאומי וגם דיסקונט מציגים יחסי הון, נזילות ומינוף טובים ואיתנים, ומניית לאומי הגיבה לדוחות בירידות קלות של 0.1%, בעוד מניית דיסקונט עלתה בכ-4% במהלך המסחר בבורסת ת"א בשעות הצהריים.

הפקדונות בלאומי זינקו 12% מתחילת שנה

ברבעון הראשון השנה רשם בנק לאומי הוצאות בגין הפסדי אשראי בהיקף 860 מיליון שקל, לעומת הכנסות של 18 מיליון שקל שביצע בשורה זו ברבעון המקביל אשתקד, הודות לריקוברי. עיקר הגידול בשורה הזו נעשה בהפרשות קבוצתיות שהיוו 88% מסך ההוצאות בגין הפסדי אשראי, ושנעשו כמהלך הכנה לרבעונים הבאים מטעמי זהירות, וברובן באשראי מסחרי ולא פרטי.

ברבעון הראשון של 2020 מהוות ההוצאות בגין הפסדי אשראי של לאומי 1.2% מהיתרה הממוצעת של האשראי לציבור. הזינוק בהוצאות בגין הפסדי אשראי מקזז גידול בהכנסות ריבית ובהכנסות מעמלות, בדגש על עמלות מניירות ערך ובעמלות בגין הפרשי המרה, "בעיקר בקרב לקוחות מוסדיים".

בנק לאומי מציג גידול באשראי לציבור, שהסתכם בסוף הרבעון הראשון בכ-294.5 מיליארד שקל. מדובר בגידול של כ-4.2% מתחילת השנה, שקרה בעוד היקף פקדונות הציבור בבנק זינק ברבעון הראשון ב-12% לסך של 418.6 מיליארד שקל, בשל שעטה החוצה של הציבור מהבורסה ומקרנות הנאמנות אל פקדונות הבנקים. הפער בגידול בין האשראי לציבור לפקדונות הציבור בבנק מלמד על שמרנות הבנק, כששיעור האשראי מהפקדונות עומד על 70.3% בלבד, לעומת 75.6% בסוף 2019.

עוד מגלים דוחות לאומי כי "במהלך הרבעון הראשון נרשמו הוצאות מימון שאינן מריבית בסך של 660 מיליון שקל לפני מס, וקרן הון שלילית מניירות ערך בסך 632 מיליון שקל לפני מס". עם זאת, העליות בשווקים מסוף מרץ ולתוך אפריל מחקו את רוב ההפסד האמור. אגב, משבר הקורונה גם הביא לשיפור בשורת הרווח הכולל של לאומי ברבעון הראשון, בשל "התאמות להתחייבויות לעובדים על רקע עליית שיעור ההיוון", כשרכיב זה "קוזז חלקית מהתאמות בגין אג"ח זמינות למכירה".

מימוש תיק אג"ח סייע לדיסקונט להרוויח

בנק דיסקונט רשם ברבעון הראשון השנה רווח שמשקף תשואה להון של 6%, לעומת 9.6% ברבעון המקביל ב-2019. הקיטון המינורי יחסית ברווחי הבנק, והרווח הגבוה כשלעצמו, קרו למרות הגידול בהוצאות בגין הפסדי האשראי, וזאת בעיקר הודות לכך שהבנק רשם ברבעון הראשון גידול של 30% בהכנסות שאינן מריבית. זה קרה, בין השאר ואף בעיקר, בשל רווחים ממימוש תיק אג"ח שהבנק ביצע עוד קודם למשבר הקורונה, ושהניב לו רווח בסדר גודל של כ-200 מיליון שקל לפני מס. מדובר ברווח בעל אופי חד-פעמי, אבל בפעילות השקעות הנוסטרו וההון של דיסקונט, שהבנק שם עליה דגש ורואה בה יתרון פרמננטי.

לצד הרווח כאמור, מדווח דיסקונט כי הירידות שנרשמו בשוקי ההון במרץ הביאו לירידה של 300 מיליון שקל בשווי הנכסים הסחירים של הבנק, שהעליות באפריל כבר מחקו חלק ניכר ממנה, ושקוזזה במלואה על ידי הירידה בהתחייבויות לעובדים - בדומה למה שקרה בלאומי, אבל בשיעור קטן יותר.

בדומה לבנק לאומי, גם דיסקונט מציג ברבעון הראשון גידול של 2% בהכנסות ריבית נטו, לצד גידול בהכנסות מעמלות. כמו כן, הבנק מפרט כי ברבעון נרשמו הוצאות בגין הפסדי אשראי בסך 656 מיליון שקל, שמהוות כ-1.42% מיתרת האשראי. הוצאות אלה התווספו להוצאות בגין הפסדי אשראי בסך כ-50 מיליון שקל, שנרשמו בדוחות הכספיים ל-2019, "לנוכח ההשלכות של התפרצות נגיף הקורונה, ובכלל זה ירידת המחירים בשווקים". לצד זאת, ברבעון הראשון ביצע דיסקונט הפרשה קבוצתית להפסדי אשראי עתידיים בהיקף של 545 מיליון שקל, שלצדם ביצע הפרשות פרטניות בהיקף של 111 מיליון שקל לגבי לווים מסוימים שהחוב שלהם נקלע לקשיים.

גם דיסקונט מציג גידול באשראי, לצד גידול בשיעור חד יותר בהיקף הפקדונות שהציבור העביר לניהולו. כך, בסוף הרבעון הראשון העמיד הבנק אשראי לציבור בהיקף של 183.2 מיליארד שקל, אל מול פקדונות הציבור שעמדו על 213.7 מיליארד שקל. כתוצאה מכך, שיעור האשראי לציבור מפקדונות הציבור בדיסקונט עומד על 85.7%.

בדיסקונט מציינים כי "חברות הבת הושפעו אף הן ממשבר הקורונה", כשבנק מרכנתיל הציג קיטון של 27% ברווח לסך של 49 מיליון שקל ברבעון הראשון, בשל "גידול בהוצאות להפסדי אשראי". זאת, בעוד שחברת כאל עברה להפסד, בהיקף של 7 מיליון שקל, גם כן בשל המשבר, ואילו רווחי דיסקונט ניו יורק קטנו בכ-8%. 

קיטון חריג בהיקף תיק האשראי של אגוד

גם בנק אגוד, שבניהול שבי שמר, דיווח היום על גידול ניכר בהוצאות בגין הפסדי אשראי, שהתסכמו ברבעון הראשון השנה בכ-45 מיליון שקל. זאת לעומת הוצאות בגין הפסדי אשראי בגובה 9 מיליון שקל שרשם הבנק ברבעון המקביל אשתקד. עיקר הגידול קרה בשל גידול של כמעט 460% בהפרשות הקבוצתיות, שהסתכמו בכ-39 מיליון שקל. כמו כן, בנק אגוד, שבימים האחרונים האריך את התקשרותו עם בנק לאומי בהסכם לקבלת שירותי מחשוב מהבנק הגדול ממנו לעוד כמה שנים - תוך יצירת מתווה התקשרות שיופעל במידה והמיזוג למזרחי טפחות לא ייצא לפועל, הציג קיטון חריג בהיקף תיק האשראי שלו, שירד בכ-1% מהרבעון המקביל אשתקד, כשההכנסות מריבית גדלו בשיעור של 1% בלבד. לצד זאת הבנק גם רשם ירידה של 4% בהכנסות שאינן מריבית בצל ירידה בהכנסות מעמלות.

בשורה התחתונה אגוד רשם הפסד של 54 מיליון שקל לעומת רווח של 30 מיליון שקל ברבעון הראשון אשתקד - כך שהציג תשואה להון שלילית של מינוס 8%. עוד גילה בנק אגוד כי בעלי המניות בו צפויים לחתום על הסכם להארכת התקופה להשלמת מיזוגו לתוך בנק מזרחי טפחות. מדובר בעסקה שנמשכת מאז 2017 ושהשלמתה אינה ודאית.