"יצחק תשובה סיבן את הגופים המוסדיים": המיליארדר מוריס קאהן כפי שלא שמעתם

הייתה לי מטרה אחת בראיון עם מוריס קאהן, האיש שהקים את דפי זהב ואמדוקס ותמך בשיגור חללית "בראשית" לירח - להבין איך הוא הצליח ככה. מהם העקרונות העסקיים שהובילו אותו להצלחה כזו גדולה - אף שנתוני הפתיחה שלו לא רמזו על שום דבר יוצא דופן. קאהן התעקש במהלך הראיון שהתקיים בביתו על צוק מול הים בבית ינאי, ש"בסך הכול היה לי מזל". אבל זאת כמובן תשובה חלקית. מאוד.

קאהן עלה לישראל בגיל 23 מדרום אפריקה והשנים הראשונות שלו בארץ לא היו קלות מבחינה כלכלית. הוא ניסה להקים מפעל לכפפות עור ומפעל לאופניים, וניסה לפתח פטנט נגד גניבת מכוניות. בכולם כשל. איך בכל זאת הוא הפך למיליארדר שהטביע חותם בתעשיית ההייטק? ככל שהשיחה המרתקת התקדמה, אפשר היה להבין שסביב המזל הזה, היו הרבה החלטות ומעשים שאפשרו לו להיות יוצא דופן, לשבור את הממוצע. אגב, הוא ממשיך להיות יוצא דופן גם בגילו המתקדם, 90, ולא מפחד לצאת נגד בעלי הון אחרים, כמו יצחק תשובה, שנמצא בימים אלה בעין הסערה בעקבות קריסת דלק. אבל עוד נגיע לזה.

 מוריס קאהן וערן גפן / צילום: תמונה פרטית

אתה יודע, אמנם בסוף כולנו בני אדם רגילים, הרי גם אתה קם בבוקר והולך לשירותים, אבל בכל זאת הצלחת לעשות משהו בסדר גודל שלא הרבה מצליחים. אז המטרה שלי היום היא להוציא את כל הסודות שלך. אני רוצה להבין מה עושה את ההבדל?
"אם אני הייתי מדגיש את זה במילה אחת, הייתי אומר - מזל".

תפסיק כבר. זה מה שאמרת עד היום לכולם - עכשיו תן לי את התשובה האמיתית.
"היו לי רעיונות, חשבתי שיש להם ערך ובעיקר הוצאתי אותם לפועל. זה לא מספיק לחשוב על משהו, צריך לעשות אותו. אבל היו לי גם המון כישלונות ובכל פעם שנפלתי המשכתי וקמתי מחדש, לא הרמתי ידיים".

זה קל להגיד קשה לעשות. יש הרבה אנשים שחושבים על רעיונות, יש הרבה אנשים שמנסים והרבה גם שלא מתייאשים. היום בדיעבד אתה יודע להגיד מה עשית קצת אחרת מכולם?

"בוא נתחיל בדבר הראשון שעשיתי בארץ שממש הצליח, זה היה המצפה התת ימי באילת".

באמת? חשבתי שתגיד לי דפי זהב.
"התחלתי בדפי זהב בתור עובד, הייתי ‘סתם’ מנהל של דפי זהב, שהייתה בבעלות של yello pages הבינלאומית".

אגב, "הסתם" הזה הגיע בעקבות זכייתו של קאהן במכרז של משרד הדואר ב-1967 להפקת מדריך הטלפונים של בתי העסק בישראל. זו לא הייתה זכייה סטנדרטית: קאהן ייצג במכרז את ITT ובכלל הפסיד, אבל הוא נלחם בהחלטה וטען כי המכרז היה תפור. לבסוף הצליח להביא למכרז חדש - וגם זכה בו. כך שכבר בתחילת הדרך היה כאן הרבה חוץ ממזל.

"בתחילת שנות השבעים, בזמן שניהלתי את דפי זהב, הקמתי במקביל את המצפה התת ימי. אמרתי לבוסים שלי שיש לי רעיון לעשות משהו משוגע וזה לא יגזול הרבה זמן ממני, אז הם הסכימו. הם אמרו: ‘בסדר, זה לא מפריע לעבודה - תמשיך’".

זה חלום של הרבה שכירים, זה לא הפריע לבוסים שלך?
"כשמנכ"ל דפי זהב הגיע לארץ לראות מה אני עושה, אמרתי לו ‘בוא איתי לאילת, אני רוצה להראות לך מה עשיתי בזמן הזה במקביל’. כשהוא ראה את הפרויקט העצום שהקמנו הוא היה בשוק ושאל ‘זה מה שעשית בזמן הפנוי שלך?’. הוא קיבל את זה ברוח טובה כי ניהלתי את החברה שלו בסדר".

אבל איך באמת הספקת? איך היה לך זמן להקים כזה דבר שאפתני תוך כדי עבודה?
"בסופי שבוע הייתי לוקח חופש, אבל בעיקר בזכות זה שהיה לידי מישהו חזק בדפי זהב, כי האמת שאני לא חזק בניהול, אני יותר חזק ברעיונות וביוזמה. היה על ידי את שמואל מיתר, שהיה יותר מוכשר בניהול וזה בעצם היה אחד מהמזלות שלי שהיה לידי מישהו שהשלים את החסרונות שלי".

להרבה אנשים שעובדים במקום מסוים יש חלומות, אבל הם לא מנסים להגשים אותם במקביל.
"רציתי לעזור לאנשים לראות חיים תת ימיים ואת הטבע הנפלא שלנו. זה לא היה מפעל או ‘עסק’ רגיל ואני לא ידעתי אם אנשים בכלל יבואו".

איך היה לך מימון לכל הדבר המטורף הזה?
"לא היה לי כסף וזו לא הייתה השקעה גדולה. עשיתי את זה בחוכמה. אני לא מהנדס, אבל קיבלתי הצעה מיפן לבנות את המצפה וההצעה עלתה הון, מיליונים. אבל אז אני חשבתי שאפשר לבנות את זה בפחות".

איך?
"בניתי את זה בירכא! חלקים חלקים, הבאנו מכפר ירכא בצפון, הרכבנו אותם באילת, ואז דחפנו לתוך הים. עזר לי במימון יעקב לוינסון מנכ"ל בנק הפועלים, הוא ראה סוג של תרומה למטרה טובה והאמין בי".

"העסקים הקטנים והיזמים ייפלו"

אתה יכול לספר לי איך הפכת משכיר לבעלים של דפי זהב?
" זה היה על רקע מלחמת יום הכיפורים, עד אז המטה הבינלאומי ניהל את החברה מחו"ל על ידי קשר הדוק איתנו, כל שבוע היה דיווח טלקס, הם היו באים לבקר ואנחנו נוסעים לשם. אבל פתאום במלחמת יום כיפור, הקשר איתם מת, הם לא שואלים האם אנחנו זקוקים לעזרה. הבנתי שהם לא אנשים-ידידים שאני עובד איתם, אלא שאני סתם שכיר שעושה בשבילם כסף ולא יותר מזה, בזה הם איבדו את האמון שלי".

יצאת בעצם מתודעה של שכיר, אבל איך הפכת לבעלים של החברה?
"אחרי שהם איבדו את האמון שלי והבנתי שאנחנו לא ‘משפחה גדולה’ קרתה להם בעיה בעקבות מלחמת יום כיפור. הם היו צריכים לחתום על הסכם עם ערב הסעודית, אבל בגלל החרם הערבי הם לא יכלו להחזיק עסק בישראל והיו צריכים למכור. אבל למכור בגלל לחץ של הערבים היה יוצר להם בעיה בארצות הברית. אז אמרתי להם ‘אני אעזור לכם’. הצעתי להם שאני אמצא להם קונה - והקונה היה אני. לא אמרתי להם שזה אני, אבל זה מה שיצא".

וגם במחיר טוב, כי הם ניסו להחריש את המכירה ולא הייתה תחרות.
"כן, אם זה היה מכרז לא הייתי יכול להשתתף. זה תהליך שבו המנהלים קונים את החברה מהבעלים. זה היה צירוף של מזל, יוזמה והעזה. לכן אני מדבר על מזל, לא מספיק שיש אותו, צריך להבחין בו ולדעת לקפוץ עליו".

ואז בעצם הקמת סטארט אפ מתוך דפי זהב, וכך נולדה אמדוקס?
"נכון, לי בדפי זהב הייתה בעיה. כדי להפיק את המדריכים היה צריך קלדנים מתמחים והם יצאו למלחמה, אז נאלצנו למצוא פתרון ויצרנו שיטה ממוחשבת. היה לי קשר עם ישעיהו לביא, הוא שימש עד אז בשורה של תפקידי מפתח: הוא היה מנכ"ל משרד הביטחון, ולפני כן מפקד חיל הקשר, הוא היה מנכ"ל משרד התקשורת וראש איגוד המהנדסים העולמי, איש פנטסטי. אחרי שהוא היה במשרד הביטחון הוא יצא לחו"ל כי לקח על עצמו תקופת צינון. אחרי שחזר לארץ אמרתי לו: ‘תשב אצלי’, אבל הוא אמר ‘מה אני אעשה אצלך?’ אמרתי רק דבר אחד, אתה תיתן לי ייעוץ, אני אתן לך 50 אלף דולר לשנה, משרד ורכב. אמר לי: ‘מה אתה רוצה ממני?’ ועניתי רק שאני אוכל לשבת איתך ולדבר איתך, רציתי שהוא יעזור לי לחשוב.

"פעם אחת הוא שאל אותי: ‘תגיד לי מה העסק שלך?’ אמרתי: ‘אני מוכר פרסום’. הוא אמר: ‘אתה לא מוכר פרסום, אתה בעסקי המידע’. וזה בעצם העסק של העתיד. הדבר הקטן הזה היה שווה את כל ההשקעה שלי שעשיתי בו, כי זה שינוי תפיסה אסטרטגית שנולד רק ממחשבה ומילה אחת.

"העצה השנייה הייתה ‘אל תבנה מערכת רק בשביל העסק שלך, תבנה מערכת גנרית בשביל עוד עסקים, ואחרי זה תשלים את זה לפי הצרכים הספציפיים של החברה שלך’. עשינו את זה וזה בעצם איפשר לנו למכור את המערכת לכל העולם כולל AT&T, חברת הטלפונים הגדולה בארה"ב.

"משם הכנסנו את הנושא של טלפונים ניידים ואחר כך טלוויזיה - בנינו עסק ענק עם 27 אלף עובדים וגם היום יש לנו כמעט 25 אלף עובדים באמדוקס".

אמרת שמה שעזר לך בחיים זה מזל, אבל בעצם יש פה הרבה דברים אחרים: השינוי התודעתי שלך במעבר משכיר ליזם; היכולת להתחבר לאנשים וליצור איתם אמון והיכולת לזהות את ההזדמנות וללכת עליה עד הסוף. בנוסף גם ידעת במה אתה חלש ומצאת סביבך אנשים שישלימו אותך. מה מכל הדברים האלה הכי חשוב?
"הקשר עם אנשים כן, ואתה צריך לבנות אמון. למה שאנשים ייתנו בך אמון? כי אתה חייב להיות אמין. ובארץ הנושא של אמינות, יש קצת בעיה איתו, המוסר לא תמיד כמו שצריך להיות".

תן לי דוגמה אקטואלית.
"הנושא של תשובה. מה קורה כשיזם מהמר. אם הוא מצליח הוא מתעשר, אם הוא מפסיד אלו שנתנו לו את הכסף מפסידים והכסף שהחברות ביטוח נתנו לו הוא כסף שלנו. אז מה קורה אז? הוא עושה הימור על הפנסיה שלנו, הפנסיה של הציבור, ואם הוא יצליח זה שלו - ואם לא אחר כך הוא עושה תספורת. הוא עשה את זה פעם אחת. איך זה שהוא עושה את זה פעם שנייה? פעם שלישית? אז אני שואל את עצמי, האנשים האלו לא יודעים מה הם עושים? מה בעצם גורם לכך שהם ממשיכים לתת לטייקונים עם מבנה של פירמידה?

"אם רואים שזה לא עובד - זה לא עובד עם אף אחד מאלו שקדמו לו - אז למה הם נותנים יותר? אני שואל את עצמי למה? אז הסיבה הפשוטה היא אני חושב, שהמנהלים (בגופים המוסדיים) מקבלים בונוסים לפי הנפח של ההשקעות. אז המנהלים האלו מהמרים והם מקבלים בונוסים, אבל אם הם מפסידים החברה מפסידה, לא הם".

בעצם אלה ששומרים על הכסף שלנו ומנהלים את הכסף שלנו - האינטרס שלהם לא זהה לשלנו?
"נכון. אני לא מאשים את תשובה, הוא יכול לסבן אותם, אבל הם נותנים כסף בלי ביטחונות מספיקים. הם סתם נתנו לתשובה ‘על הראסי’. עכשיו אני לא כלכלן אבל אני חושב שיש איזה חוסר צדק חברתי. זה הכסף של העם זו הפנסיה שלנו, זה אוכל על השולחן של עניים".

אנחנו בתקופה של משבר כלכלי - הוא יהיה חמור כמו משברי העבר הגדולים?
"מבחינה כלכלית בארה"ב הגיבו מהר, הם הזרימו כסף מיד לציבור ולחברות הקטנות, עשו את זה מהר ועשו את זה בלי דיבורים. ואצלנו סתם אדישים. אנחנו לא זזים, אנחנו מדברים, אבל העסקים הקטנים והיזמים - הם ייפלו.

"היו צריכים להזרים כסף, היו צריכים לעזור לאנשים בלי עבודה, אנשים בלי כסף, בלי אוכל על השולחן. אולי היינו עסוקים מדי עם פוליטיקה".

אנחנו בשבוע שבו רה"מ מואשם במשפט. מה אתה כאזרח מרגיש?
"זה עצוב שראש ממשלה מואשם ושהוא הגיע למצב הזה. אבל את הפרק הזה צריך לגמור".

זה הולך להיות ארוך.
"לצערי יהיה פרק ארוך וזה גם ישפיע על העם, ייצור קרע בעם. מה שמפריע לי זו ההתקפה על מערכת המשפט, מפריעות לי ההאשמות נגד המשטרה, נגד הפרקליטות, נגד העליון ובמיוחד נגד היועץ המשפטי, זה לא בריא. משפט צריך להתנהל באולם של בית המשפט. ההתקפות האלו לא הולמות".

"משמח שהעולם הכיר בזה שהגענו לירח"

אתה מתבאס על בראשית?
"אני מצטער שלא נחתנו בשלום, היינו כל כך קרובים, אתה לא מתאר לעצמך עד כמה. אני חושב שבסוף גילינו שזו הייתה טעות אנוש ולא תקלה טכנית או תכנונית. אבל מצד שני אנחנו הגענו לירח וזה היה מסע ארוך קשה ומסובך וזו הצלחה בלתי רגילה. מה שמשמח אותי שהעולם הכיר בזה שהגענו לירח. וזה גם חיבר את הנוער שלנו להתחבר למדע, חלל והנדסה".

מה למדת מההתנסות שלך בכל פרויקט בראשית?
"למדתי שקודם כול יש להעריך נכון ובקפדנות את גודל המשימה שאתה לוקח על עצמך לפני שאתה לוקח על עצמך משהו. נכנסתי לזה כתורם מהצד רק לעזור קצת לשלושה צעירים, זה סחב אותי פנימה עמוק. מצד שני, היום אני לא מצטער. השקעתי בזה הרבה אבל זה השתלם כי זה נתן לי סיפוק, שלא היה לי הרבה זמן בחיים".

אז זה היה שווה את ההשקעה?
"זה היה שווה את ההשקעה. אבל לא יודע אם הייתי עושה את זה שוב".

על מה עוד אתה עובד בימים אלו?
"יש פרויקט מדהים בהובלת עדי אלטשולר, שאני תומך בו ומרגש אותי, לבניית בית ספר עם כיתות המשלבות בין ילדים עם צרכים מיוחדים לילדים רגילים. זה פרויקט מוצלח, הוא מחזק לילדים את ההערכה עצמית, ולילדים הרגילים זה מפתח אמפתיה. תוך ארבע שנים אנחנו מקווים לעשות את זה בכל בתי הספר בארץ".

מסביבתו של יצחק תשובה נמסר בתגובה: "אם מוריס קאהן היה מקבל את התרומה שביקש מאיתנו כנראה שהוא היה מדבר אחרת". 

ערן גפן הוא מומחה לחדשנות וצמיחה עסקית, מייסד חברת גפן טים שנרכשה לאחרונה ומפעיל הפודקאסט "חצי שעה של השראה" שמתפרסם אחת לשבועיים באתר "גלובס"