פרשנות: טראמפ רוצה לשנות את האינטרנט כפי שהכרנו אותו. הוא צודק (וטועה)

הקרב בין הרשת החברתית טוויטר לנשיא ארה"ב דונלד טראמפ הגיע אמש והבוקר לשיאו. לאחר שטוויטר סימנה ציוץ של טראמפ כחשוד בפייק ניוז, מיהר הנשיא האמריקאי לחתום על צו נשיאותי שמטרתו פגיעה בהגנות מהן נהנות רשתות חברתיות ופלטפורמות אונליין נוספות. השינוי שטראמפ מוביל עדיין רחוק, ולא בטוח כלל שיקרה, אבל המשמעות עלולה להיות שינוי באופן שבו אנחנו מכירים את הרשתות החברתיות.

טוויטר סימנה השבוע לראשונה שני ציוצים של טראמפ, שטענו כי הצבעה דרך הדואר בבחירות תוביל להונאות נרחבות של בוחרים. הבוקר טוויטר אף סימנה ציוץ של טראמפ בנוגע לאירועים במינאפוליס כמסית לאלימות.

מתחת לציוצים נכתב: "קבלו את העובדות לגבי הצבעה דרך הדואר". הלינק מוביל לפלטפורמה של בדיקת עובדות עם לינקים למידע רלוונטי. בתגובה צייץ טראמפ כי "רפובליקאים מרגישים שפלטפורמות מדיה חברתיות משתיקות לחלוטין קולות שמרניים... ראינו מה הן ניסו לעשות, ונכשלו, ב-2016. אנחנו לא יכולים לתת לגרסה מתוחכמת יותר של זה לקרות בשנית". עוד הוא כתב כי "אנחנו נבצע רגולציה חזקה או נסגור אותן לפני שניתן לדבר כזה לקרות שוב".

הרגולציה לא איחרה להגיע - הצו הנשיאותי קובע כי הרשתות החברתיות יצטרכו לקחת אחריות על פגיעה בחופש הביטוי של המשתמשים, אם הם נעשים בלי הסבר מספק לכך. טראמפ אמר כי "הצעד הזה נועד להגן על חופש הביטוי מפני אחד האיומים הגדולים הנשקפים לו בהיסטוריה האמריקאית. קומץ של רשתות חברתיות מונופוליסטיות שולטת על כל התקשורת הציבורית והפרטית בארה"ב. היה להם כוח לא מפוקח לצנזר, להגביל, לערוך, לעצב, לשנות, כמעט כל צורת תקשורת בין אזרחים פרטיים לציבור גדול". עם זאת, לא בטוח כלל שלצו הנשיאותי יש את הסמכות לבצע את מה שטראמפ רוצה, ויכול להיות שהוא לא יעבור במבחן בית המשפט.

שלוש הערות על הצו הנשיאותי:

פוגע בסעיף ש"הצמיח את האינטרנט"

הצו הנשיאותי מערער על סעיף 230 "בחוק ההגינות בתקשורת", שפוטר במידה רבה שירותי אונליין מאחריות ביחס לתכנים של צדדים שלישיים. הסעיף הזה נחשב בפי רבים כחקיקה שאיפשר את צמיחתן של חברות הטכנולוגיה הגדולות, לצד האינטרנט כולו.

זה נכון לגבי רשתות חברתיות, אך גם לחברות נוספות שפיתחה פלטפורמות אונליין. יש שמכנים את הסעיף הזה אף "עשרים ושש המילים שיצרו את האינטרנט". הסעיף הסיר מהחברות אחריות, והן היו יכולות להציג את עצמן כזירה שבה הדברים קורים מבלי שיש להן אחריות לכך. כיכר העיר, כפי שאהבו להתייחס בפייסבוק לדיונים שמתנהלים שם.

אולם בשנים האחרונות גברה ההבנה כי יש בעייתיות גדולה ברשתות החברתיות - מפייק ניוז ועד השפעה על דעת הקהל, מגזענות ועד אי הסרה של סרטונים פוגעניים. החברות הללו נדרשו לנקוט בצעדים, ולצד זאת נשמעו קולות לשנות את סעיף 230. המשמעות של הצו הנשיאותי היא הטלת עוד אחריות על הרשתות החברתיות והפיכתן לשומרי סף. הדבר אף עלול להוביל לעוד יותר ביקורת על אותן הרשתות, כי המשמעות של הפיכתן לשומר סף היא הגדלת ההשפעה שלהן על גבולות השיח. מנגד, לא יכול להיות שכיום אין שום יכולת לערער על ההחלטות של אותן רשתות (פייסבוק הקימה באחרונה "בית משפט חיצוני", שיוכל לקבל החלטות עקרוניות לגבי גבולות השיח).

בתגובה לצו הנשיאותי התייחסו בטוויטר, בפייסבוק ובגוגל להשפעה על חוק 230. בטוויטר כתבו בפוסט שפרסמו כי "נסיונות חד צדדיים להשפיע על סעיף 230 מאיימים על חופש הביטוי המקוון והחירויות באינטרנט". בפייסבוק מסרו כי הצעד "יגביל את חופש הביטוי ברשת, לא הפוך" ובגוגל מסרו כי "השינוי יפגע בכלכלה האמריקאית ויפגע בהובלה שלה בנוגע לחירויות האינטרנט".

גול עצמי של טראמפ?

מה הוביל את טראמפ לחתום על הצו - נקמה, ניצול הסיטואציה לקידום מדיניות או קריצה לבייס הפוליטי? אולי בכלל כל התשובות נכונות. אולם לא בטוח בכלל שטראמפ לא הבקיע גול עצמי. הטענות של טוויטר, פייסבוק וגוגל כי הצו הנשיאותי דווקא יפגע בחופש הביטוי לא מופרכות. טראמפ, צייצן בלתי נלאה, יכול היום לצייץ לעוקביו טענות ואמירות ללא הפסקה, כמעט מבלי שהן נבדקות. בפייסבוק, למשל, החליטו באופן חד משמעי לא לבדוק פייק ניוז של פוליטיקאים בטענה כי הם עומדים למבחן הבוחר. הטלת עוד אחריות על הרשתות החברתיות תחייב אותם להיות הרבה יותר בררנים באישור הציוצים והפוסטים ומי שעלול להיפגע מכך הוא דווקא טראמפ.

המקרה הזה גם מוכיח את המלכוד שבו נמצאות הרשתות החברתיות - כמעט כל בחירה שלהן (לטפל בפייק ניוז או לא, לבדוק אמינות של פוסטים של פוליטיקאים או לא, וכך הלאה) סופגת ביקורת. בכל מקרה, הנושא הזה דורש מהלכים ודיונים הרבה יותר רציניים מצעד של טראמפ שנראה שנובע בעיקר מנקמה.

האם יש לרשתות החברתיות את היכולת הנדרשת?

מייסד פייסבוק מארק צוקרברג דווקא סבור כי יש להטיל רגולציה על הרשתות החברתיות, או כך לפחות הוא טוען כלפי חוץ. במידה רבה, זה נראה כמו העברת האחריות לרגולטורים והדגשה שיש פה בעיה שהיא גדולה גם על פייסבוק, כלומר לא ניתן להטיל עליה את האחריות הבלעדית. במצב הנוכחי אין לרשתות החברתיות את היכולות התפעוליות והטכנולוגיות לסנן תכנים במהירות הנדרשת. לכן צוקרברג גם סבור כי לא צריך לפגוע בעוצמה של פייסבוק, כי היא זאת שמספקת לה את סכומי הכסף הנדרשים לצורך השקעות בשיפור הפלטפורמה שלה.

כך, גם אם טראמפ יצליח להגביל את הרשתות החברתיות, הן לא יוכלו להמשיך להתנהל באותה צורה, כי במידה רבה הן לא מסוגלות לשאת באחריות הזאת. לכן הן גם טוענות, כנראה בצדק, כי חופש הביטוי ייפגע - הן יצטרכו לסנן תכנים בצורה מחמירה כדי להימנע מתביעות.