דעה: איך מכניסים עוד אוכלוסיות להייטק? דרושה קפיצת מדרגה בחינוך

משבר הקורונה המחיש את החשיבות של ידע והבנה בתחומי המתמטיקה והמדעים. גרפים, מודלים ותחזיות שטפו את המסכים ואפשרו לכולנו להבין את המצב ולכלכל את צעדינו. כעת כולנו סומכים על מי שיידעו לפתח טכנולוגיות, תרופות וחיסונים ויחלצו את האנושות ממצב המשבר שאליו נקלעה. כמדינה שבנתה את עצמה על הון אנושי ועל מצוינות במדע ובהייטק, לישראל יש מוניטין מצוין ופוטנציאל גדול בתחום זה.

אולם, הפוטנציאל שלנו רחוק מכדי מיצוי. שכבת המצוינות של ישראל מונה רק 9%, והיא בנויה בעיקר מגברים יהודים ממרכז הארץ. הבעיה טמונה בראשית השרשרת, זו שמתחילה בחטיבת הביניים. הרף בחטיבה נמוך מדי, ההזדמנויות ללמוד ברמת מצוינות מצומצמות, אין יעדים ומדדים ברורים והפערים נפתחים. כתוצאה מכך, הרבה מאוד תלמידות ותלמידים שיכולים לאתגר, מאבדים את דרכם.

סיבה מרכזית שבעטיה שכבת המצוינות בחטיבת הביניים צרה והומוגנית מדי היא הפער בין תכונית הלימודים ובין מה שבוגרי מערכת החינוך יהיו זקוקים לו בהמשך חייהם. בבתי הספר הדגש הוא על ידע טהור ומופשט ועל שליטה בטכניקה ובפרוצדורה. בעולם של היום נדרשת מדרגה גבוהה יותר.

ניתוח מקיף של הסטנדרטים של ה-OECD וראיונות עומק עם 'צרכני המצוינות' בצבא, באקדמיה ובהייטק, מגלים לנו את הפער. לצד הידע העמוק והחשיבה הגבוהה, כפי שהם נלמדים במסלולי חמש היחידות ובאוניברסיטה, התכונות והמיומנויות הנדרשות כיום כוללות גם יכולת להתמודד עם בעיות מורכבות בתנאים של חוסר וודאות; חשיבה יישומית לבניית מעברים בין מודל למציאות; חוסן נפשי גבוה, גמישות מחשבתית ויכולת הסתגלות מהירה; למידה עצמית, אחריות אישית ויכולת קבלת החלטות; ויוזמה, יצירתיות ועבודה בצוות עם השונים ממך.

המקום להתחיל בכך הוא חטיבת הביניים. חטיבת הביניים יכולה להיות מנוף משמעותי לשינוי. לישראל יש שרשרת מצוינות מאוד חזקה ממגמות התיכון, דרך יחידות העלית בצה"ל, המחלקות האיכותיות באקדמיה והתעשייה המתקדמת. כעת עלינו להרחיב ולגוון את פתח המשפך.

תעודת בגרות טובה זה כבר לא מספיק

אנחנו חייבים להבין שהמציאות משתנה לנגד עינינו. בעבר, כדי להצליח מה שהיה צריך זו תעודת בגרות שמאפשרת כניסה לאוניברסיטה, ומשם הכל הסתדר. אחר כך, זה כבר לא הספיק ונדרשה תעודת בגרות איכותית עם חמש יחידות במתמטיקה. הדור הנוכחי עומד בפני מדרגה שלישית.

המדרגה הזו גבוהה, כי בעידן של כלכלה מתכווצת ומיליון מובטלים, התחרות תגבר ורף הכניסה יעלה. גם לפני הקורונה העתיד שציפה לדור הנוכחי היה מורכב, קל וחומר כעת. כהורים עלינו להתעורר מהאשליה שהחינוך שאנחנו קיבלנו הוא מה שילדינו זקוקים לו. הם צריכים הרבה יותר.

כדי לעשות את השינוי הזה, נדרשת שותפות עמוקה שבראשה משרד החינוך. כאשר משרד החינוך יגדיר יעד ברור, יקבע מדדי הצלחה, ישדרג את תוכנית הלימודים, ישקיע במורים ויקצה את המשאבים, הוא ימצא לצדו שותפים לדרך שירקמו יחדיו מעטפת תומכת למהלך. מנהיגות משתפת שכזו תהיה קשובה ותבנה אמון. היא תביא סביב השולחן מורים ומנהלים, הורים ותלמידים, ולצדם את רשתות החינוך והשלטון המקומי, ארגוני החינוך והאקדמיה, התעשייה והפילנתרופיה. כולם ישלבו ידיים ויתנו כתף.

בלב המהלך יהיו המורים, כי כשהילדים שלנו לומדים בכיתה הם לא פוגשים תקציב ולא תוכנית, הם פוגשים מורים. במפגש בין מורים לתלמידים מתקיים החינוך. יש בישראל הרבה מאוד ילדים שנכונים ללמוד ברמת המצוינות וזו חובתנו לאפשר להם הוראה איכותית. כתוצאה משותפות שכזו שבמרכזה המורים, בתוך עשור ישראל יכולה לקפוץ מדרגה ולהימנות על 15 המדינות המצטיינות בחינוך. הרבה מאוד תלמידות ותלמידים, מהמרכז והפריפריה, יהודים וערבים, יוכלו אז לפרוץ דרך לעתיד טוב יותר, עבורם ולמען כולנו.

הכותב הוא מנכ"ל קרן טראמפ לחינוך