בזמן שבכל העולם ממשיכים להתאושש מאחד האירועים המשמעותיים שעברנו בדורנו, גם המשקיעים ברחבי תבל מחשבים מסלול מחדש ובעיקר מנסים להחזיר את החסכונות שלהם למסלול של צמיחה ויצירת ערך.
הדרך הפשוטה והנוחה ביותר לחזור לשגרת השקעות היא באמצעות שימוש במדדים, או ליתר דיוק במוצרי מדד, שהרי מדדים הם רק כלי סטטיסטי שנועד לשימושם של מנהלי קרנות ותיקים.
בטור זה נתמקד בחמישה גורמים מרכזיים, שבזכותם אסטרטגיית היציאה מהקורונה צריכה להיעשות באמצעות השקעה פסיבית.
נמנעים מליפול למלכודת תזמון השוק
הטבע האנושי גורם לנו להרגיש תחושת ביטחון עצמי גבוה בתקופות טובות, ומאידך, להיכנס לפאניקה ולפחד בתקופות משבר. קשה עד בלתי אפשרי להתחמק מזה. בוודאי כשמדובר בכסף האישי שלנו - אותם חסכונות שצברנו במשך שנים ארוכות של עבודה קשה.
התכונות האנושיות האלה משחקות תפקיד מרכזי בדרך קבלת ההחלטות שלנו בתקופות קיצון. המוני אנשים ברחבי העולם קיבלו החלטה אינסטינקטיבית לממש השקעות בבורסה בזמן שהמגפה התפרצה, וכולנו נכנסנו לסגר בבתים. התוצאה היא שרוב המשקיעים האלה קיבעו הפסדים משמעותיים בתיק ההשקעות שלהם. במקרה הטוב, הם איבדו "רק" 10% מכספם, ובמקרה הנפוץ יותר, עשרות אחוזים - שחיקה של ממש בחסכונות של שנים.
אפשר לבקר את המהלכים שנעשו, ולקבוע בדיעבד איזו טעות חמורה זאת היתה, אבל זאת לא המטרה פה. מה שחשוב יותר זה להביט קדימה ולקבל החלטה איך פועלים מעתה והלאה.
וכאן נכנס פעם נוספת הגורם האנושי לתמונה, ומפריע. אנשים אומרים לעצמם שהמצב כרגע עדיין שביר, כי הכלכלה נפגעה באופן חמור, אז אולי כדאי לחזור לשוק במשורה. אז זהו, שלא. מי שקיבל החלטה להשקיע כעת, צריך להימנע מתזמון השוק. וזה אחד הערכים החשובים ביותר בהשקעה במדדים - הם מייצרים חשיפה מלאה לשוק בכל רגע נתון, ולכן מאפשרים לנו להימנע מאותה מלכודת של תזמון השוק.
תופעה נוספת שמאפיינת משקיעים בתקופות של חזרה לשגרה, היא הרצון להחזיר לעצמם את ההפסדים כמה שיותר מהר (ובצדק). עם זאת, במקרים רבים הדרך לממש את הרצון הזה עוברת בהשקעה בנכסים המסוכנים ביותר - אלה שנפגעו בצורה הקשה ביותר במשבר - וזאת מתוך תפיסה ש"מה שירד הכי הרבה, חייב לעלות בחדות".
אז זהו, שלא בהכרח. חלק מהחברות שנפגעו בקורונה בכלל לא יצליחו להתאושש, וייתכן שבקרוב נראה אותן מכריזות על חדלות פירעון או פירוק. לכן, השקעה כעת במניות או באיגרות חוב מסוג זה עלולה ליצור הפסדים כואבים ומיותרים.
היתרון במדדים בתקופה הזאת הוא שהם נמנעים מכניסה לפינות, שהרי הם חשופים לכלל השוק, ולא לנכסים מסוימים ש"דווקא עכשיו שווה לקנות אותם". הפיזור הרחב שקיים במדדים מצמצם את הסיכון של נייר ערך בודד, לא משנה אם זאת מניה או אג"ח מסוימת, ומצמצם את הסיכון להישענות על ענף פעילות ספציפי, שלא ברור איך יתנהג בתקופה של הפוסט-קורונה.
מבינים את הסיכון בזמן אמת
עולם ההשקעות הוא, למעשה, עולם של הזדמנויות מול סיכונים. כולנו מבינים את העובדה הבסיסית שבשביל לקבל יותר תשואה צריך לקחת יותר סיכון, ולהפך. כאן נכנסת לתמונה תכונה מרכזית של מדדים - שקיפות מוחלטת. אותה שקיפות מאפשרת לכל משקיע לראות בכל רגע נתון את הסיכונים הגלומים בהשקעה שביצע.
למשל, אם משקיע רכש קרן מחקה על מדד אג"ח מדינה, הוא יכול לדעת מה פוטנציאל הנזק שצפוי מעלייה עתידית בשערי הריבית, דרך בחינה של המח"מ המשוקלל במדד. לחלופין, אפשר לראות את הפילוח הענפי של מדד מניות מסוים ולהבין אילו סיכונים גלומים בו, במקרה שענף מסוים ייקלע לקשיים בעתיד הקרוב.
בעוד שמנהלי קרנות מתוחכמות, כמו קרנות גידור למיניהן, נוהגים "להחביא" את תמהיל הנכסים שבו הם משקיעים, בעולם המדדים הכל שקוף וגלוי לכולם. אין ספק כי מדובר ביתרון חשוב ומרכזי למשקיעים.
בתחילת הדרך, כשמוצרי המדד הראשונים הושקו בישראל ובעולם, אחת התכונות שבידלו אותם מהקרנות ה"מסורתיות" - אלה שניהול הקצאות הנכסים בהן ובחירת ההשקעות הספציפיות מתבצעים באופן אקטיבי - היתה עלויות השקעה מופחתות. בחלוף השנים, עם התפתחות עולם המדדים, נוהג זה נשמר, ודמי הניהול הנגבים בקרנות סל ובקרנות מחקות ממשיכים להיות נמוכים ביחס לחלופות השקעה אחרות.
ואולם, חשוב להדגיש שהירידה בשיעורי הריבית בעולם בעשור האחרון מבליטה עוד יותר את היתרון של עלויות ההשקעה במדדים. בזכותם, המשקיעים מרוויחים עוד כסף בלי לקחת סיכונים מיותרים.
מגוון רחב של חלופות השקעה
אחת ההשלכות החיוביות של התפתחות עולם המדדים ומוצרי המדד בשנים האחרונות היא יצירת מגוון רחב של חלופות השקעה, שמהוות פתרון לכל צורך אפשרי של משקיע.
חוסכים שמעוניינים בהשקעה סולידית בתקופה הנוכחית, ימצאו שלל קרנות על מדדי איגרות חוב - מאג"ח מדינה ועד אג"ח של חברות איכותיות בדירוג אשראי גבוה. לעומתם, משקיעים שמבקשים לנצל את המצב ולהשיא את פוטנציאל התשואה בתיק שלהם, יכולים לבחור מתוך מגוון מדדים שמתמחים במניות של חברות מתחומים שונים.
וכמובן, אפשר פשוט לבחור להיצמד לביצועי השוק ולהשקיע במדדים המכונים "מדדי בנצ'מרק" - אותם מדדים נפוצים ומוכרים, כמו S&P 500 ודאקס בחו"ל או ת"א-125 אצלנו. היתרון במדדים כאלה הוא שנקבל את מה שהשוק יעשה מעתה והלאה, בלי הפתעות מיותרות. אם השוק ימשיך לעלות - נקבל בדיוק את שיעור העלייה שלו, ואם יירד לפתע - לא נפסיד יותר ממה שהשוק עצמו איבד.
הכותב הוא מייסד ומנכ"ל אינדקס מחקר ופיתוח מדדים בע"מ, המתמחה במחקר ופיתוח, חישוב ועריכת מדדי ניירות ערך למגוון צורכי השקעה. אין באמור ייעוץ/שיווק השקעות המתחשב בנתונים ובצרכים האישיים של כל אדם ו/או תחליף לשיקול דעתו של הקורא ואין באמור משום עצה ו/או המלצה לרכישה או למכירת ני"ע או מוצר פיננסי כלשהו
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.