ותודה לישראל כ"ץ: שר האוצר רק נכנס לתפקיד וכבר הצליח להקפיץ את המענק השנוי במחלוקת לקמעונאים הגדולים

שינוי מודל המענקים לעידוד החזרת עובדים עשוי להכפיל את היקף המענקים שהמדינה תעביר לבעלי רשתות הקמעונאות הגדולות, המעסיקות אלפי עובדים. מבדיקה שערך "גלובס" עולה כי הכנסות מעסיק, שדומה במאפייניו לרשת האופנה "פוקס" עשויות לגדול בעקבות המודל החדש בעד 10 מיליון שקל לעומת המודל המקורי, שבהנהלת האוצר ביקשו ליישם לפני ששר האוצר ישראל כ"ץ נכנס לתפקידו. 

המודל שבו בחר השר כ"ץ קובע כי כל מעסיק שיגייס עובד שנמצא בחופשה ללא תשלום או שפוטר - יקבל מענק של 7,500 שקל אם העובד הוחזר לעבודה אחרי 1 ביוני, או של 3,500 שקל אם העובד הוחזר לעבודה בין 1 במאי ל-1 ביוני. התשלום אמור להתפרס על-פני ארבעה חודשים, בניסיון להבטיח לעובדים המוחזרים תעסוקה לפחות עד אוקטובר. כ"ץ בחר במודל הזה בגלל שלדבריו הוא פשוט ויעיל יותר מהמודל המקורי שהוצג לו, ומכיוון שהוא מתמרץ יותר את המעסיקים להעסיק עובדים מפוטרים ועובדים בחל"ת (המספרים להלן הם בהנחה שהפיצוי יורחב לכל מי שהחזיר עובדים מסוף אפריל).

 השינויים במודלים לתגמול מעסיקים על החזרת עובדים

ניקח כדוגמה עסק בגודל דומה לזה של רשת האופנה פוקס, שהוציאה במהלך המשבר כ-8,500 עובדים לחופשה ללא תשלום. בפוקס אומרים כי כל עובדי הרשת חזרו לעבוד במהלך חודש מאי ולכן הפיצוי המרבי שהרשת תקבל הוא 3,500 שקל לעובד במשרה מלאה ו-3,300 שקל לעובד במשרה חלקית (כ-40% מהעובדים). על-פי הנתונים שמסרה הרשת היא צפויה לקבל בתרחיש המרבי כ-30 מיליון שקלים. יחד עם זאת חשוב לציין, כי ייתכן שמספר רב של עובדים שמועסקים במשרה חלקית משתכרים פחות מ-3,300 שקלים בחודש ולכן הסכומים שהרשתות יקבלו יהיו נמוכים משמעותית מהתרחיש המרבי המצוין לעיל.

מודל מדורג, שמבוסס על מידת הפגיעה

המודל המקורי שהוצג לשר האוצר עם כניסתו לתפקיד, היה מבוסס על מספר העובדים בעסק לפני המשבר לעומת מספרם בחודשים יוני-אוקטובר. בנוסף, המודל היה מדורג, כך שככל שהעסק מעסיק מספר קטן יותר של עובדים, כך המענק שיקבל גדול יותר באופן יחסי.

במקרה של עסק כמו רשת האופנה פוקס, המעסיק מעל 1,000 עובדים, הפיצוי היה אמור להיות רק על כל עובד מעבר ל-85% ממספר העובדים המקורי, במקרה שמחזור המכירות של העסק ירד בחודשים מרץ-אפריל ביותר מ-25% לעומת המחזור בחודשים מרץ-אפריל 2019.

המודל קבע כי אם הפגיעה במחזור המכירות גבוהה יותר מ-50%, יינתן מענק בעבור כל עובד שמעבר ל-80% ממספר העובדים המקורי. סכום המענק לעובד, בתוכנית המקורית של האוצר היה אמור להיות כ-9,000 שקל. פוקס מעסיקה בסך הכול כ-8,700 עובדים, כך שבמקרה הראשון הייתה מקבלת מענק של כ-12 מיליון שקלים ובמקרה השני - 15.6 מיליון שקלים.

רשת האופנה קסטרו, לדוגמה, הוציאה במהלך המשבר לחל"ת כ-5,000 עובדים, והחזירה 70 אחוז מהם במהלך חודש מאי. 60% מעובדי הרשת מועסקים במשרה מלאה כך שלפי המודל החדש הרשת צפויה לקבל בתרחיש מרבי כ-20.5 מיליון שקלים. על-פי המודל הישן הרשת הייתה מקבלת בין 6.75 מיליון ל-9 מיליון שקלים (תלוי בהיקף הירידה במכירות).

דוגמה אחרת היא רשת המשביר לצרכן, שהוציאה לחופשה ללא תשלום במהלך משבר הקורונה 4,000 עובדים. כ-50% מהם חזרו לעבודה כבר בחודש מאי. 60% מעובדי הרשת מועסקים במשרה חלקית. הרשת אמורה לקבל 6.8 מיליון שקל עבור כ-2,000 עובדים שהחזירה מחל"ת עד סוף מאי. לגבי 2,000 העובדים הנותרים הרשת תוכל לקבל עוד 11.6 מיליון שקל. לפי המודל הישן רשת המשביר לצרכן הייתה מקבלת 5.6 מיליון שקלים.

נזכיר כי מודל המענקים המקורי שהאוצר הציג לכ"ץ היה מוסכם גם על בנק ישראל, המועצה הלאומית לכלכלה, אגף הכלכלנית הראשית ורשות המסים. באוצר התכוונו להביא את המודל לאישור הממשלה לפני כשלושה שבועות, אך היועץ המשפטי לממשלה עו"ד אביחי מנדלבליט ביקש להמתין עד לכניסתה של ממשלה חדשה, משום שהתוכנית חייבה שינוי בחוק יסוד משק המדינה. נגיד בנק ישראל פרופ' אמיר ירון תמך באישור המודל הנוכחי למרות ההסתייגויות ממנו בדרגים המקצועיים, בנימוק שיש להעניק עדיפות עליונה לשיקול המהירות והיעילות של התכנית.

אחד מבעלי הרשתות אמר ל"גלובס", שאין לו מושג לגבי הסכומים וכי כולם סופרים כבר חודשיים וחצי כמה כסף הם יקבלו, אבל בינתיים הם לא ראו שקל מהפיצויים שהמדינה הבטיחה להם. עם זאת הן לא רצו להתייחס לידיעה ולמספרים ש"גלובס" מפרסם כעת.

משרדי האוצר והכלכלה רבים על קרדיטים

מודל המענקים שבו בחר שר האוצר ישראל כ"ץ עלה לאישור הממשלה, לאחר עיכוב טכני על-רקע טענות של שרים שלא ניתן להם מספיק זמן ללמוד את הצעת החוק. בנוסף מתברר כי בתוך הממשלה כבר החל מאבק על קרדיטים בין השרים.

על-פי תזכיר החוק הסכום שיחולק כמענקים יעמוד על 5.5 מיליארד שקל, מתוך תקציב כולל של כ-6 מיליארד שקל שיוקצבו לתוכנית. במסיבת העיתונאים שכינס בסוף השבוע ראש הממשלה בנימין נתניהו אמר שר האוצר כ"ץ כי ההחלטה כיצד יחולק הסכום הנותר, בסך 0.5 מיליארד שקל, תתקבל בתוך הליך שימוע ציבורי ולאחר שהציבור הרחב יציע את רעיונותיו.

זמן קצר לאחר מכן פרסם שר הכלכלה עמיר פרץ הודעה, לפיה המתווה שהציג שר האוצר ישראל כ"ץ "לוקה בחסר", שכן לדברי פרץ הוא מתעלם מההחלטה שהתקבלה בוועדת השרים לטיפול במשבר הקורונה, שבמסגרתה קיבל ראש הממשלה בנימין נתניהו את הצעתו של פרץ להקמות את 500 מיליון השקלים לטובת מענקים למעסיקים, שלא שלחו את עובדיהם לחופשה ללא תשלום, למרות שהכנסותיהם ירדו בלמעלה מ-25%.

על-פי פרץ, במהלך הישיבה הביע נתניהו נכונות להגדיל את הסכום לפיצוי בעלי העסקים ששימרו את עובדיהם ב-500 מיליון שקלים נוספים. באוצר סירבו להגיב על טענות משרד הכלכלה.

כמה יעלה לנו להחזיר עובדים לעבודה? 

בינתיים מתברר כי גם לשאלה כמה כסף יחולק במסגרת המענקים יש מספר גרסאות שונות. הגרסה הרשמית היא שהמודל הנוכחי יעלה לאוצר המדינה כ-5.5 מיליארד שקל. ההערכה הזו מבוססת על הערכה כי המעסיקים יחזירו לעבודה לא פחות מ-800 אלף עובדים, מהם כ-250 אלף עד סוף מאי.

 כמה עולה להחזיר את העובדים

ואולם על-פי ניתוח שערכה התאחדות התעשיינים מדובר בסכום של 3.2 מיליארד שקלים לכל היותר - וזאת בהנחה שהממשלה תחליט להרחיב את המענק למעסיקים שהחזירו עובדים במאי - גם לחודש אפריל.

התחשיב של התאחדות התעשיינים מבוסס על חזרתם לעבודה של כ-600 אלף עובדים בסך הכול, מהם כ-200 אלף בחודשים אפריל-מאי, 250 אלף ביוני ויתר 150 אלף העובדים בחודשים יולי ספטמבר. גורמים ממשלתיים אמרו ל"גלובס" כי תחשיב ההתאחדות נראה על-פניו סביר.