הטיפול במשבר עובר ידיים: ירון אמזלג מונה למנכ"ל ארקיע החדש

בחצות הלילה ב-31 למאי פקע מועד כהונת מנכ"ל ארקיע, ניר דגן, שכיהן בתפקיד בחמש השנים האחרונות, ועבד בחברה ב-28 השנים האחרונות. עד לרגע האחרון זהות המחליף לא פורסמה, כשברקע חיפשו בקדחתנות אחר מי שיתיישב בכיסא המנכ"ל בשעה מאתגרת זו עבור ארקיע, ועבור התעופה בכלל.

חברת תעופה חייבת שבראשה יעמוד מנכ"ל כדי שלא תאבד את רישיונה, ולכן ברגע האחרון נמצא האיש: ירון אמזלג, שכיהן בשנה האחרונה כמשנה למנכ"ל, מונה לתפקיד.

יו"ר ארקיע אבי חורמרו אמר ל"גלובס" כי אמזלג הוא "האיש הנכון במקום הנכון". לשאלה האם אמזלג ישמש כמנכ"ל קבוע, השיב חורמרו כי הוא ישמש כממלא מקום מנכ"ל "ואם הכול יסתדר הוא יהיה מנכ"ל קבוע". אמזלג בן ה-41 הוא רואה חשבון בהכשרתו, נשוי עם שלושה ילדים ששימש במשך ארבע שנים כסמנכ"ל כספים בארקיע, וכמשנה למנכ"ל בשנה האחרונה. לפני כן שימש כסמנכ"ל כספים בחברת סונול.

דגן אמור היה לסיים את תפקידו לקראת חג הפסח אחרי שבינואר החליט לפרוש בתום 6 שנות כהונה. מי שהיה אמור להחליפו הוא אמיר ארז לשעבר מנכ"ל פזגז. ארז אמור היה להיכנס לתפקיד באפריל האחרון אלא שזה לא קרה ודגן התבקש להישאר עד לסוף חודש מאי.

משבר הקורונה תפס את ארקיע בתחילתה של תוכנית הבראה אחרי טלטלה שפקדה את החברה עם סגירת שדה דב, ועם החרפת התחרות מול חברות הלואו קוסט בקווים לאירופה. כיום, כמעט כל 550 עובדי ארקיע המחזיקים ב-30% מהחברה מצויים בחל"ת והחברה מצויה בהדממה.

חורמרו אמר ל"גלובס" כי בכוונת החברה להפעיל טיסות מה-1 ביולי לאילת, לקפריסין וליוון. האם זה יקרה? כל עוד משרד הבריאות לא מפרסם הקלות בהנחיות לרבות חובת הבידוד ל-14 ימים לשבים לישראל שתקפה עד ל15 ביוני - קשה להניח שייפתחו טיסות ליעדים הללו לטובת חבילות נופש וקייט.

גם פרסום הסכמים עם מדינות ירוקות דוגמת יוון, קפריסין ומונטנגרו שבהן שיעורי התחלואה נמוכים - לא נראה באופק. משרד הבריאות הגיב ל"גלובס" בעניין זה כי "הנושא עדיין בעבודה וטרם נדון בממשלה".

כך או כך, כדי לחזור לפעול ב-1 ביולי ארקיע צריכה להתחיל לזוז כבר כעת. גם בהסתדרות מבינים את החשיבות של התנעת החברה ואף הציעו לארקיע עידוד בדמות הלוואה בתנאים חלומיים בהיקף של 1.5 מיליון דולר - אם החברה אכן תחזור לפעול ב-1 ביולי.

בדומה לחברות תעופה אחרות, ארקיע נקלעה למערבולת בעקבות משבר הקורונה שמחק כמעט לחלוטין את הפעילות התעופתית. החברה לא מבצעת טיסות מטען, מנת חלקן של החברות האחרות בתקופה זו. החברה מנהלת מו"מ מול הבנקים בכדי לקבל הלוואה בהיקף של עד 100 מיליון שקל בערבות מדינה בשיעור 75% . אישור להלוואה במתווה הזה ממשרד האוצר קיבלו ארקיע וישראייר שכבר קיבלה הלוואה בהיקף של 90 מיליון שקל והגדלת האשראי הבנקאי ל-115 מיליון שקל.

האתגר שבפניו ניצב אמזלג הוא להגיע להסכם מול הבנקים ומול העובדים. מהלכים שיאפשרו לא רק להתניע את החברה מחדש אלא גם לייצב אותה ולאושש את פעילותה ביום שאחרי הקורונה. ארקיע ששלטה ב-70% משוק הטיסות לאילת תצטרך להציג מוצר שמותאם לעידן שאחרי הקורונה, עם חבילות נופש משתלמות ועם מתווה שיאפשר לה להתחרות מול החברות הזרות דוגמת רינאייר ו-וויז אייר שכבר חזרה להפעיל טיסות מארבעה יעדים, למרות ועל אף ההנחיות המגבילות בישראל.

ארקיע יודעת שייקח זמן עד שתנועת הנוסעים תשוב לממדים שלפני המשבר, והיא יודעת שהביקוש לטוס ירד משמעותית עם הפגיעה בהכנסה הפנויה והחשש לטוס בצל חוסר הוודאות. מה שבטוח, ארקיע כבר צריכה להתחיל להיערך לכך ולצאת מהתרדמת, עם מהלכים שיווקיים ועם התנעת החברה לטובת העובדים ולטובת הצרכנים.